זה חוזר על עצמו (כעס ומחסום רגשי) יותר מ- 20 שנה

amera

New member
זה חוזר על עצמו (כעס ומחסום רגשי) יותר מ- 20 שנה

שלום
אולי זה יישמע ילדותי אבל מעיק מאוד. כמעט כל חודש אני מרגיש לא טוב כלפי בת זוגתי ומתעלם ממנה שבוע ימים (ללא אפילו מילה) וזה כבר 20 שנה. זה בעיקר קשור לציפיות רומנטיות "פשוטות" (שלי) שלא מתממשות. למשל, כל הזמן יש התעלמות מהבקשה העדינה שלי שאני אוהב שמלה מסויימת - ללא מענה. דבר נוסף, ברירת המחדל של בת הזוג שלי זה שהיא לחוצה ועצבנית וזה מעייף אותי.

התחלתי לחשוב שגם אם אני שותף באשמה, עדיף שאנו ניפרד כי אנחנו גורמים נזק נפשי אחד לשני!
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בוא תיקח קצת אחריות על החלק שלך במצב.

אתה מתאר מאוד בכנות:

"כמעט כל חודש אני מרגיש לא טוב כלפי בת זוגתי ומתעלם ממנה שבוע ימים (ללא אפילו מילה) וזה כבר 20 שנה"

האם זה לא מעיד שיש לך קושי אישי משמעותי, שדורש התמודדות?

לעניות דעתי, זו צריכה להיות המסקנה הראשונה. אני לא יודע למה חיכית 20 שנה, אבל אולי זה זמן טוב להכנס לבחינה של המבנה הנפשי שלך, ומה ניתן לשפר שם, קודם כל: לטובתך אתה.

שלא תחשוב שאני שופט או מתנשא מעליך: הבחינה של המבנה הנפשי שלי נמשכת כבר 40 שנה בערך, ותמיד אני מוצא עוד משהו שניתן לשפר, ואני לא מתכוון למשהו קטן, אלא למשהו גדול.

שיפור עצמי איננו זבנג וגמרנו, אלא עבודה ממושכת, שהמוטיב המרכזי שלה הוא "אם אין אני לי, מי לי", לא במובן של להיות בודד לעצמך, אלא במובן שאם אני לא אעזור לעצמי, מי יעזור לי?

השמלה שאתה אוהב ומבקש ממנה ללבוש לא עומדת בפני עצמה, והיא לא, כמו שאתה מנסח, "בקשה עדינה". היא בקשה בעלת משמעות סמלית עמוקה, גם בגלל שהיא חוזרת ונשנית, ועקב החזרתיות שלה, היא מסמלת את...... ניחשת נכון..... את המאבק שביניכם.

אני לא טוען שבת זוגך היא מושלמת וחסרת אחריות. מחקרים מדעיים שנערכו לאחרונה הראו שמספר האחראים למאבק כח הוא 2.000000000000000, כלומר שניים, בדיוק של חמש עשרה ספרות אחרי האפס. יכול להיות, במסגרת הטעות הסטטיסטית, שזה רק 1.999999999999999, כלומר שאתה קצת פחות אחראי ממנה, אבל זה בגבולות טעות המדידה.

איך בת זוגך לא תהיה לחוצה ועצבנית, כשפעם בחודש, חודש בחודשו, אתה מרגיש רע ומתעלם ממנה שבוע שלם, ללא מילה?
אפשר להבין אותה קצת, לא?

האם אתה, לפני או אחרי שבוע כזה, היית רץ ולובש את החולצה שהיא מבקשת ממך ללבוש?
מסופקני.

לכן ידידי היקר, אינני מאשים אותך בכלום. אני פשוט אומר לך שעליך לטפל בעניינים הרגשיים שלך, וזה בלי קשר לשאלה אם אתה נפרד ממנה או לא.

כי גם אם תפרד ממנה, יקרה אחד משני מצבים:

- או שתחיה בצורה בודדת, ואיש לא יתן לך שום בקשות עדינות, ולא יהיה לך אפילו על מי לכעוס

- או שתכנס למערכת יחסים חדשה, והעיניינים האישיים שלך יופיעו גם שם.

