זה מאוד מעליב

[מאז]

אמא הסבירה לנו מגיל אפס

וגם יזמה שיחות ולא רק חיכתה שנשאל. אני לא זוכרת מה בדיוק, וזה עצמו מעיד שכנראה היא הסבירה הכל. אני גם זוכרת שהועבר מסר שהדבר מהנה, ובכלל, ששווה להיות נשואים... אני זוכרת את עצמי מסבירה לחברה בכיתה ו' איך באים ילדים לעולם, והיא נכנסת לשוק עולמי... ואגב, אנחנו משפחה דתית מאוד. והשרשור הזה מוכיח שלפתיחות של הנושא בתוך הבית ממש אין קשר לדת, לא?

 

[מעיןבר]

לא זוכרת...

זה היה כנראה בשלב מוקדם מאוד בחיים שלי, או טראומה כ"כ גדולה שהדחקתי

אמא שלי היתה מאוד מתירנית וידענו על עובדות החיים משלב מוקדם מאוד. אני זוכרת היטב גם את הספר עם המגזרות שהיה אהוב עלי במיוחד

מה שכן, אני זוכרת שאת מושג האורגזמה למדתי בגיל הרבה יותר מאוחר ואת שאלת האוננות (מה זה) הבנתי רק בחינוך מיני בכיתה ח', עד אז לא הבנתי מה זה אומר

 

[lulyK]

אז כנראה שהיא לא היתה כל כך מתירנית

...... את שיחת הדגדגן אני זוכרת כאילו היתה אתמול

. על אורגזמה (או בשמה העברי - אביונה) למדתי מכסדרת כתבות על סקס שהיתה ב"העולם הזה" שעליו היינו מנויים. שנים הייתי תחת הרושם ש"אנגלוסקסי" (כך תואר אחד המרואיינים בכתבה) זה משהו גס.

 

[רות י]

ואני סירבתי להשתתף בקורס אנגלית

למחוננים בבית-ברל (כיתה ד'), כי זה היה קורס של אנגלוסקסים, ואני לתומי סברתי שהכוונה להומוסקסואלים או משהו בסגנון. GO FIGURE במקום זה נרשמתי לקורס הסתברות קומבינטורית.

 

[g a n i]

../images/Emo6.gifקומבינטורים הרבה יותר עדיף.ידוע.

 

[מעיןבר]

האמת../images/Emo35.gif

אני לא חושבת שבמסגרת המתירנות צריך להסביר לילדה רכה בשנים מה זו אורגזמה ומה זו אוננות. אני חושבת שההסבר על יחסי מין הוא די והותר ועל כך, כמו שכבר כתבתי, סיפרו לי כ"כ מוקדם שאינני זוכרת את המאורע. כשהגעתי לגיל שכבר שמעתי את המושגים הייתי נבוכה מכדי לשאול את אמא ופניתי למקורות שבני 12-13 פונים אליהם - החברים

 

[lulyK]

אבל אם הילד שואל?

מסכימה שצריך להתאים את ההסבר והיקף המידע לגיל. את הכתבות האמורות קראתי בגיל 9-10 בערך (אני תמיד יודעת את הגיל לפי הדירה שזה זה התרחש.. עברנו הרבה). אם מחזיקים חומר קריאה שכזה נגיש, צריך גם לספק הסבר. לדעתי, כמובן.

 

[מאז]

ולדעתך, צריך להחזיק חומר קריאה

כזה נגיש בבית?

 

[cookie1]

בגיל 9 ילדים יודעים המון

וחשוב לספק להם מידע כזה בבית, אחרת הם יחפשו אותו במקומות אחרים. אני לא רואה בעייתיות להחזיק בבית חומר קריאה המכיל מילים נפלאות כמו אורגזמה ודגדגן (לדעתי אפשר לשנות את שמו לכִיף-כיף), זה הרי חלק מהחיים לא . מה גם שהיום המילים והמידע מתעופפים באויר והילד ישמע בכל מקרה.

 

[lulyK]

אני חושבת שעדיף שלא.

 

[lulyK]

מרחיבה:

חומר הקריאה שהיה נגיש אצלנו בבית כלל את "זיונים זה לא הכל", "the happy hooker" של קאסיוורה הולנדר ועוד ועוד. אלו ספרים שאני חושבת שלא ציריכם להיות נגישים בגילאים צעירים. הקע הוא שההורים שלי סילקו אותם כשהייתי בת 14. כבר ידענו אותם בע"פ עד אז.

