זה לא עוד הודעת פטירה לפורום אבל

[The meister of rock]

זה לא עוד הודעת פטירה לפורום אבל

אני עוקב כבר זמן רב (נו טוב מהיום הראשון) אחרי הפורום. כתבתי פה פעם פעמיים (האחרונה שלי עדיין בדך הפעיל, הפתעה גדולה). אני לא הולך להגיד לכם להעיר את הפורום לחיים כמו כל הודעה שניה פה. אני הולך להסביר לכם למה הפורום מת ולתת לו 500 Thaums של אנרגיה ישר ללב. הסיבה, למי מכם שממש מקדיש זמן לפורום שהוא נראה כמו שהוא נראה היא שההודעות השולטות פה בפורום הן :מי קרא את...", "מה דעתכם על...", "שמעתם שהספר הז הגיע לארץ...", כולן הודעות לגיטימיות אבל לא מספיקות להרצת פורום שלם. ראבק, כנסו לאתרי פראצט בעולם, בתוך האתרים כנסו לפורומים ותראו מה זה פורום פראצט. הדיונים שם נסובים סביב הכל מהודעות בנאליות ועד הודעות כמעט מדעיות על הוכחת המין של great Atuain, חבריה, כמעט מדעיות!!! אז הנה, אני הולך לזרוק לכם עוד עצם (חוץ מזו שזרקתי פה לפני יומיים): בספר האחרון שקראתי שהוא גם הספר האחרון בסדרה: Night watch, מתברר שויימס כמו שהוא היום למד את כל מקצוע השיטור מעצמו! (למי שלא קרא ולא מבין... מצטער, ספוילר אחד זה כבר יותר מדי). מה דעתכם על הנושא שחוזר על עצמו אצל פראצט הרבה פעמים (למשל ב-Jingo), האם ייתכן מצב שבו מישהו נוסע לעבר ומשפיע על העתיד שלו עצמו? (כמו, אם להגיד את האמת סדרת סרטי "חזרה לעתיד"). האם אין בכך סתירה למציאות? איך אני יכול להיות המורה של עצמי ולא לזכור את עצמי? ולא, אל תשלחו אותי לפורום פילוסופיה, אני רוצה תשובות מכם ואני רוצה אותן מנומקות ואני רוצה הרבה מהן! חבל לי על הפורום הזה ואני לא רוצה שהמקום בין הבודדים בעברית שעוסקים בפראצט יפול על השתתפות מירבית (וחבר'ה, פורומים נסגרו פה בתפוז בעבר!!!) קדימה, תשובות...

 

[Lord bigfoot]

תשובה וגם ספוילר ל the last contina

כמו תמיד גם כאן טרי פראצ'ט כבר חשב על הנושא. ב the last continant מנהלי האוניברסיטה מגיעים לעבר לאי בודד ושם פאונדר סטיבונס מזהיר אותם לא לשנות ובאופן כללי לנהוג משנה זהירות כי הם עלולים לשנות את העתיד. כפי שהוא אומר גם דריכה על נמלה עלולה לגרום לכך שאדם מסויים לא יוולד. התגובה של מסטרום רידוקלי היא שאם הוא ישנה את העתיד הרי העתיד כבר השתנה כי הוא הגיע מאותו עתיד ולכן כל דבר שהוא יעשה הוא כבר עשה והוא לא רואה שום בעיה. התגובה של הגזבר היא לנסות לדרוך על כמה שיותר נמלים מתוך תקווה שאחת מהן מייצגת את רידוקלי. באותו ספר גם סתמרוח נתקל בבעייה הזו ובגדול התגובה שלו היא כמו של רידוקלי

 

[Fingertip]

יקום מקביל (../images/Emo58.gif Night Watch)

אנסה להסביר את זה מנקודת המבט של יקומים מקבילים. לנקודת זמן אחת יש עבר יחיד והרבה עתידים. מכיוון שכל נקודת זמן היא עתיד של עבר כלשהו, הרי שלמעשה יש הרבה "עכשיו"-ים. זה מאוד עוזר להסביר הרבה דברים, אבל אי אפשר להסתובב ברחוב ולחשוב: "יש יקום שבו אני חוצה את הכביש בלי להסתכל ובכל זאת לא נדרס, ולכן זה לא משנה אם אני אדרס ביקום הזה.", ולכן יש "עכשיו" אחד שנחשב. נקרא לו העכשיו. עכשיו, כל אחד מהיקומים האלה הוא למעשה פוטנציאל. לכן, הם לא באמת שם (שזה יהיה מאוד בזבזני מבחינת אנרגיה), אלא רק שם בפוטנציה (למתי שנצטרך אותם לישב סתירות, למשל

