זה כבר כמה ימים

rolan

New member
זה כבר כמה ימים

שמציק לי מאוד, משפט שנכתב כאן בשרשור שפתחה יונה לבנה, בנושא אהבה ללא תנאים... נכתב שם שאנחנו האמהות שוכחות שאהבת אם לילד שאינו ילדנו מסב יותר נזק מאשר מביא תועלת. עוד נרמז לנו שאנחנו עושות זאת לטובת המצפון, יחד עם זאת נשלחנו לנוח קצת ולהנות מהחיים בלי להיות אמא של ילד שלא מגיע לו. כל זה ציטוט ממה שנכתב. ואני שואלת, אתכם נשים וגברים, האם יש בזה ממש? האם כאשר אנחנו מתחברים לילדי בן זוגנו, זה כדי להשקיט את המצפון? האם זה מיותר? להלן דעתי המאוד אישית: פעמיים חוויתי את חווית המשפחה המורכבת, בפעם הראשונה לא היו חיים משותפים ומגורים משותפים לכן לא אתייחס אליה כאן. אולם, בפעם הזו, בה אני חיה חיים משותפים מלאים עם בן זוגי, ואנחנו מתראים עם בני משפחותינו בהרבה מאוד הזדמנויות, אני לא מרגישה (לפחות עדיין לא הרגשתי) שעשיתי, אהבתי או נתתי משהו לבני משפחתו או ילדיו משהו כי רציתי להשקיט את מצפוני. עוד אני רוצה לומר, שככל שאני מתקרבת יותר, נותנת יותר לילדיו של אוהי, אני מרגישה שהקשר איתם טוב יותר, שהם מקבלים, מעריכים ואוהבים אותי יותר ויותר. אני רואה בקשרים הללו הרבה מאוד תועלת, להם, לי ולאוהי! ההנאה שלי בחיים היא הנתינה, גם הנתינה הזו, של אהבה לילדיו של אהובי.
 
אומנם הצלחתי לפספס את דברי התועבה

האלו אך מאוד התרעמי מהם כשקראתי אותם כאן. אינני עושה שום דבר בכדי להשקיט את מצפוני בנוגע לבו של בן זוגי מפני שהוא לא מפריע לי. אם אני עושה דבר מה עבורו אני עושה אותו אך ורק כי אני רוצה ובגלל שזה מסב לי אושר. אני גאה לאהוב ילד מתוק זה למרות שלא יצא מרחמי. הדבר איננו מפריע לי כלל וכלל. לכל אחד מגיע להיות נאהב ללא קשר למה שהוא עבור אדם מסויים. אין לי טיפת כבוד או הערכה לאדם זה שדעותיו כה פרימיטיביות למרות שאני עוד לא יודעת מי כתב שטויות אלו. אני הולכת לראות.
 

rolan

New member
בוקר טוב כולם

פרי יקירה, אל לך לכעוס כל כך... יש כאלה שחושבים כך, יש שחושבים אחרת, החשוב הוא לדעת להקשיב אחד לשני וללמוד להבדיל בין הטוב לרע. אנחנו כאן מקבלים ולומדים דברים אחד מהשני (גם אחת מהשניה, ואולי בעיקר
), לא תמיד מסכימים עם דברי השני, אך לוקחים ממנו משהו. מדברי אותו כותב, איני יכולה לקחת את הדברים הללו ולכן כתבתי את שיש לי לומר בנושא. אל לך לכעוס כל כך... יום נעים מלא
ו
 