 

[מעיןבר]

ברור שאם שואלים צריך לענות

אבל אני הייתי ילדה מ-א-ו-ד תמימה ולא שאלתי. אני בפירוש זוכרת שלא הכרתי את המושג עד כיתה ו'-ז' וזה גיל שבו לא נוטים לגשת להורים. ולשאלתה של עמית - ילד ששואל, ברור שצריך לענות לו, ואם ילד מאונן - ברור שצריך "להתמודד" עם זה (כלומר להסביר כללים בסיסיים של פרטיות). כנראה שאני לא שאלתי וההורים שלי לא נאלצו להתמודד עם הסוגיה

. אגב, היתה לי גישה חופשית לכל הספרות בבית אם רציתי, גולל הלקסיקון לבריאות המשפחה שהיה אהוב עלי במיוחד בשלבים מסויימים (היפוכונדרית כבר אמרתי

) ובו הסברים על המון דברים, כולל אנטומיה (ודגדגן). אני מניחה שאם היו ספרים שההורים לא רצו שאכיר ואקרא, דאגו לכך שאני לא אדע על קיומם. ספציפית, אני זוכרת שאמי קראה את תחרה בשלב מסויים, אך נאמר לי שזה ספר קשה מדי לקרוא בגיל שבו הייתי וקיבלתי את זה כהסבר מספק

.

 

[lulyK]

נשמע שהיה קל לגדל אותך ../images/Emo13.gif

 

[מעיןבר]

מבחינות מסויימות, כנראה שכן ../images/Emo9.gif

 

[עמית@]

בטח שכן, אני לא יודעת אם צריך

לפרט מהי אורגזמה אבל אוננות? ילדים בכל הגיאלים מאוננים.

 

[cookie1]

ברגע שהילד מתעניין

אני ידעתי את עובדות החיים מהרגע שאני זוכרת את עצמי. ההורים הסבירו

 

[cookie1]

ורציתי גם לומר ../images/Emo51.gif לספר ולמדור

"על בנים ועל בנות" המיתולוגי במעריב לנוער.

 

[g a n i]

../images/Emo45.gifאכן מיתולוגי ../images/Emo99.gif

 

[שרון של לוטן]

אני חושבת שההורים שלי פישלו בתחום

הזה. אמא שלי הסבירה לי בגיל יחסית מאוחר משהו מאוד מבולבל שלא הבנתי ממנו כלום. כשהיא ראתה שאני לא מבינה על מה היא מדברת, היא אמרה לי שיום אחד יתחיל לי דימום וכשהוא יתחיל - שאקרא לה והיא תתן לי משהו שמחכה לי בארון התרופות. תכלס, מה שקרה הוא שקיבלתי מחזור בגיל 12.5, לא היה אף אחד בבית, אני לא הבנתי בכלל שזה דימום כי זה היה חום ולא אדום כמו דם. זה נראה לי יותר כמו שלשול, אבל לא הרגשתי שברח לי משהו מהכיוון ההוא, וכשגיליתי את המקום ממנו יוצא השלשול נורא נבהלתי. לא הרגשתי נוח להתקשר לאמא שלי והדבר הראשון שעשיתי הוא לכבס מהר את הכתם המביש. בסוף התקשרתי אליה והיא אמרה לי איפה יש תחבושות ומה לעשות איתן. לצערי הרבה היה טיול שנתי בדיוק ביום למחרת. למרות שהתחננתי בפני אמי ובפני המחנכת שלי שיתנו לי להשאר בבית, הן התעקשו שאצא לטיול. התוצאה היתה שבמשך שעות רבות לא היה לי איפה להחליף תחבושת וגם לא הייתי מיומנת בכך ולכן השתדלתי כל הטיול לשבת עם רגליים מוצלבות באוטובוס (מה שכמובן לא עזר כלל). לגבי יחסי מין, כלל לא קיבלתי הסבר מעולם. זה מה שקורה כשיש אמא בריטית שגדלה בבית דתי על חינוך יהודי-אנגלי. אבא שלי היה עסוק מאוד בנסיעות ברחבי העולם באותן שנים. מזל שהיו שיעורי חינוך מיני בבית הספר ומזל שהם היו בכיתה ז', כי זה היה הזמן המתאים מבחינתי לשמוע על כל הנושא ולהבין אותו. אני באמת חושבת שיש לי הורים נהדרים, אבל זה נושא אחד בו יש לי הרבה ביקורת.

 

[lulyK]

../images/Emo10.gif (על סיפור הטיול השנתי)