זה כל כך עצוב.
קראתי את העמוד הראשון בפורום. לכולם יש חלומות... יש כאלה שרוצים להיות שחקנים, וכאלה שרוצים להיות זמרים, וכאלה שרוצים להיות ציירים. מקצועות עיסוק רוחניים, חופשיים, כיפיים. מקצועות שכל מבוגר חלם עליהם אי פעם, והחליט לוותר עליהם בגלל חוסר אמונה בעצמו ובכשרונו, חוסר בטחון כלכלי, או ביקורת של החברה. אין היום הרבה אנשים שמצליחים להגשים את החלומות שלהם. אפילו האמנים שכן מתפרסמים, מקבלים משכורת זעומה ומתפרנסים בקושי. וכך, חלומות הילדות המשאלות שלנו נהרסים על ידי המציאות. רוב אותם החולמים יהפכו...לאנשים רגילים. אחיות ורופאים, מורים, עורכי דין, פקידים. אנשים פשוטים, מן השורה, שחיים את חייהם. אנשים קטנים מול עולם גדול. זוטרים, לא מתבלטים, אלמוניים. ועם השנים, כשנהפוך למבוגרים ממש, החלומות יטשטשו, ונשכח שבעבר חלמנו. חלמנו להיות מישהו מיוחד.. מישהו מפורסם... מישהו שכולם מכירים, מישהו מוכשר. ונחפש את האושר, ולא נבין למה הוא לא מגיע. כי אנחנו לא עוסקים במה שאנחנו באמת רוצים. אנחנו עוסקים בעבודות שאולי מעניינות אותנו, אבל נדחפנו אליהן מכורח המציאות ולא מרצונינו מאז ומתמיד. ועצוב לי על זה. עצוב לי על עצמי, ועל כל אלה שעדיין מעזים לחלום. עצוב לי מאוד.
קראתי את העמוד הראשון בפורום. לכולם יש חלומות... יש כאלה שרוצים להיות שחקנים, וכאלה שרוצים להיות זמרים, וכאלה שרוצים להיות ציירים. מקצועות עיסוק רוחניים, חופשיים, כיפיים. מקצועות שכל מבוגר חלם עליהם אי פעם, והחליט לוותר עליהם בגלל חוסר אמונה בעצמו ובכשרונו, חוסר בטחון כלכלי, או ביקורת של החברה. אין היום הרבה אנשים שמצליחים להגשים את החלומות שלהם. אפילו האמנים שכן מתפרסמים, מקבלים משכורת זעומה ומתפרנסים בקושי. וכך, חלומות הילדות המשאלות שלנו נהרסים על ידי המציאות. רוב אותם החולמים יהפכו...לאנשים רגילים. אחיות ורופאים, מורים, עורכי דין, פקידים. אנשים פשוטים, מן השורה, שחיים את חייהם. אנשים קטנים מול עולם גדול. זוטרים, לא מתבלטים, אלמוניים. ועם השנים, כשנהפוך למבוגרים ממש, החלומות יטשטשו, ונשכח שבעבר חלמנו. חלמנו להיות מישהו מיוחד.. מישהו מפורסם... מישהו שכולם מכירים, מישהו מוכשר. ונחפש את האושר, ולא נבין למה הוא לא מגיע. כי אנחנו לא עוסקים במה שאנחנו באמת רוצים. אנחנו עוסקים בעבודות שאולי מעניינות אותנו, אבל נדחפנו אליהן מכורח המציאות ולא מרצונינו מאז ומתמיד. ועצוב לי על זה. עצוב לי על עצמי, ועל כל אלה שעדיין מעזים לחלום. עצוב לי מאוד.
