"זה לא נותן מנוח!! האם יהיה בי הכח?!
27.10.06 תאריך מוזר!! הזוי!! מה קרה באותו יום?? יום חמישי..מדברת עם החברות והידידים מה קורה? מה עושים היום? חלקם עובדים(עבודה אוווף) חלקם כבר קבעו עם חברים\ות אחרות ליום הולדת של חבר\ה שלהם מהעבודה..(מה לי ולהם??)חלקם יוצאים למקומות שממש לא בא לי ללכת אליהם.. ידיד שלי מדבר איתי ומציע לי לבוא איתו לסורס בהרצליה..אמרתי וואלה נבוא..שאלתי אותו איתן יהיה אמר לי כן.. אמרתי וואלה מגניבב..בטוח יהיה כייף(איתן הוא מסוג האנשים שיפילו אתכם מצחוק ) איתי ידיד שלי בא לאסוף אותי 00:00עליתי לרכב ואמרתי יאללה לסורס? אמר כן.. יאללה ..נסענו.. היה תור לסורס והיה צפוףף ואני לא מאלה שיחכו שעה למועדון מפוצץ..אני צריכה את השקט שלי.. את הספייס שלי.. אבל איתי כבר הכין הכל.. קרא לאחד החברים שלו..ואירגן כניסה מזורזת..(חח ענקקק) נכנסו השעה 01:00 מפוצץ עד אפס מקום בפינה ראיתי את ידיד טוב שלי.. שלא ידעתי בכלל שמגיע למקום הזה.. פיטפטנו קצת..וחזרתי לידיד שלי..כמובן הזמנו שתיה..ורקדנו..(בד"כ בפינות שם אין אנשים דוחפים) השעה 01:45 ידיד שלי מציע לי לבוא לרכב של חבר שלו לשתות עוד.. כי אני כבר הגעתי למצב של עמידה ליד הבר משועממת מרוב העומס והתבעסתי..אמרתי יאללה.. יצאנו לכיון הרכב..התישבנו..וחבר שלו הגיש לנו משקה מוזר..כוס שאט קטנה היתה לי ביד ושומעת אנשים צועקים "יאללה שלוק אחד.." שתיתי ..איכסססססס אחד הדברים הדוחים!!..(אין לי מושג באיזה משקה מדובר אבל כשתתעמו משקה בטעם חלודה תדעו שזה זה חח) בקיצור שאלית את איתי .."מה השעה?" אמר לי" 02:00" ואין לי מושג למה המבט בשעון ,אופן הישיבה שלי, ואח"כ המבט ימינה לכיון המועדון..וכל אותה דקה נחקקה לי בזיכרון.. יצאנו והלכנו לעבר המועדון..ואז כבר הסטלה (אני לא מגיעה למצב שיכרות אף פעם.(לא נותנת לעצמי).רק ראש טוב!! מספיק לי) בקיצור הסטלה מאה לעצמה את הטווח שלה והמקום שלה לרקוד בו.. לא ראיתי אף אחד רק את עצמי רוקדת.. פה ושם חיוכים..צחוקים..ושטויות.. וזהו.. חזרתי הביתה השעה 4:00 הראש מסתחרר אבל חיוך על כל הפנים.. חצי הפוכה עליתי על המיטה מנסה לישון..(בד"כ אחרי שתיה אני יכולה לישון 6 שעות מבלי לשמוע ציוץ ) בשעה 5:20 צלצול טלפון..(למה קמתי?? ממתי אני קמה מצלצול הטלפון??) שומעת את אמא שלי עונה " דרור? מה שלומך?" את הצד השני אני לא שומעת כמובן.. ומשום מה פתחתי עינים והקשבתי..(ממתי?!?!??!??!!?) שמעתי אותה " אתה בא אלינו?"