זה לא ממש נוגע ללב?

עינת12

New member
זה לא ממש נוגע ללב?

איך שכל הרבה נשים שכן רוצות ילדים דואגות לנו? איזה מתוקות. לכאן כל אחת נכנסת חופשי - אם על מהת להביע את "דאגותיה הכנות" לשלומנו, אם על מנת להסביר לנו איפה טעינו ומה אנו מפסידות, ואם על מנת לנאץ ולגדף. מעניין מה היה קורה אם מישהי מאיתנו היתה נכנסת לפורום IVF ומביעה את דאגותיה הכנות לשלום משתתפות הפורום, מסבירה להן היכן הן טועות ומסבירה להן מהן מפסידות. היינו נחסמות בשניה. מעניין.... בכל אופן יקרות, תודה על דאגתכן הכנה. מאד מאד נוגע ללב.
 

karnity

New member
עינת...

האם זו ביקורת סמויה למדיניות החסימה שלי??? סתם...אני מתלוצצת...אבל את בהחלט צודקת... אני פשוט מניחה כי ימאס להן...
 

עינת12

New member
לא. זו בטח לא ביקורת עליך. רק תודות

על כך שפתחת את הפורום הזה.
גם אני מאד מקווה שיימאס. בדיוק מאותה סיבה שכתבתי למעלה - כמו שלא יעלה על הדעת שאנו נכנס לפורום IVF. זוהי טרוליות טהורה במסווה של צדקנות.
 

QueenOfMagic

New member
כן שמתי לב לדאגה

התחלתי לחשוב פעמיים לפני שאני כותבת הודעה. שמתי לב שהאמהות פה לא מחבבות אותי וקוראות לי ילדה. אולי אני אכן ילדה אבל גם "ילדים" יודעים מה הם רוצים ומה לא. לפעמים זה נורא מרגיז לשמוע שאני טועה ואני עוד אעשה מליון ילדים קטנים. חחח.. אולי...ואולי לא.. אם יש פה מגדת עתידות אני נורא רוצה שהיא תגיד לי...אם יהיו לי ילדים משלי (לא מאומצים) אני ביקשתי כבר מכמה ידידים שיעיפו לי כאפה ביום שבו יהיו לי ילדים משלי..
 

Mrs G

New member
עינת יקירתי -

לא הייתה בהודעה שלי שום ציניות ושום התנשאות. את מוזמנת לפורום אוטיזם וPDD בו אני חברה ולהביע את השתתפות הכנה בצער המשפחות אם זה מה שיעשה לך טוב. כל המטרה של התחלת השירשור היתה להביע סימפטיה. בדיעבד - אם היה לי מושג מה ומי ואיך זה עם ילדים - אני באמת בספק אם הייתי נכנסת להריון. ואין לי שום חסרים ושום חסכים - החרדה לילדים זה מה שאותי מטריף. ושוב - בהצלחה בפורום ועינתי ממי - שני גישה.
 

Mירב

New member
הייייי....

מה גורם לך לחשוב שעינת התכוונה אלייך בכלל?... ולגבי הלידות - אז סליחה על השאלה הפולשנית, ואת לא חייבת לענות, אבל פשוט מסקרן אותי: למה את ממשיכה להרות וללדת? (סיפרת פה כבר שאת אם לשניים + בהריון שלישי)
 
אני לא דואגת לכן, תעשו מה שטוב לכן

רק הערה קטנה: לא נראה לי ראוי שתכנסי לפורום של טיפולי פוריות, אבל לא בגלל סתימת פיות אלא סתם בגלל טקט - מדובר שם בנשים שקשה להן, ולבוא ולהכאיב להן עוד יותר לא נראה לי שייך. מאותה סיבה אני במקומכן לא הייתי נכנסת לפורום של ילדים עם בעיות רפואיות וכד'. זה פשוט התנהגות לא רגישה. לפורום רגיל של הורים וילדים, לעומת זאת, לא נראה לי שיש בעיה מוסרית כלשהי שתיכנסי. גם לא נראה לי שיזרקו אותך אם תציגי שם את הדעה שלך, מקסימום המשתמשים לא יענו לך (והאמת, לא נראה לי שזה יקרה). לכן גם לא ראיתי פסול בלהיכנס לכאן, אפילו שאני אמא, אבל אם זה מעגל סגור, ואתן רק רוצות לדבר שוב ושוב על אותו נושא בלי לשמוע דעות מנוגדות, בבקשה.
 

karnity

New member
ובכן...

