זה מתחיל להעיק...

[hope_29]

זה מתחיל להעיק...

החיים.

 

[נטע....]

נכון

החיים מעיקים אמנם. אבל עכשיו את בדרך אל החופש שהוא דבר מאוד משמעותי להקלה על הכאב שמסבים לנו החיים. חופש פרושו - להיות במקום שבו טוב לך להיות. מקום תוכלי להיות מי שאת ולחיות על פי דרכך ואמונתך שהם שלך את בדרך הנכונה. אל תשכחי זאת. והמשיכי בדרכך אל מקום ושמו חופש.

 

[hope_29]

נטע

הבעיה שהחופש הולך ומתרחק ממני.... אני לא מצליחה למצא דירה (ויש לי "דרישות")....שלא לדבר על שותפה (זו חייבת להיות שותפה כדי לא לגרום להוריי הדתיים להתקף לב...). קשה לי להתפשר על דירה/תנאים/נוחות...די מיואשת מכול החיפושים הללו...כל יום שישי אותה תעוקה. שיטוטים אין סופיים בעיר בה אני רוצה לגור במטרה למצא את הדירה הנכספית ואני תוהה אם אני לא נסחפת... לאחר מכן אצטרך למצא שותפה וגם זה פרוייקט בפני עצמו מאותה הסיבה - דרישות...(לא רוצה להתפשר על איכות השותפים...). בקיצור, בינתיים אני בבית הוריי. מטפסת על הקירות מבדידות ותסכול. לא ממש מהווה דמות שכיף לחיות איתה כעת (רחמנות על ההורים...). כל היום נמלטת לאינטרנט (גם בשבת...הם לא יודעים את המתרחש בחדרי). בקיצור - אני ח-י-י-ב-ת למצא דירה ומייד!!! כל זה דווקא בתקופה שכמו שציינתי אתמול הדברים מתחילים להתבהר עבורי...אבל יש גם נפילות בדרך..(וזו לדוגמה). אבל החלטתי שהפעם לא אתן לזאת להשתלט עליי ולהוריד אותי מטה ועל כן מייד אפנה קשב ואעסיק עצמי בדברים אחרים (לפחות אני מצליחה להצביע על גורמי כשל). ושוב תודה לך נטע שאת תמיד שם. hope

 

[נטע....]

היות ואת ח-י-ב-ת למצוא דירה

אולי עדיף בכל זאת להתפשר, לפחות בהתחלה. אולי על השותפים לא, כי זה באמת מאוד חשוב עם מי את גרה, יותר מתנאי הדירה עצמה. אבל אפשר למצוא פשרות גם לגבי הדירה והתנאים בה. אני לא זוכרת אם סיפרתי, אבל הדירה שאני גרה בה עכשיו היא כבר השלישית שאני שוכרת. את הדירה הראשונה עזבתי כי מהמקום שבו היא היתה קשה היה למצוא עבודה וזה מה שהיה לי מאוד חשוב. את הדירה השניה עזבתי כי השותף באמת היה בלתי נסבל. אז מנסים כמה אופציות. מנסים עד שבסוף מוצאים את מה שמתאים. אבל הכי חשוב זו נקודת הזינוק. הרגע שבו את עושה את המעשה, מעיזה ופותחת במירוץ החיים, המרוץ אל הגשמת המטרה, המרוץ אל האושר הפנימי.

 

[hope_29]

ברמת העקרון את צודקת..

הבעיה (או שזו לא בעיה) שאני מהאנשים השואפים לשלמות ואינם נוטים להתפשר וגם (לצערי) בזוטות כמו תנאי מגורים. אולי זה נובע מהסיבה שמאוד נוח לי פיסית כיום בבית הוריי (וזו גם הסיבה שלא עזבתי עד היום...). אז זו רשימת "המכולת": אני מחפשת דירה חדשה, נקייה ו"לבנה"...באיזור טוב, אוכלוסייה איכותית, קרוב ליציאה מהעיר (כדי להקל בבוקר בדרך לעבודה) ובמקום כזה שהשותפה הפוטנציאלית העתידית תרצה לגור בו, ולבסוף זה גם צריך להיות במחיר סביר. עושה רושם שאני אאלץ להתפשר ולו כי הזמן דוחק, מצבי הנפשי מתנדנד ואולי זה המחיר אותו אני צריכה לשלם בעבור ה"חופש" והאושר הפנימי... אויש... כאמור, אני בעיצומו של שלב הביניים...

 

[stonefroze]

היי hope

התעודדי,את ממש לא לבד בשאיפתך לשלמות. אם אני הייתי צריך לחפש דירה היה לוקח לי כנראה תריסר שנים למצוא. כיוון שכך,כנראה שאתפשר,שהרי כל אחד יודע שלא כדאי לחפש דירה תריסר שנים. החיים הם כאלה,שכאשר אנו בסופו של דבר מתפשרים על דבר מסויים ומתחילים לחיות באופן כזה או אחר אנו בדרך כלל גם נוטים להשלים עם הדבר, כל עוד הוא לא ממש מהותי לחיינו וכל עוד הוא מאפשר לנו להשיג דברים אחרים,חשובים לנו לא פחות. נכון שתנאי מגורים הם עניין חשוב,אולם יחד עם זאת,כאשר אני חושב על כך,עצמאות היא עניין חשוב יותר. כיוון שכך,כאשר יהיה לי משכורת יותר טובה ואתחיל לחפש דירה שכורה לעצמי(כנראה בשנה הבאה) אני יודע מראש שאאלץ להתפשר. יחד עם זאת זה לא נורא. מקום מגורים,אף הוא ,בסופו של דבר,הופך להיות, לדבר שאליו אנו הופכים אותו. את לבדך תוכלי ליצור לך את האווירה בכל דירה שתשכרי. ובכלל מה שמרגישים פנימה חשוב יותר מהאווירה האסתטית של דירה כזו או אחרת.מה שמרגישים פנימה מושלך החוצה על הדברים. הרגשת החופש תחפה ,לכן,על תנאי המגורים. במצב הנוכחי של חיי אני רואה בעצמאות כלכלית ואי תלותיות בהורים בהקדם האפשרי ערך עליון,דבר מה שלמענו אני מוכן גם להקריב את נוחיות המגורים שיש לי כרגע בבית של ההורים. אין לי שום בעיה עם זה.אני יודע שזה למען מטרה חשובה, הכרחית,בלתי נמנעת,שתניב בסופו של דבר,בראייה אופטימית לעתיד, אך ורק תוצאות טובות. אני מאחל לך בהצלחה וכל טוב

 

[hope_29]

תודה stonefroze ../images/Emo45.gif

 

[סהר-תמיכה]

בהצלחה ../images/Emo82.gif

גם בעצם החיפוש וגם בשינוי הגישה, שתקל על החיפוש... מה שידוע בכל אופן בניסיון של הרבה אנשים, שאחרי שכבר עזבו את בית ההורים, קשה מאוד לחזור לשם, כי מתרגלים להיות עצמאיים. והטעם המתוק של העצמאות שווה פשרות על מראה הקירות. בן אדם הוא יצור שמתרגל מהר לדברים, תתפלאי כמה מהר גם הבית שתחילה נראה לך לא-בדיוק-זה, ירגיש לך כמו הבית שלך, הפינה שלך הפרטית.