strangergirl
New member
זה מרגיש ככ מטומטם.
אני בזוגיות כבר 7 שנים.
עברנו הרבה משברים בזוגיות אבל כמו זה? באמת שאין לי מושג לאן זה ילך. אני גם בכלל לא יודעת מה אני רוצה.
הטריגר שפיצץ את זה היה לפני חודשיים הולדת בני בכורי. זה התחיל עוד קודם בעיקר בכל מה שקשור האינטימיות ומיניות. אני מאוד מינית והוא הרבה פחות מיני בהתחלה חשבתי שזה רק בגלל שהוא בלי יותר מדיי ניסיון ושזה ישתפר עם הזמן והניסיון איתי. לא כך הדבר (ניסיתי הרבה פעמים להציע טיפול זוגי מיני אך ללא הצלחה מרובה ) אחרי שהמון זמן כבר אין אינטימיות (הפסקתי לספור ) כשמתוכם 9 חודשי היריון שבהם היה מפחד לקיים יחסים שמא יקרה משו לעובר. ולפניי זה באמת שכבר לא זוכרת.
המכה הקשה הייתה אחרי הלידה ובעצם בכל הזמן הזה מאז. אולי אלו ההורמונים של אחרי הלידה? דיכאון של אחרי לידה? ובטח ובטח אצלו כשמדובר בהתרחקות מאוד נוקבת ממני ומהילד עם הילד לאט לאט הוא מתקרבאנחנו רבים המון ועם הרבה שתיקות שורפות.
אמא שלי והוא היו החברים הכי הכי טובים שלי אמא נפטרה והוא מה שנשאר לי. ועכשיו? גם לא הוא. הבדידות הזאת אוכלת אותי הצעתי ללכת לייעוץ זוגי לפניי כחודש והוא לא מוכן בטענה שכרגע הוא עמוס מדיי רגשית.
למה אני בעצם כותבת את זה? בעיקר כדי לשחרר קצת מתוכי כי זה פשוט הרבה יותר מדיי מלהכיל.
לא רק שאני לא מרגישה נחשקת.. אני גם לא מרגישעמרגישה כבר נאהבת (למרות שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי )
הוא בטיפול פסיכולוגי ותרופתי (בעקבות הדיכאון ) אבל כמה אפשר לשבת בצד ולחכות?
אני ככ מבולבלת..
אני בזוגיות כבר 7 שנים.
עברנו הרבה משברים בזוגיות אבל כמו זה? באמת שאין לי מושג לאן זה ילך. אני גם בכלל לא יודעת מה אני רוצה.
הטריגר שפיצץ את זה היה לפני חודשיים הולדת בני בכורי. זה התחיל עוד קודם בעיקר בכל מה שקשור האינטימיות ומיניות. אני מאוד מינית והוא הרבה פחות מיני בהתחלה חשבתי שזה רק בגלל שהוא בלי יותר מדיי ניסיון ושזה ישתפר עם הזמן והניסיון איתי. לא כך הדבר (ניסיתי הרבה פעמים להציע טיפול זוגי מיני אך ללא הצלחה מרובה ) אחרי שהמון זמן כבר אין אינטימיות (הפסקתי לספור ) כשמתוכם 9 חודשי היריון שבהם היה מפחד לקיים יחסים שמא יקרה משו לעובר. ולפניי זה באמת שכבר לא זוכרת.
המכה הקשה הייתה אחרי הלידה ובעצם בכל הזמן הזה מאז. אולי אלו ההורמונים של אחרי הלידה? דיכאון של אחרי לידה? ובטח ובטח אצלו כשמדובר בהתרחקות מאוד נוקבת ממני ומהילד עם הילד לאט לאט הוא מתקרבאנחנו רבים המון ועם הרבה שתיקות שורפות.
אמא שלי והוא היו החברים הכי הכי טובים שלי אמא נפטרה והוא מה שנשאר לי. ועכשיו? גם לא הוא. הבדידות הזאת אוכלת אותי הצעתי ללכת לייעוץ זוגי לפניי כחודש והוא לא מוכן בטענה שכרגע הוא עמוס מדיי רגשית.
למה אני בעצם כותבת את זה? בעיקר כדי לשחרר קצת מתוכי כי זה פשוט הרבה יותר מדיי מלהכיל.
לא רק שאני לא מרגישה נחשקת.. אני גם לא מרגישעמרגישה כבר נאהבת (למרות שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי )
הוא בטיפול פסיכולוגי ותרופתי (בעקבות הדיכאון ) אבל כמה אפשר לשבת בצד ולחכות?
אני ככ מבולבלת..
