זה לא מכתב אהבה

זה לא מכתב אהבה

זה אפילו לא מכתב שנאה,זה מכתב על אמא שרוצה למות,על אמא מיוחדת אחת,שהחלומות שלה נגנבו מפאת כאב וצער. היה היתה אישה אחת מופלאה שידעה לעשות קסמים,שידעה לספר סיפורים לפני השינה ,שידעה לשיר ושידעה לצחוק ולגרום לאחרים אושר כה גדול עד שהיו עפים כמו גרגירי חול או עננים קלים בשמיים. והכאבים שלי והמחסור שלי והריקנות שלי הם אלו שגרמו לה לא לרצות יותר,היא עזבה אותי ברוחה. היה היתה אישה שעפה כמו ענן קל או כמו גרגיר חול שיודע את כוונו,כמו אושר שמימי ושלמות ואהבה,אולי כמו שאבא שלי אהב פעם. היא גם אהבה אותו,אמא שלי.הם אהבו כ"כ עד שאבא שלי בגד בנשמתה-פעמיים. כואב לי כל כך והנשמה שלי צורחת מבפנים כמו שהוא צורח עד ששכן בא אלינו ומבקש קצת שקט. ושוב-היא רוצה למות,היא מבקשת למות. אבל אתה אהובי הבטחת לי שיש אלוהים,הבטחת לי שישמור עלינו,הבטחת השגחה.אני לא רוצה להאמין באלוהים,אני רוצה למות.
 

One lOVe

New member
מקסים

קראתי.. אין לי כ"כ הרבה מה להגיד... רק ש.. מאוד עצוב ובגידה זה דבר ששובר הרבה מאוד אנשים ואל תגידי שאת רוצה למות כי רק כשאת עומדת למות את מעריכה את החיים כמו שהם...
 
תודה על התגובה

רק רציתי לומר שהבגידה דווקא חיזקה את אמא שלי ולימדה אותה אי אלו דברים על החיים...כמובן שזה הביא עליה צער רב. הדברים המצערים שעברה בחייה(ועוד עוברת)הם כה קשים ולכן היא נשברת. ושנית,גם הבוגדים בוגדים בשל חולשתם הנפשית ואי לכך אני לא שופטת את אבי. אני רק מאחלת להם את כל האושר שבעולם. אני מעריכה את החיים בצורה מאוד מורכבת.אני מאמינה שאנו כאן ללמוד דברים אבל לפעמים הלמידה הזאת מכאיבה "עד מוות"(נפשי כמובן). מה שניסיתי לומר הוא שאני מעריכה את זה שאני כאן למרות כל היסורים.
 
למעלה