). כעת, מנקודת מבט כזו, ייתכן שלמעשה רידקולי ידרוך על נמלה שתגרום לכך שהוא לא יוולד, בלי לגרום יותר מדי פרדוקסים (אני חושב). נתבונן בשני מקרים: מקרה 1: רידקולי לא דורך על הנמלה. מקרה 2: רידקולי דורך על הנמלה. נגיד שרידקולי הצליח לחיות את אלפי השנים שמפקידים בינו לבין הזמן שבו הוא נולד. במקרה 1: הוא נולד. במקרה 2: הוא לא נולד. במקרה 1 אכן אין בעיה עם הקיום של רידקולי, שכן הוא נולד ולכן יוכל לחזור לעבר ולא לדרוך על הנמלה, ולהמשיך לחיות עד הרגע שבו הוא כן נולד. לעומת זאת, במקרה 2 יש סתירה לכאורה, שכן הוא נולד אם ורק אם הוא לא נולד. אבל ברגע שהוא חזר לעבר הוא שינה את העתיד, ולכן המקום שהוא בא ממנו הוא למעשה יקום מקביל בעתיד. כלומר, יש מקום שבו רידקולי נולד, ולכן מהמקום הזה הוא יכול לחזור לעבר המשותף לשני היקומים (הרגע שלפני שהוא דרך על הנמלה), ולדרוך על הנמלה. כלומר, האיש שהוא גרם לכך שהוא לא יוולד מאוד דומה לו, אבל הוא לא הוא, ולכן הריגתו לא תגרום לפרדוקס. כעת אפשר באותה הצורה להסביר את Night Watch. יש יקום אחד שבו Keel מת, ויש יקום אחד שלא. היקום שלא, שהוא במקרה היקום העכשיוי, ויימס חוזר בזמן, ומלמד את עצמו את מה שקיל היה אמור ללמד אותו ובכך הוא משנה את העכשיו העתידי ליקום מקביל, שבו קיל מת. ביקום ההוא ויימס למד את כל מה שהוא יודע ממישהו שהגיע מיקום מקביל (כאשר המישהו הזה הוא במקרה הויימס של היקום המקביל). אהד.

 

[dino_din]

הוצאת לי את המילים מהפה....

 

[dino_din]

אהם, אם כבר אתה פה...

אני יודע שזה לא קשור לפורום אבל איכפת לך להזכיר לי שניה באופן כללי מה זו התאוריה על החתול של שרדינגר (מקווה שאני לא טועה בשם) ? סתם נזכרתי פתאום, טאנקס דינו.

 

[Fingertip]

אם אני לא טועה...

ניקח חתול, ונשים אותו בקופסה אטומה. כאשר פותחים את הקופסה, יש מכשיר ששובר לו (בשקט) את המפרקת. אחרי זמן אקראי, נגמר האוויר והחתול מת. השאלה היא: האם ברגע נתון החתול מת או חי? והתשובה היא שלא ניתן לדעת. כי הדרך היחידה לבדוק תהיה לפתוח את הקופסה ואז להרוג אותו. ואז לפי תורת הקוונטים (אם אני לא טועה), החתול לא יכול להיות מת - כי אין מי שימדוד את זה, והוא גם לא חי, כי אין מי שימדוד את זה. או משהו כזה. אני מקווה שיש פיסקאי שיוכל להסביר את זה כאן... אהד.

 

[Fingertip]

מסתבר שטעיתי...

אם הבנתי נכון, אז מה שקורה זה לוקחים חתול עם קפסולת ציאניד ושמים בתוך קופסה אטומה. כעת, ייתכן והחתול שבר את הקפסולה וייתכן שלא. כלומר, יש שני מצבים: מצב שבו חתול חי וקפסולה שלימה, ומצב שבו יש חתול מת וקפסולה שבורה. מכיוון שהקופסה אטומה, לא ניתן למדוד (לקבוע) איזה משני המצבים מתרחש, ולכן המצב הנוכחי של הקופסה מתואר באמצעות מכניקת קוונטום בתור פונקצית גל שאחד הצדדים שלה הוא חתול חי וקפסולה שלימה, והצד השני הוא חתול מת וקפסולה שבורה. אם נפתח את הקופסה ונסתכל פנימה, נוכל למעשה למדוד (לקבוע) באיזה מצב מדובר, ובכך לקבוע את פונקצית הגל. עד שלא נעשה זאת, לא נוכל לדעת באיזה מצב נמצא החתול. כלומר, רק העובדה שהסתכלנו פנימה תגרום לקביעת מצבו של החתול (חי או מת), וזה פרדוקסלי. (...If looks could kill). מקווה שעזרתי ושהבנתי נכון, אהד.