yaeli4

New member
רולן, מזדהה עם כל מה שכתבת

וגם אני זוכרת שקראתי את אותם דברים בשרשור וכדי לא לעורר מהומה נמנעתי אז מלהגיב עליהם... מה שכן, התפלאתי שהגועל נפש הזה לא זכה להרבה תגובות וכנראה שהאחרים/ות חשבו כמוני ולא רצו לעורר מהומה. זה נכון שיש ילדים שהוא לא loveable. אני מתקשה למצוא לזה מילה בעברית אבל הכוונה, שיש ילדים שהם לא אהובים על הזולת כמובן מאליו והצורך להתקרב אליהם נעשה באופן קצת מלאכותי. אבל עדיין, ההשתדלות קיימת והרצון לעשות את זה, אין לו דבר וחצי דבר עם ניקוי מצפון, אלא מתוך רצון ללכד ולאחד את המשפחה המורכבת. לא תמיד זה בא בקלות. והראייה, הסיפורים שיש כאן בפורום שהם רבים ועצובים. אבל הדברים שנאמרו על ידי אותו כותב, רחוקים מלהיות נכונים והם גם בוטים במיוחד. יום נעים לכולם. אין ספק, צריך לעתים לסנן דברים מסוימים שעושים לנו נאחס על הלב,
 

עלמה 3

New member
גם אני , קראתי וחששתי להגיב

בכדי לא להקים מהומה, ועוד יותר מרגיז אותי שהכותב כותב בשם רבים ומכליל בתוך דבריו אותי. ראיתי לנכון לדלג על הנכתב , אך זה מאד הציק לי. אני חושבת שהאיש חי עם מצפון מלוכלך ומשליך זאת על הסביבה. אני דווקא אוהבת יותר מכל לתת (נתינה במלוא מובן המילה) לכאלה שלא אהובים ע"י הזולת וגם מועטי יכולת וגם פגועי מוחין שלעיטים מבט חם, לטיפה קטנה התיחחסות, היא עולם ומלואו עבורם, בלי גועל מאיך שהם נראים או נוזל להם ריר מהפה. ודוקא עוד יותר לאלה שחסר להם וסובלים מחסכים רגשיים כמו אהבה, יחס חם. ולו במעט.
 

rolan

New member
אכן באה מאהבה

וזאת נקראת - אהבה שאינה תלויה בדבר
מזדהה עם כל מילה שלך, עלמה יקרה
 
אתמול, ישר כתבתי ולא חיכיתי

כי אחרת ההודעה הייתה יותר ממותנת ללא שמות גנאי אך אני חושבת שמי שכתב זאת עשה הכללה וטעה בדול.
 

avitalp

New member
ועדיין ...../images/Emo20.gif

אני חושבת שלא מגיעות לו תגובות כמו אלו שקיבל כאן... "דברי תועבה" "גועל נפש" אני בטוחה שלא הייתן רוצות שמישהו שמתנגד לדעתכן יפסול כך את דבריכן... ו
שאני מתערבת... זה צרם לי... ואני מסכימה עם רולן, שיש מקום ליותר סובלנות כלפי כל דעה שמובאת לכאן... יום נעים לכולם
 
את צודקת ועל כן אני חווה לאותו

אדם התנצלות. עדיין, מה שנכתב מאוד צרם לי אך זכותו להחזיק בדעה הזו.
 

noamic

New member
../images/Emo45.gif גם אני חשתי לא בנוח.

אפשר לא להסכים. אפשר לעשות זאת יותר במתינות.
 

*יערית

New member
רק עכשיו ניגשתי

לקרוא את תגובתו,יכולה לומר לפי ראות עיניי בלבד שחוץ מהכללה גורפת וקצת ציניות שמופנית לנשים שביננו שנמצאות לצד הילדים של הצד השני, לא מוצאת שדבריו אינם קרובים במעט למציאות. אומנם עדיין אין לי ניסיון בזה אך אני בטוחה שיש גברים ונשים כאחד שמתנהגים בצורה זהה,בצורה מלאכותית כי אין דרך אחרת,אולי זו דרך של פשרה בכדי לחיות ב"שלום" בכדי לא לאכזב בן זוג,כמובן שאלו רק השהרות שלי ולא משהו שניתקלתי בו באופן אישי. לא צריך לקחת אישי גם אם הוא הפנה זאת אלינו בצורה אישית, הדילוגים על דברים שנאמרים לפעמים מועילה ואף שומרת על הבריאות
 