(דוד שלי בד"כ שהיה עושה סידורים פה במרכז {הוא דרומי}) היה קופץ בהפתעה אלינו) ושוב השקט שאני לא שומעת את הדוד שלי אומר משהו נראה לי כמו "תשבי" היא אומרת" מה קרה?" ואז אני שומעת" לא נכוןןןןןןןןןןןןןן... לא נכוןןןןןןןןןןןןןןןן!! טריקת השפורפרת וריצה לעבר החדר של אבא שלי.ואני שומעת את אמא שלי צועקת לאבא.. יגאל נהרג!!! יגאל נהרג!! מבלי לחשוב פעמיים קמתי פתחתי את הדלת וראיתי את אחותי בדיוק יוצאת מחדרה מולי ..מסתכלות אחת על השני ולא זזות.. המומות.. אני לא נסעתי להלוויה..אין מצב שאני אראה דבר כזה.. לפני שנתיים גרתי איתו.. אצל הסבתא.. אז הוא היה רווק..רוב השבוע מידי פעם מתראים הוא היה צלם אירועים..אז היה חוזר מאוחר..וגם היו מקרים שהייתי ישנה אצל חברות מב"ש.. אני זוכרת ערב אחד כשהגעתי הוא הכיר לי את ענת.. בחורה יפיפיה עם שיער אדמוני.. שראיתי מחייכת מולי יושבת לידו מול המחשב..ומציגה את עצמה.. לא חשבתי שזאת הבחורה שתשב לידי ותספר לי את אותו לילה.. שהוא התקשר אליה אחרי אירוע ..ואמר לה שהיום הוא חזור הביתה כי שלוה(דודה שלי) ישנה אצל סבתא..אז הוא יוכל לחזור אליה(ענת אישתו) היא שמחה ושאלה איפה אתה? ענה לה" במשמר הנגב"..עוד חצי שעה בבית..(הם גרים בחפץ חיים) כעבור חצי שעה.. היא מתשרת שוב לנייד אבל הפעם אין תשובה...היא מרגישה משהו..רע!!מנסה להסיט את עצמהממחשבה כזו...עבורו 45 דקות היא מתחילה לדאוג יותר..מתקשרת למד"א..שואלת "תגידו היתה תאונה ממשמר הנגב לחפץ חיים? משהו בדרך?.." עושנים תתקשרי למד"א דרום תשאלי..מתקשרת אליהם עם אותה שאלה..הם עונים לה כן היתה תאונה ברבדים!!.. מבלי לחשוב פעמים..(מה עלה לה בראש???!?!) לקחה את המעיל שלה.התניעה את הרכב ונסעה לכיון..ראתה משטרות..הגיעה למחסום ואמרהלשוטר" מדובר ברכב מסחרי?" ענה לה את התשובה שלוהים יודע כמה לא רצתה לשמוע.."כן" צעקה לו" תכניס אותי זה בעלי".. מלמל משהו בקשר ונתן לה להכנס.. הגיעה למקום הפיגוע.. ראתה את הברלינגו(אךךךך הברלינגו..) רצה לכיון ושוטרת עצרה אותה."מה שלום הנהג????????????" והשוטרת (שאם אני רואה אותה היום..אומר לה דבר אחד.."שוטרת ------".. אותה שוטרת עונה לה.. הנהג נהרג..!!! ענת צועקת לה " לא יכול להיות זה בעלי!!!!!!!!!!!" ברגע זה כבר לא הקשבתי לה..רק נדדו מחשבותיי לעבר הימים שלנו..שהוא העיר אותי ב7 בבוקר לצלם אותי לבוק שכל כך רציתי.. לציניות הכבדה שלו... שתמיד עקצנו אחד את השני ותמיד ידע לתת לי חיוך מנצח! להערות שלו!!..למה את לובשת את זה? למה את זה?? לאותם מוצ"שים מול הטלויזיה וחוברת התשחצים..(מאיפה הוא יודע כל כך הרבה?!?