 

[dino_din]

אה, מגניב

קראתי את ההודעה שלך ואת הקישור שנתת לי... ממש מגניב, לא יודע למה ניזכרתי בזה, סיפרו לי את זה ממש מזמן ביחד עם עוד כל מיני שאלות מעניינות בתחום (מה יקרה אם נשים ספינת חלל שטסה במהירות האור בתוך ספינת חלל שגם היא טסה במהירות האור וכמובן את השאלה עם מהירות האור על רכבת שנוסעת במהירות האור... ממש מסקרן בכל מקרה, תודה

יום כתום, דינו.

 

[dino_din]

אה, עוד משהו...

ואל תגידו שאני מפריע לעינייני הפורום כי אין כאלו !!!!

יש את הניסוי שמאירים על קרטון עם שני חריצים וכל פעם סוגרים את אחד החריצים ואז הדרך שבה האור עובר בחריץ (או בחריצים) משתנה, אתה זוכר אולי איך זה הולך (מה קורה לאור בכל מצב ?).... דינו.

 

[Fingertip]

לא זוכר את הניסוי...

אבל אני זוכר משהו כזה על פוטונים... שאם נצליח להעביר פוטון אחד דרך חריץ אנחנו למעשה מעבירים קרן, אבל היא מתפזרת בצורה של גל. או משהו כזה. אהד.

 

[מאגנה עז וסלוטייפ]

זה קשור בצורה זו או אחרת ל

שרדינגר ידידנו? מאגנה, מיאו?, בע"N

 

[Fingertip]

ברור. ראה את תחילת תת-השרשור.

אהד.

 

[מאגנה עז וסלוטייפ]

בע!

אני צריך להתחיל לקרוא את כל השררשורים מההתחלה, ולא מהקצה השני... נו מילא. כן, שמעתי על זה עם החלקיקים הנערמים, משהו מאלף בנושא.. אבל חמש דקות אחרי ההרצאה שכחתי הכל. מיאו! מאגנה, וזה כל מה שיש לי לומר בעיניין, בע"N

 

[ויימס]

מעניין אם מישהו יראה את זה...

חשבתי על זה במובן של יקומים מקבילים כ- כל פרק זמן יש בו כפילה שלי. נגיד אתה מחלק אותו לשניות, אבל אתה יכול לחלק אותו איך שאתה רוצה- אם בגיל 19 חזרתי אחורה בזמן ולימדתי את עצמי משהו במקום מישהו אחר, שמת, אני לא הייתי אמורה לזכור אותו בגיל 5, אלא לזכור מישהי מאוד מוכרת באופן מוזר (הא-הא! אני!). אפשר להגיד שהמישהו האחר קיים רק בזיכרון שלי. כי למעשה, הוא מעולם לא היה שם. אולי אני (או היקום?) המצאתי אותו כדי לא להתבלבל יותר מדי עם כל העניין של 'אני חוזרת אחורה בזמן לפגוש את עצמי'. נשאלת השאלה- אם כל ויימס למדה את זה מויימס שבאה מ-2003, ממי הויימס הראשונה למדה את זה? אבל זה לא רלוונטי, כי אין דבר כזה ויימס ראשונה, יש אין סוף כפילות שלי. כי אתה יכול לחלק את הזמן לחלקים קטנים יותר, עד שיש לך אינסוף ויימס בשנייה. אתם הבנתם? כי אני לא בטוחה שהבנתי. קוראים לזה פרדוקס האיש ללא העבר. כמו האיש שחוזר אחורה בזמן כדי ללמד את עצמו לבנות מכונת זמן. אני מכירה סיפור ממש מגניב על הפרדוקס הזה, אבל זה ארוך אז פעם אחרת. או שאפשר פשוט לפתור את זה ב"היקום יכול להתמודד עם כמה פרדוקסים", כמו שדאגלס אדאמס עושה...