blonda3

New member
רולן-גם לי זה מאד צרם ../images/Emo10.gif

(ואני מגיבה רק למה שכתבת בפתיחת הודעתך ולא לתגובות בהמשך....כי טרם קראתי.) מה שנכתב שם...על המצפון והאהבה....לא הייתי בטוחה שהבנתי מה שקראתי-אבל מסתבר שכן.... אז כמוני כמוך,לא עושה חשבון באהבה, אבל במידה והייתי נתקלת בחומות או בהתייחסות לא נאותה כלפיי ממישהו אחר, כולל מילדי בן הזוג שלי הייתי מתנהגת בהתאם. אולי מי שכתבה חוותה כזאת חוויה ודיברה מנסיון אישי שלה, למרות שכתבה בכלליות..... אז כשיש בליבינו אהבה-היא כלפיי כולם, וכל אחד הוא בחזקת "חף מפשע"...כל עוד לא נהג אחרת..... וגם אני לא הייתי אוהבת מישהו בכדי לנקות איזה מצפון. או שהיתי אוהבת-ואז זה בלב שלם, או שלא הייתי אוהבת,כי... או שהייתי מפסיקה לאהוב כי... וכו'. מה שנכתב שם על המצפון-זאת ראייה לא נכונה לדעתי!
 

rolan

New member
לא הייתי שם, אך נדמה לי שכאשר אין

אהבה, חיבה או יחסים של כבוד בין ילדיו של ובין המבוגרים, לא יכולה להתקיים מערכת יחסים טובה ובריאה בין המבוגרים המורכבים. לא אכנס כאן לדיון שכבר החל מתישהו והותקפתי בגללו. אני רק רוצה לשתף אתכם - אתמול נפגשנו עם חברינו מהסדנא, גם הם משפחות מורכבות כאמור. דיברנו על יחסי המבוגרים עם הילדים במשפחות, כולם, ללא יוצא מהכלל אמרו, שאם בן הזוג שלהם לא יקבל את ילדיו לא תהיה מערכת יחסים. אמרה אחת הנשים באופן די נחרץ, אם בן זוגי לא יקבל את ילדי ולא יתן לך יחס של כבוד (לכל הפחות, שלא לדבר על אהבה), לא נהיה יחד. ילדי ואני חד הם!!! אני לא פוסלת ומערערת על שום מערכת יחסים שמישהו קבע לעצמו, אני נוהגת כפי שאני חושבת שנכון ומתאים לי. אולי יש נשים, שיסכימו לקבל בן זוג שדוחה (לא משנה אם בצדק או לא) את ילדיהן, לא אשפוט אותן, זכותן המלאה לחיות כך.
 

blonda3

New member
רולן../images/Emo45.gif

אני כלכך מסכימה איתך ועם מה שהבאת כאן מהסדנא. גם אני בדעה שמי שלא מקבל את ילדיי לא מקבל אותי. לצערי זה קורה לי אפילו במשפחתי...וזה עצוב... אז על אחת כמה וכמה עם אנשים זרים. מי שלא מקבל את ילדיי-בין אם זה חבר או חברה לא יכול להיות חבר/ה שלי. כי אין ילד מושלם. מי שרואה "פגמים" אצל ילדיי, אני יכולה למצוא אצל ילדיו פי עשר מגרעות-אבל אני...משתדלת.... לא להכאיב, לא לעשות ביקורת,(גם כשיש לי) מקבלת את הילדים שאינם שלי כפי שהם, וכל הורה צריך לדעת, שאין ילד מושלם, ושמהצד כל ילד יכול להראות מפונק או מעצבן, ושכל הורה לא יכול להיות אף פעם אוביקטיבי לגבי הילדים שלו. למרות שפגשתי לא מעט אנשים שהעירו לי על ילדיי בזמן שילדיהם היו "גרועים" פי כמה...אבל הם.... את ה"פגמים" שלהם..לא רואים...כי הם, וילדיהם "מושלמים"-איך לא? (זאת היתה פינתי על הביקורת.... ועכשיו נעבור לפיר סו מות
)
 
למעלה