במצב כזה, לו אני במקומך, לא הייתי רץ להפרד, כל עוד לא עשיתי אפילו חלק קטן מהעבודה שלי על עצמי. אתה הרי לא רוצה להפרד מחוסר אהבה. אתה פשוט כועס עליה, פגוע ומאוכזב. וזה בדיוק מה שמרגישים במאבק הזוגי.

לעולם לא מאוחר להתחיל.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

amera

New member
בחינה של המבנה הנפשי שלי!

איך עושים את זה?
אני כבר שנתיים משתתף בקבוצה טיפולית וזה עזר לי אבל עדיין קשה לי מאוד!
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
טיפול נפשי אמור להיות קשה. ככה בדיוק זה עובד.

מי שרוצה קל, שיקח צימר במלון הכל כלול.
זה ממש קל.
&nbsp
לבחון את עצמנו ביושר, לגעת בפצעים ולרפא אותם זה קשה.
צר לי ואני מתנצל בפני כל מי שזה בא לו רע. אלף סליחות.
אבל ככה זה.
&nbsp
חוץ מזה, הייתי שוקל להוסיף לקבוצה הטיפולית גם טיפול פרטני.
קבוצות טיפוליות בדרך כלל עוזרות יותר בתחום הבין אישי, ופחות בתחום הפנים-אישי.
זה לא כלל ברזל, ואנשים עם מודעות וניסיון בטיפול עצמי יכולים להרוויח הרבה מאוד מקבוצה.
אבל למי שזה לא טבע שני לעבוד על עצמו, טיפול פרטני הוא רכיב חשוב.
&nbsp
ועדיין זה יהיה קשה.
&nbsp
---
&nbsp
אבל כל הכבוד שהתחלת. כל מסע מתחיל בצעד אחד, ושנתיים זה בהחלט יותר מצעד אחד.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

נוסעת27

New member
קטע

קראתי את מה שתיארת והייתי קצת בשוק, כי תיארת את בעלי, או לפחות איך שהוא היה עד לפני כשנה וחצי
בדיוק כמוך, הקשר היה בסדר, הכל היה טוב, ופעם בתקופה הוא לא היה מדבר איתי פתאום. בלי ריב מקדים, בלי הסבר, נאדה. זה היה משגע אותי. הייתי מנסה לברר מה קרה, למה, איך.. כלום. נתקים שנמשכו בין יומיים לשבוע אפילו, אם זה היה לפני שגרנו יחד או אחרי. ובדיוק כמוך- ההסבר שלו לזה היו אכזבות עם עצמו, מהקשר, מהחיים, ציפיות שהיו מתנפצות וכו'. ומה שהיה מדהים אותי כל פעם מחדש שזה היה שלו! הרבה מהאכזבות הקטנות האלו, או הציפיות, היו דברים שבכלל לא תוקשרו איתי נכון, דברים שבכלל לא הייתה להם קרקע מוצקה, ושאם הייתה יודעת מראש מה הציפיה או מבינה מה הרצון בשמחה הייתי משתפת פעולה. זה היה מחרפן ברמות! כל הכבוד ענק לאשתך שסופגת התנהגות כזו כבר 20 שנה!!!
&nbsp
אז מה קרה אתה שואל? אני בניגוד לאשתך לא יכולתי לחיות עם זה (וניסיתי, אוהו ניסיתי!) והחלטתי לפרק את הקשר. הטלטלה העצומה גרמה להתעוררות ונכונות אמיתית לעבוד ולשנות. ואכן כך עשינו. כי הבנו שיש כאן קרקע טובה לקשר הזה (וכנראה גם לכם אם אתם יחד 20 שנה) ויש כאן בעיה שצריך לפתור. שנינו למדנו איך לגשת אחד לשני יותר נכון, והכי חשוב ל-ת-ק-ש-ר כי הכל קם ונופל על התקשורת וזו בדיוק הבעיה שלך. וזו בעיה קשה. היכולת לתקשר ברגעי כעס ולא להתנתק ולהתכנס, היכולת לתקשר את הצרכים שלך יותר טוב מולה, כדי לא ליפול מראש לאכזבות.
&nbsp
יש לך רצון לשינוי וזה מצויין, ועכשיו- לעבודה.
 