ולמה הוא חושב שמישהו מאיתנו יודע משהו?!!) לשפה העיברית הגבוהה שהיתה לו שתמיד רציתי לשמוע עוד.. ועוד.. לשיחות שלנו בשבת בבוקר כשאנחנו מטיילים סביב הפרדס ליד היער.. לחידות שלו...(אני ניזכרת באחת שסיפר לי ולרינת שאני לא זוכרת את התושבה שלה..מי ירענן את זכרוני עכשיו?!) למוסיקה המחרידה שהיה שומע בפוטו..שירים שנראה לי המציאו רק בשבילו..ומשום אני שומעת את עצמי מזמזמת הרבה מהם היום.. ואז מצאתי את עצמי כועסת!!..כועסת..!! למה דווקה עכשיו? אחרי תקופה שהייתה כל כך סגור..כל הזמן רק עבודה!!עבודה!!דוקא עכשיו.. שנפתחת אליי קצת..שמאז שהכרת את המלאך הזה "ענת" הסתכלת עליי וראית אחיינית ולא איזה סט תמונות או פילם.. דווקא עכשיו שממש התקרבנו .... דווקא עכשיו.. הלכת לי.. וזה עוד לפני שהספקתי לומר לך .. כמה אהבתי אותך!!! למרות העקיצות המגעילות שלי.למרות ההבעות פנים שהיו לי בכל פעם שזרקת משהו עלי.. למרות שהייתי אוהבת לצחוק מכל דבר אם זה עליך ואם זה על מה שאתה עושה.. ולמרות שתמיד ידעת להחזיר לי בדיוק במקום..וידעת למחוץ אותי כמו שאף אחד לא יודע.. אז דוד יגעל..(לזכר הימים הטובים) חח דע: אהבתי ... אוהבת... ותמיד אוהב..!!! לפחות עכשיו ..שם..למעלה..מישהו יוכל לעזור לך באותן שאלות ששאלת לגבי התשחצים שאף אחד ,אף פעם לא ידע לענות עליהם..
27.10.06 תאריך מוזר!! הזוי!! מה קרה באותו יום?? יום חמישי..מדברת עם החברות והידידים מה קורה? מה עושים היום? חלקם עובדים(עבודה אוווף) חלקם כבר קבעו עם חברים\ות אחרות ליום הולדת של חבר\ה שלהם מהעבודה..(מה לי ולהם??)חלקם יוצאים למקומות שממש לא בא לי ללכת אליהם.. ידיד שלי מדבר איתי ומציע לי לבוא איתו לסורס בהרצליה..אמרתי וואלה נבוא..שאלתי אותו איתן יהיה אמר לי כן.. אמרתי וואלה מגניבב..בטוח יהיה כייף(איתן הוא מסוג האנשים שיפילו אתכם מצחוק ) איתי ידיד שלי בא לאסוף אותי 00:00עליתי לרכב ואמרתי יאללה לסורס? אמר כן.. יאללה ..נסענו.. היה תור לסורס והיה צפוףף ואני לא מאלה שיחכו שעה למועדון מפוצץ..אני צריכה את השקט שלי.. את הספייס שלי.. אבל איתי כבר הכין הכל.. קרא לאחד החברים שלו..ואירגן כניסה מזורזת..(חח ענקקק) נכנסו השעה 01:00 מפוצץ עד אפס מקום בפינה ראיתי את ידיד טוב שלי.. שלא ידעתי בכלל שמגיע למקום הזה.. פיטפטנו קצת..וחזרתי לידיד שלי..כמובן הזמנו שתיה..ורקדנו..(בד"כ בפינות שם אין אנשים דוחפים) השעה 01:45 ידיד שלי מציע לי לבוא לרכב של חבר שלו לשתות עוד.. כי אני כבר הגעתי למצב של עמידה ליד הבר משועממת מרוב העומס והתבעסתי..אמרתי יאללה.. יצאנו לכיון הרכב..