Freaking Eyes
New member
זה לא שיר הפעם. רצף מחשבות שנכתבו
כשחזרתי היום הביתה. התבוננה בו . הרגישה קושי עצום בנשימה. החזה עולה יורד. הידיים מתחילות לרעוד בעצבנות. סגריה אחר סגריה. סגריה אחר סגריה. סגריה אחר סגריה. בתקווה שיעזור. בתקווה שהרעידות יספקו. עיניה מהופנטות, אינה יכולה להסיר מבטה מעליו. מתבוננת בכל פרט קטן. מרגישה איך קרן מייסרת חודרת לגופה, מרגישה את כל צלקותיה נפערות ונוטפות דם של כאב. רצף של מנגינות מוכורת ומילים מתרוצצות בראשה. מהופנטת. מבטה סחוט. חיוכה עגום. שורות שיכתבו שתחזור הביתה חולפות במחשבתה. מתבוננת בו. שונה לגמרי. שונה לגמרי מכל מה שהיתה. לעומתו, שלא השתנה כלל. מביט בה. עיניו יונקות את חייה מכולה. נחלשת. ושוב נופלת. ושוב זרוקה. ושוב משתגעת. ושוב כותבת. לא בין הטובים שלי... פשוט הרגשתי צורך.
כשחזרתי היום הביתה. התבוננה בו . הרגישה קושי עצום בנשימה. החזה עולה יורד. הידיים מתחילות לרעוד בעצבנות. סגריה אחר סגריה. סגריה אחר סגריה. סגריה אחר סגריה. בתקווה שיעזור. בתקווה שהרעידות יספקו. עיניה מהופנטות, אינה יכולה להסיר מבטה מעליו. מתבוננת בכל פרט קטן. מרגישה איך קרן מייסרת חודרת לגופה, מרגישה את כל צלקותיה נפערות ונוטפות דם של כאב. רצף של מנגינות מוכורת ומילים מתרוצצות בראשה. מהופנטת. מבטה סחוט. חיוכה עגום. שורות שיכתבו שתחזור הביתה חולפות במחשבתה. מתבוננת בו. שונה לגמרי. שונה לגמרי מכל מה שהיתה. לעומתו, שלא השתנה כלל. מביט בה. עיניו יונקות את חייה מכולה. נחלשת. ושוב נופלת. ושוב זרוקה. ושוב משתגעת. ושוב כותבת. לא בין הטובים שלי... פשוט הרגשתי צורך.