שילה1

New member
רוצה ומבקשת להבין:מה יש בשמלה

"שעושה לך את זה"? ומה אתה מבקש/דורש/מצפה מאשתך ,בנושא השמלה? נראה לי שזה סוג של שליטה,על פניו.
 
אם אתם יוצאים ובעלך מבקש ממך לשים עלייך שמלה שהוא מחבב. לא

תלבשי בשבילו? מה הקשר לשליטה?
הלוואי שבעלי היה מבדיל בין השמלות שלי

&nbsp
&nbsp
 

kagome10

New member
אם זו שמלה שאני לא אוהבת? בטח

ואם הייתי מסרבת לו, ואז הוא היה ממשיך לבקש, שוב, ושוב, ושוב, כשכל פעם אני מסרבת לו - הייתי רואה בזה התנהגות מטרידה ומעוררת חשד.
&nbsp
באופן כללי, כל אדם שמבקש ממני *משהו* ואני מסרבת לו והוא ממשיך לבקש *משהו* שוב ושוב ושוב ושוב באופן קבוע - זו התנהגות שלא מכבדת גבולות ולא מכבדת אותי. (ומי שלא מבין שאין דרך עדינה לבקש את אותו הדבר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב כי עצם החזרה מעלימה את כל העדינות והופכת את זה מ"לבקש" ל"ללחוץ"... או שיש לו בעיות חברתיות קשות, או שהוא לא מבין את ההבדל רק כשנוח לו, ובכל שאר ההקשרים - למשל בעבודה - הוא דווקא מבין. ואני אפילו לא יודעת מה מהאפשרויות גרועה יותר)
 
טוב, זה לא בדיוק המצב בתאור שלו. הוא אומר שמתעלמת וזה

פתוח לפרושים. אני מניחה שאם בעלי יאמר לי לשם עליי שמלה שלא מוצאת חן בעיני אז יהיה איזה דיון בנושא. (אולי אשים את זאת במקום זאת וכו').
אבל מה שהוא מספר יכול לקבל הרבה פרושים.
ואם את חושבת שיש לו בעיות חברתיות קשות שהוא לא מבין מתי להפסיק לבקש - אז אשתו בטוח יודעת עם מי היא חיה ויכולה להשתדל יותר בנושא ההסברה. או שלא, לכי תדעי.
 

kagome10

New member
לו הייתה ביניהם איזשהי תקשורת נורמלית

ההודעה הזו לא הייתה נכתבת כמו שהיא נכתבה.
&nbsp
הוא היה, למשל, מסביר למה היא לא רוצה ללבוש את השמלה. אני מתקשה מאוד לדמיין שהיא אף פעם לא אמרה לו למה. אני לא יודעת למה היא לא הסבירה לו. אולי כי זה הוביל לזה שהוא במשך שבוע לא דיבר איתה? אולי היא הסבירה והוא לא הבין? אולי היא הסבירה והניחה שהוא זוכר אבל עברו מאז 20 שנה והוא מזמן שכח?
&nbsp
בשביל להבין מה קורה צריך יותר מידע. או שפשוט צריך שהם יתגרשו כבר. הרבה יותר פשוט, והרבה יותר יעיל.
 
שלום

עליך להשתדל לקבל את זוגתך ואת חבריך כמו שהם ולא לנסות לשנותם. אם לא אהבת את הבגד שלה, תוכל להעיר לה בעדינות ולהציע להחליף אותו אבל היא לא תתחייב לקיים. העיקר לא הציפיות הרומנטיות הפשוטות, אלא פיתוח הקשר האמתי והמורכב ומאמץ עליו. לכן לא כדאי להתעלם, אלא עדיף להשקיע ביחסים ולפתח אותם למגמות טובות. אם חברתך עצבנית ומזורזת, כדאי להשתדל להרגיעה במלים טובות ובהבעת דאגה והבנה, אבל בכללי יש להשתדל לקבלה כמו שהיא אם אוהבים אותה ואם לא תאהב אותה תוכל להחליט לעזוב.
 