כפי שכבר נאמר כאן בפורום מספר רב של פעמים.... וגרטרוד אמרה זאת בצורה רהוטה ביותר.... אנחנו שומעות דיעות מנוגדות כל יום ובכל מקום... נמאס לנו! די! הבנו מה יש לכולם לומר על הבחירה שלנו... כל מה שאנו רוצות זה לדבר על הנושא בינינו לבין עצמנו... ואין (ואני בטוחה בזה ב- 99%...) שלאף אחת ממשתתפות הפורום אין מה לחפש בפורום הורים / הריון ולידה / טיפולי פוריות / חינוך לגיל הרך... ועוד ועוד...
 

עינת12

New member
רונילה היחידה

גם כאן מדובר בטקט. וגם כאן מדובר בנשים שקשה להן. אז כפי שלא יעלה על הדעת שאני או משתתפת בפורום הזה תכנס לפורום IVF, כך לא יעלה על הדעת שמישהי שדעתה מנוגדת ורוצה להטיף לנו - תכנס לכאן. מעשה כזה משני הצדדים הוא טרוליות. בדיוק כמו שפורום כמו IVF הוא פורום תמיכה, גם זהו פורום תמיכה. ומי שלא נכנס לפורום תמיכה כדי לתמוך - מה בעצם הוא עושה שם בכלל? אני קוראת לזה טרוליות.
 

habubnik

New member
לטעמי...

אני מסכימה שנמאס מהמיסיונרים למיניהם. הטפות והרצאות הן מיותרות ומעצבנות. אבל אני דווקא כן הייתי רוצה שאמהות יכתבו פה. כן מעניין אותי לנהל דיון עם הצד השני. אבל כל עוד הדיון הזה מתנהל בצורה מכובדת, נטולת התנשאות והטפות.
 

Mירב

New member
אז אני חייבת לציין שההודעות שנמחקו

אתמול (קרנית יודעת איזה) דווקא היו יפות וחמודות...
 

I s t a r

New member
מצרפת לך קישור../images/Emo140.gif

לחלוקה לסוגי המיסיונריות שנצפו עד כה בפורום..
 

I s t a r

New member
האחרון אינו סוג../images/Emo13.gif

הוא רק תוסף מצחיק שגדל על הקירות, כמו אזוב כזה. צ'טערת... ככה אני תופסת את זה.
 

ב ה י ר

New member
../images/Emo6.gif

קצת רפרפתי פה לראות את הלך הרוחות ויש הרבה דברים שאני מסכימה איתם ויש שלא. אציג את עצמי אני אמא לילדה בת שנתיים. עברתי את השנתיים הכי קשות בחיי הכל השתנה לי בחיים וגם הגישה. הגעתי למסקנה שילדים זה בהחלט לא בשביל כל אחד! יש ציפיה של "הטבע" להמשיך את מנהגו אבל כמו שצריך רשיון לרכב וללמוד 4 שנים בשביל להיות מהנדס, אז צריך גם ללמוד להיות הורים. איך ? איך לא מלמדים דבר כזה בתיכון??? אנחנו עושים את המסלולים המקובעים של החיים: תיכון, צבא ,טיול , לימודים, חתונה, ילדים....שום דבר בדרך לא מכין אותנו לזה... אז אפשר להגיד שאני מפונקת או שלא הייתי מספיק בשלה אבל אני חושבת שגם בגיל 35 היה לי את אותו הקושי המנטלי ושזה לא קשור לגיל אלא לאופי.... ואולי זה בעצם אי היכולת שלי להתפשר לותר .... אם אתם שואלים אותי אם הייתי מוותרת על האימהות זו שאלה קשה מאוד אפילו כואבת....לא הייתי מוותרת הייתי מנסה אבל ביעבד הייתי משתדלת להגיע למוכנות מקסימלית (עד כמה שאפשר כי אני מניחה ששום דבר לא ממש מכין לזה) כן, יש גם סיפוק ויש גם אהבה מדהימה , אהבה שלא תלויה בדבר זו האהבה הכי טהורה שיכולה להיות .... אז אני עכשיו בדילמה כי מבחינתי מיציתי את האימהות שבי ומצד שני חבל לי על ביתי שלא יהיה עוד איזה אח או אחות , לי יש אחים ואחיות והקשר כל כך טוב בינינו לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם... אז אני מחכה שהשנים יעשו את שלהם אולי אני צריכה רק לנוח קצת ולהתמקד בעצמי ולאגור כוחות.... תודה שנתתם לי במה לשפוך את הלב....
 
למעלה