משהו שקורה לי
הרבה אני מתחיל לדבר ובאמצה הדרך אני מבין שאין לכל זה משמעות שזה לא שווה את השיחה ואז לאט לאט המילים שלי נשברות ונשמעות טיפשיות ובסופו של דבר אני כאילו שבור לרסיסיים על הריצפה יחד עם המילים שנישברו ואז רק אז כאשר אין מה לומר כאשר המוח ריק אני מבין את השקט את הרוגע אין לי צורך לדבר או לבטא את אצמי נכון