אלב86

New member
אם היא סבלה אותך ככה עשרים שנה סימן שהיא אוהבת אותך

נראה לי שהיא גם ממש תשמח אם תעבוד על זה. וגם אתה מן הסתם.
&nbsp
פעם הבאה שאתה מתנתק, אחרי יום נגיד, תנסה להסביר לעצמך בדיוק למה אתה לא רוצה לדבר איתה,
האם זה כי אתה מרגיש שנעשה אי צדק אבל לא מצליח להסביר במילים ברורות?
האם זה כי אתה מרגיש שאין לך היגיון בטענות אבל אתה בכל זאת רוצה כך ולכן "נתקע" בשתיקה?
האם זה כי אתה מרגיש שהיא לא בסדר שהיא לא מבינה לבד?
האם כ אתה זוכר מפעמים אחרות שהיא גם ככה רק תתווכח ותאשים?
ועוד סיבות..
אז בקיצור, פעם הבאה זה קורה תנסה להבין למה אתה מעדיף לשתוק, ואז (אחרי שיעבור הניתוק) תדבר איתה על הסיבה שאתה שותק וגם תקשיב למה שהיא אומרת ותדברו על זה ביחד
 
השמלה זה סימפתום, להבנתי.

זאת לא הבעיה המאיתית שלך (באם כך, טיפול תרופתי - כי אתה רוצה לשלוט יותר מידי).

לי יש בעיה דומה של אחת לחודש - שזה לפני המחזור של האישה.

היא הופכת להיות בלתי ניסבלת. בעיני.

ואז אחרי שבוע שאני אוכל חרא ממנה על בסיס שעתי - יבוא השבוע של הכעס שלי.
_______________________________________________________

אני לא יכול לומר מילה על מחזור שלה - כי באם אומר מילה - היא ממש תתפוצץ.

אז הרבה פעמים הסכסוך ימצא את מקומו במשהו אחר.

להבנתי הבסיס לריב זה לא שמלה - אלא העדר אהבה בבסיס, העדר שמוביל אותך לרוצות להגיע לשליטה עודפת עליה.

כיאלו בכך "לביים הצלחה" שלך בחיים - על בסיס הכישלון בו אתה נימצא. (לבטח בחיים הזוגיים).
 
אני חושב באופן דומה

אני משרשר אליך, מפני שאין לי עצה טובה לומר לפותח השרשור.
אני חושב שבת זוגתו של פותח השרשור מתעלמת מבקשותיו הקטנות, והוא מתרגם את ההתעלמות שלה מבקשותיו, כ"היעדר אהבה" והוא מצדו מגיב במן כעס של עלבון.
יתכן שהוא מתרגם את זה נכון... אני באמת לא יודע. אבל יש היגיון מסוים שהתעלמות מבקשה פשוטה, תביא למסקנה של היעדר אהבה מצדו של מקבל הבקשה ( אשתו ).
אני לא יודע מה פותח השרשור מרגיש כלפי אשתו, ומה היא מרגישה כלפיו, אבל אני מבין את הכעס שלו כלפיה כשהיא מתעלמת מבקשות קטנות שלו כמו ללבוש שמלה מסוימת למענו. אני משער שזו הייתה רק דוגמא להמחשה, ולא לב הסכסוך שהוא חש כלפיה.

אתה מדבר על היעדר אהבה מצדו של פתוח השרשור כלפי אשתו.
אני מדבר על כעסיו של פותח השרשור כלפי אשתו, בגלל קשר שבו אולי אשתו כלל לא אוהבת אותו, לא לוקחת אותו ברצינות.
יתכן שזה באמת מה שהיא חשה כלפיו.
 
להבנתי שאין רגש ... כל אירוע הופך לפיל נפיל.

שיש רגש ... הכול שונה.
________________________________________________________

יש את הסרט המופלא "הצבע ארגמן".

איש אחד שתי נשים.
 
למעלה