התישבנו..וחבר שלו הגיש לנו משקה מוזר..כוס שאט קטנה היתה לי ביד ושומעת אנשים צועקים "יאללה שלוק אחד.." שתיתי ..איכסססססס אחד הדברים הדוחים!!..(אין לי מושג באיזה משקה מדובר אבל כשתתעמו משקה בטעם חלודה תדעו שזה זה חח) בקיצור שאלית את איתי .."מה השעה?" אמר לי" 02:00" ואין לי מושג למה המבט בשעון ,אופן הישיבה שלי, ואח"כ המבט ימינה לכיון המועדון..וכל אותה דקה נחקקה לי בזיכרון.. יצאנו והלכנו לעבר המועדון..ואז כבר הסטלה (אני לא מגיעה למצב שיכרות אף פעם.(לא נותנת לעצמי).רק ראש טוב!! מספיק לי) בקיצור הסטלה מאה לעצמה את הטווח שלה והמקום שלה לרקוד בו.. לא ראיתי אף אחד רק את עצמי רוקדת.. פה ושם חיוכים..צחוקים..ושטויות.. וזהו.. חזרתי הביתה השעה 4:00 הראש מסתחרר אבל חיוך על כל הפנים.. חצי הפוכה עליתי על המיטה מנסה לישון..(בד"כ אחרי שתיה אני יכולה לישון 6 שעות מבלי לשמוע ציוץ ) בשעה 5:20 צלצול טלפון..(למה קמתי?? ממתי אני קמה מצלצול הטלפון??) שומעת את אמא שלי עונה " דרור? מה שלומך?" את הצד השני אני לא שומעת כמובן.. ומשום מה פתחתי עינים והקשבתי..(ממתי?!?!??!??!!?) שמעתי אותה " אתה בא אלינו?"(דוד שלי בד"כ שהיה עושה סידורים פה במרכז {הוא דרומי}) היה קופץ בהפתעה אלינו) ושוב השקט שאני לא שומעת את הדוד שלי אומר משהו נראה לי כמו "תשבי" היא אומרת" מה קרה?" ואז אני שומעת" לא נכוןןןןןןןןןןןןןן... לא נכוןןןןןןןןןןןןןןןן!! טריקת השפורפרת וריצה לעבר החדר של אבא שלי.ואני שומעת את אמא שלי צועקת לאבא.. יגאל נהרג!!! יגאל נהרג!! מבלי לחשוב פעמיים קמתי פתחתי את הדלת וראיתי את אחותי בדיוק יוצאת מחדרה מולי ..מסתכלות אחת על השני ולא זזות.. המומות.. אני לא נסעתי להלוויה..אין מצב שאני אראה דבר כזה.. לפני שנתיים גרתי איתו.. אצל הסבתא.. אז הוא היה רווק..רוב השבוע מידי פעם מתראים הוא היה צלם אירועים..אז היה חוזר מאוחר..וגם היו מקרים שהייתי ישנה אצל חברות מב"ש.. אני זוכרת ערב אחד כשהגעתי הוא הכיר לי את ענת.. בחורה יפיפיה עם שיער אדמוני.. שראיתי מחייכת מולי יושבת לידו מול המחשב..ומציגה את עצמה.. לא חשבתי שזאת הבחורה שתשב לידי ותספר לי את אותו לילה.. שהוא התקשר אליה אחרי אירוע ..ואמר לה שהיום הוא חזור הביתה כי שלוה(דודה שלי) ישנה אצל סבתא..אז הוא יוכל לחזור אליה(ענת אישתו) היא שמחה ושאלה איפה אתה? ענה לה" במשמר הנגב"..עוד חצי שעה בבית..(הם גרים בחפץ חיים) כעבור חצי שעה.. היא מתשרת שוב לנייד אבל הפעם אין תשובה...היא מרגישה משהו..רע!!מנסה להסיט את עצמהממחשבה כזו...