זה כזה מעצבן... ../images/Emo10.gif../images/Emo4.gif../images/Emo5.gif
אני מסתכלת על תמונות שלי מפעם ומהיום ואני פשוט מרגישה שנהרסתי , כל הקלילות הטיבעית , החיים הפשוטים חלק מהענווה שלי הכל נעלם ובמקום זאת אני מרגישה שאני סוחבת עליי מסה מסיבית (גם במשקל לצערי...) של רגשות ובילבול ותיסכולים ותובענות ריגשית והכל התחיל בנקודת האישפוז הראשונה ןזה כ"כ חבל לי כי היו לי חיים כאלו יפים וזה חבל שמישהו הרס אותם ככה (וכולם אומרים לי להפסיק להאשים ולהתחיל לחיות אבל איך אפשר לחיות ולצאת מהטירוף הזה שהייתי בו , זה נראה לי כמו משימה שאבודה מראש)... אנשים אחרים שמסתכלים מהצד לא מבינים אבל אני פשוט הלכתי לאיבוד ולא נראה לי שיש מה לעשות וזה ממש כואב מעניין מה אלוהים חושב על כל הסיפור שלי ? נראה לי שהוא עדיין אופטימי לגבי ולגבי הגשמת ייעודי בחיים (תחושת בטן...)... אבל לראות את כל ההבדלים והפרעים בתמונות וגם בחשיבה בקלילות שהייתה ואינה עוד זה מעצבן.
*|
V|
||
אני מסתכלת על תמונות שלי מפעם ומהיום ואני פשוט מרגישה שנהרסתי , כל הקלילות הטיבעית , החיים הפשוטים חלק מהענווה שלי הכל נעלם ובמקום זאת אני מרגישה שאני סוחבת עליי מסה מסיבית (גם במשקל לצערי...) של רגשות ובילבול ותיסכולים ותובענות ריגשית והכל התחיל בנקודת האישפוז הראשונה ןזה כ"כ חבל לי כי היו לי חיים כאלו יפים וזה חבל שמישהו הרס אותם ככה (וכולם אומרים לי להפסיק להאשים ולהתחיל לחיות אבל איך אפשר לחיות ולצאת מהטירוף הזה שהייתי בו , זה נראה לי כמו משימה שאבודה מראש)... אנשים אחרים שמסתכלים מהצד לא מבינים אבל אני פשוט הלכתי לאיבוד ולא נראה לי שיש מה לעשות וזה ממש כואב מעניין מה אלוהים חושב על כל הסיפור שלי ? נראה לי שהוא עדיין אופטימי לגבי ולגבי הגשמת ייעודי בחיים (תחושת בטן...)... אבל לראות את כל ההבדלים והפרעים בתמונות וגם בחשיבה בקלילות שהייתה ואינה עוד זה מעצבן.