זה כל כך מסובך....
אז הכרנו.... והיה כל כך נכון וכל כך כיפ, והיה כל כך הרבה על מה לדבר ותחושה כזו שאפשר לדבר על הכל. ואנחנו עוד לא חודש יחד אבל זה מרגיש כמו שנה וכמו רגע..... ועכשיו הוא נכנס לתקופה קשה עם עצמו, מעין תחושה של "לא יודע". לא יודע מה הוא רוצה מעצמו, מהחיים שלו, ממני.... וזה כל כך כואב לדעת שאולי היום זו הפעם האחרונה שאני אראה אותו, וזה כל כך כואב להיות איתו ולהרגיש מסך ערפל באמצע וזה כל כך כואב להשאר ככה, עם התחושה של חוסר הוודאות אבל זה יהיה הרבה יותר כואב ללכת. אז כרגע מבלבל וכואב, וכל כך בא לי לחזור לגיל 4 כשנשיקה של אמא פתרה הכל, ולנשק אותו עד שהכל יהיה בסדר. אבל בגיל 4 זה כנראה עובר הקסם הזה, ואין לי דרך לעזור לזה לעבור..... רק לחבק אותו ולהגיד לו כמה הוא חשוב לי ולהקשיב ולראות אותו נכנס לאוטו ולקוות שהוא עוד יחזור... וכן- אני יודעת שזה נשמע פתטי ובכייני משו, וכל כך לא מתאים לי להכנס למצבים כאלו.... אבל רגש לא עובד לפי "תוכנית כבקשתך" לצערי....
אז הכרנו.... והיה כל כך נכון וכל כך כיפ, והיה כל כך הרבה על מה לדבר ותחושה כזו שאפשר לדבר על הכל. ואנחנו עוד לא חודש יחד אבל זה מרגיש כמו שנה וכמו רגע..... ועכשיו הוא נכנס לתקופה קשה עם עצמו, מעין תחושה של "לא יודע". לא יודע מה הוא רוצה מעצמו, מהחיים שלו, ממני.... וזה כל כך כואב לדעת שאולי היום זו הפעם האחרונה שאני אראה אותו, וזה כל כך כואב להיות איתו ולהרגיש מסך ערפל באמצע וזה כל כך כואב להשאר ככה, עם התחושה של חוסר הוודאות אבל זה יהיה הרבה יותר כואב ללכת. אז כרגע מבלבל וכואב, וכל כך בא לי לחזור לגיל 4 כשנשיקה של אמא פתרה הכל, ולנשק אותו עד שהכל יהיה בסדר. אבל בגיל 4 זה כנראה עובר הקסם הזה, ואין לי דרך לעזור לזה לעבור..... רק לחבק אותו ולהגיד לו כמה הוא חשוב לי ולהקשיב ולראות אותו נכנס לאוטו ולקוות שהוא עוד יחזור... וכן- אני יודעת שזה נשמע פתטי ובכייני משו, וכל כך לא מתאים לי להכנס למצבים כאלו.... אבל רגש לא עובד לפי "תוכנית כבקשתך" לצערי....