עבורו 45 דקות היא מתחילה לדאוג יותר..מתקשרת למד"א..שואלת "תגידו היתה תאונה ממשמר הנגב לחפץ חיים? משהו בדרך?.." עושנים תתקשרי למד"א דרום תשאלי..מתקשרת אליהם עם אותה שאלה..הם עונים לה כן היתה תאונה ברבדים!!.. מבלי לחשוב פעמים..(מה עלה לה בראש???!?!) לקחה את המעיל שלה.התניעה את הרכב ונסעה לכיון..ראתה משטרות..הגיעה למחסום ואמרהלשוטר" מדובר ברכב מסחרי?" ענה לה את התשובה שלוהים יודע כמה לא רצתה לשמוע.."כן" צעקה לו" תכניס אותי זה בעלי".. מלמל משהו בקשר ונתן לה להכנס.. הגיעה למקום הפיגוע.. ראתה את הברלינגו(אךךךך הברלינגו..) רצה לכיון ושוטרת עצרה אותה."מה שלום הנהג????????????" והשוטרת (שאם אני רואה אותה היום..אומר לה דבר אחד.."שוטרת ------".. אותה שוטרת עונה לה.. הנהג נהרג..!!! ענת צועקת לה " לא יכול להיות זה בעלי!!!!!!!!!!!" ברגע זה כבר לא הקשבתי לה..רק נדדו מחשבותיי לעבר הימים שלנו..שהוא העיר אותי ב7 בבוקר לצלם אותי לבוק שכל כך רציתי.. לציניות הכבדה שלו... שתמיד עקצנו אחד את השני ותמיד ידע לתת לי חיוך מנצח! להערות שלו!!..למה את לובשת את זה? למה את זה?? לאותם מוצ"שים מול הטלויזיה וחוברת התשחצים..(מאיפה הוא יודע כל כך הרבה?!?ולמה הוא חושב שמישהו מאיתנו יודע משהו?!!) לשפה העיברית הגבוהה שהיתה לו שתמיד רציתי לשמוע עוד.. ועוד.. לשיחות שלנו בשבת בבוקר כשאנחנו מטיילים סביב הפרדס ליד היער.. לחידות שלו...(אני ניזכרת באחת שסיפר לי ולרינת שאני לא זוכרת את התושבה שלה..מי ירענן את זכרוני עכשיו?!) למוסיקה המחרידה שהיה שומע בפוטו..שירים שנראה לי המציאו רק בשבילו..ומשום אני שומעת את עצמי מזמזמת הרבה מהם היום.. ואז מצאתי את עצמי כועסת!!..כועסת..!! למה דווקה עכשיו? אחרי תקופה שהייתה כל כך סגור..כל הזמן רק עבודה!!עבודה!!דוקא עכשיו.. שנפתחת אליי קצת..שמאז שהכרת את המלאך הזה "ענת" הסתכלת עליי וראית אחיינית ולא איזה סט תמונות או פילם.. דווקא עכשיו שממש התקרבנו .... דווקא עכשיו.. הלכת לי.. וזה עוד לפני שהספקתי לומר לך .. כמה אהבתי אותך!!! למרות העקיצות המגעילות שלי.למרות ההבעות פנים שהיו לי בכל פעם שזרקת משהו עלי.. למרות שהייתי אוהבת לצחוק מכל דבר אם זה עליך ואם זה על מה שאתה עושה.. ולמרות שתמיד ידעת להחזיר לי בדיוק במקום..וידעת למחוץ אותי כמו שאף אחד לא יודע.. אז דוד יגעל..(לזכר הימים הטובים) חח דע: אהבתי ... אוהבת... ותמיד אוהב..!!! לפחות עכשיו ..שם..למעלה..מישהו יוכל לעזור לך באותן שאלות ששאלת לגבי התשחצים שאף אחד ,אף פעם לא ידע לענות עליהם..
