זה כמו פסל מזכוכית
זה כמו פסל מזכוכית. אתה בטוח בהתחלה שזה כ"כ יפה שאפילו אם זה לא באמת נכון קרני האור שעוברות דרכו דואגות לסנוור אותך ככה שאתה בכלל לא שם לב. אתה בהתחלה פוחד לגשת, כי אז תרצה לגעת ואתה יודע שאתה לא ממש טוב עם דברים שברים. לפעמים פשוט מספיק לך להסתכל על זה מרחוק ולהגיד איזה יפה זה יהיה בחדר שלי. אם אתה מצליח לאזור אומץ אז אתה מתקרב, יכול להיות שמקרוב הוא נראה פחות מבריק ויפה ואז בכלל לא תרצה לקחת אותו איתך. אבל יכול להיות שמקרוב הוא אפילו יותר נוצץ ונראה שהוא כ"כ מושלם שהפעם הוא לא ישבר. אז אתה לוקח אותו איתך, מתעסק איתו תקופה מסויימת ומתפח אותו הרבה. ויום אחד, לא בטוח שזה יקרה פתאום,אבל אתה יכול להפסיק להתעסק איתו, יכול להיות שזה יהיה בגלל שאתה רוצה להתחיל להתעסק בפסל חדש, יכול להיות שאתה מרגיש שהוא הולך להישבר ויכול להיות שזה סתם בגלל שנמאס לך ממנו. בכל מקרה אתה שם אותו על המדף. ויש אפשרות שבכלל באיזשהו שלב הוא יפול ויישבר וזה יכול להשאיר צלקות וחתכים. ייקח לך זמן לאסוף את השברים והגיוני שאת חלקם לא תראה ואפילו תתקל בהם בעתיד. לפעמים אתה חוזר להסתכל על פסלים מהמדף ולפעמים גם הם נופלים ונשברים. ואז כשאתה הולך לך ורואה פסל זכוכית יפה, שאפילו אם אתה מסתנוור ממנו, אתה מביט רגע אל הצלקות והפצעים ויכול להיות שנשארו לך כמה חתכים פתוחים ואתה מפחד לקחת לך פסל חדש. ויכול להיות שתיזכר בפסלים על המדף וכמה הם יפים ואתה תוכל לאזור אומץ ולהוסיף אחד חדש. בכל מקרה הגיוני שתסתכן למרות הצלקות והפצעים ותתקרב לבחון גם את הפסל הזה מקרוב.
זה כמו פסל מזכוכית. אתה בטוח בהתחלה שזה כ"כ יפה שאפילו אם זה לא באמת נכון קרני האור שעוברות דרכו דואגות לסנוור אותך ככה שאתה בכלל לא שם לב. אתה בהתחלה פוחד לגשת, כי אז תרצה לגעת ואתה יודע שאתה לא ממש טוב עם דברים שברים. לפעמים פשוט מספיק לך להסתכל על זה מרחוק ולהגיד איזה יפה זה יהיה בחדר שלי. אם אתה מצליח לאזור אומץ אז אתה מתקרב, יכול להיות שמקרוב הוא נראה פחות מבריק ויפה ואז בכלל לא תרצה לקחת אותו איתך. אבל יכול להיות שמקרוב הוא אפילו יותר נוצץ ונראה שהוא כ"כ מושלם שהפעם הוא לא ישבר. אז אתה לוקח אותו איתך, מתעסק איתו תקופה מסויימת ומתפח אותו הרבה. ויום אחד, לא בטוח שזה יקרה פתאום,אבל אתה יכול להפסיק להתעסק איתו, יכול להיות שזה יהיה בגלל שאתה רוצה להתחיל להתעסק בפסל חדש, יכול להיות שאתה מרגיש שהוא הולך להישבר ויכול להיות שזה סתם בגלל שנמאס לך ממנו. בכל מקרה אתה שם אותו על המדף. ויש אפשרות שבכלל באיזשהו שלב הוא יפול ויישבר וזה יכול להשאיר צלקות וחתכים. ייקח לך זמן לאסוף את השברים והגיוני שאת חלקם לא תראה ואפילו תתקל בהם בעתיד. לפעמים אתה חוזר להסתכל על פסלים מהמדף ולפעמים גם הם נופלים ונשברים. ואז כשאתה הולך לך ורואה פסל זכוכית יפה, שאפילו אם אתה מסתנוור ממנו, אתה מביט רגע אל הצלקות והפצעים ויכול להיות שנשארו לך כמה חתכים פתוחים ואתה מפחד לקחת לך פסל חדש. ויכול להיות שתיזכר בפסלים על המדף וכמה הם יפים ואתה תוכל לאזור אומץ ולהוסיף אחד חדש. בכל מקרה הגיוני שתסתכן למרות הצלקות והפצעים ותתקרב לבחון גם את הפסל הזה מקרוב.