זה מתקרב...(סתם רציתי לשתף)

swann

New member
זה מתקרב...(סתם רציתי לשתף)

המיילדת שלי היתה אצלי הערב בביקור בית. גיבשנו אסטרטגיה לגבי הבריכה, חדר השינה ועוד דברים טכניים. היא בדקה אותי עם הדופלר בבית ומאיה הצטרפה להקשיב לדופק
והיה מצוין. לא להאמין כמה אני קרובה. איך פתאום התחיל לו חודש תשיעי - הזמן זחל לי עד עכשיו ופתאום זה ממש מעבר לפינה. בדר"כ אומרים שהריון הוא שמונה חודשים ושנה, אצלי זה מרגיש ההפך - שמונה חודשים שהם נצח + שניה. ויש לי עוד המון דברים להכין, לכבס, לארגן, לקנות (לא המון), ובכלל לגמור כל מיני דברים כדי להתפנות ללידה רגועה. כמו שכתבתי לגם למבי - ביום רביעי יש לי פגישה עם מטפלת הוליסטית בלידה. בתחילת ההריון התייעצתי פה על רפואה משלימה וטיפולים כאלה (או שזה היה עוד בקומונה?). הייתי אצל הנטורופתית פעמיים - היה נחמד אבל לא הרגשתי שאני מתחברת אליה או לתחום הזה ולא חזרתי אליה. רק פגישה אחת יסודית + פגישת מסג' בגב התחתון שאז הציק לי מאוד. הייתי בספא אצל מסז'יסטית שעזרה לי לשרירים שנתפסו לי באגן (או רצועות שהשתחררו...) - פעמיים והיא עזרה לי מאוד. ובאותו מקום המטפלת ההוליסטית עובדת ואז החלטתי שאת זה אני רוצה. כדי להגיע ללידה הזאת רגועה, לדעת איך לעבוד על עצמי מבחינת התמודדות עם הכאב, לזרום עם הלידה. יש המון דברים שהיא עוד יכולה ללמד אותי. בטח אחזור להשתפך פה ביום רביעי אחרי הפגישה איתה. אז לקראת הלידה השניה השונה הזאת - משתפת אתכן וממתינה...
 

swann

New member
ועוד משהו מרגש שקרה היום ../images/Emo23.gif

חברה טובה שלי ילדה לפנות בוקר.
!! יומיים אחרי התלמ. אתמול בבוקר דיברנו ארוכות על הלידה הקודמת ואיך הכל יהיה שונה הפעם. היא לא יכלה ללדת בבית בגלל תפרים פנימיים (דרגה 3) מהלידה הראשונה, אבל היתה זקוקה לחוויה מתקנת. היא לא מרגישה כאבים בצירים. זה טוב (לדעתי) וגם לא לגמרי טוב אם את חייבת להגיע לבית חולים ואפילו לא יודעת שאת בלידה... בלידה הראשונה היא היתה עם פתיחה של 6 ס"מ ולא כאב לה כלום. בבית חולים (פה בטורונטו) שכנעו אותה לקחת אפידורל לפני שיתחיל לכאוב. השכנוע שלהם היה משהו כמו - כשאת הולכת לרופא שיניים לטיפול שורש, את זריקת ההרדמה את לוקחת לפני או אחרי שכואב?
היא לקחה. והלידה נתקעה, שעות! בסוף היא לחצה רבע שעה והוא יצא (והמיילדת לא הסכימה להשתמש בשמן שהיא הביאה לעיסוי
) - אבל הקרעים הפנימיים היו נוראיים. אני מניחה שזה בגלל שהיא לא הרגישה כלום והיתה בתנוחת החיפושית כמובן. הפעם - מעקב עם המיילדות (אותה קליניקה כמו שלי, לא אותו צוות מיילדות), הרגיעו אותה שהפעם יהיה שונה. והיה. ירדו לה המים באמצע הלילה, 4 שעות אח"כ היא ילדה. לבית החולים היא הגיעה עם פתיחה מלאה ללא כאבים בכלל! 3 שעות אחרי הלידה היא כבר היתה בבית
אני גאה בה ומתרגשת נורא
 

אשכר ש

New member
../images/Emo12.gif לא מרגישה כאב???

מדהים! שמחה בשבילה על החוויה המתקנת- מגיעה לה אחת כזו
ומחכה איתך ללידה הקרבה ובאה...
 

צימעס

New member
לגבי הטיפול שורש

אילו הייתי יודעת שלא כואב לי (כמו החברה שלא כואב לה בצירים), ברור שלא הייתי מבקשת הרדמה בכלל. דאה. איזה כשל לוגי
רק שבאמת אשה בלידה לא אמורה להשתמש בחלק של המוח שעולה על כשלים כאלה.
 

tookmy

New member
ממממ... לא יודעת

אולי זו היתה טעות (לדעתי בדיעבד לא) אבל למרות שהגעתי לבי"ח עם כאבים שהיו נסבלים בעיני, כואב אבל ניתן לחיות עם זה, ביקשתי אפידורל כששמעתי ששמים לי פיטוצין כי ידעתי תיאורטית שצירים של פיטוצין אמורים להיות מאד כואבים עד בלתינסבלים. החלטתי לא לבדוק.
 

כרמית מ.

New member
העניין הוא שהיא לא יודעת

אבל בעוד בזמן טיפול שורש ההרדמה היא עם סיכונים קטנים מאד, מקומית, וגם נראה לי בעייתי לתת הרדמה לאחר תחילת הטיפול (ולחכות שהיא תתחיל להשפיע) - לאפידורל יש סיכונים לא כל כך קטנים, הוא מהווה הרדמה איזורית, על חלק נרחב מהגוף, ואפשר לתת אותו בכל שלב עתידי (אם כי ברור שעד שהוא יתחיל להשפיע, ימשיך לכאוב). הכשל הלוגי הוא בכך שההשוואה לא תקפה. אבל כאמור, אשה בלידה.... וגו'.
 

swann

New member
../images/Emo45.gif ואכן היא לא ידעה בלידה הראשונה

מי יודעת בלידה הראשונה? העובדה שלא כאב לה ב-6 ס"מ לא אומרת שלא יכאב לקראת פתיחה מלאה. ואכן בלידה הזאת, צירי הלחץ כאבו אבל לפי מה שהיא אומרת לא נורא, אלא תחושה מאוד מוזרה של המסלול של הראש של התינוק בדרך החוצה. מופלא!
 

גם למבי

New member
המון המון בהצלחה!

מתרגשת איתך ובשבילך. נורא אשמח לקרוא עדכונים על הפגישה עם המטפלת! מתחברת למה שכתבת על הלחץ של הרגע האחרון לעשות דברים. גם אני פתאום מבינה שאני קרובה וצריכה להערך טכנית - בעיקר כביסות אבל גם לארגן דברים ללידת בית. ונראה לי קרוב מידי למרות שאני חודש אחרייך (שבוע 32+3)
 

mise

New member
איזו התרגשות.

מתי התל"מ שלך? שיהיה רק בטוב.
 

debby12

New member
מנהל
יהה מטפלת הוליסטית נשמע מדהים

ביותר -- אני ממתינה בסבלנות לשמוע איך היה ומה היא סיפרה. את מרגישה עכשיו שאת לא מספיק מוכנה מבחינתך? סתם אני סקרנית. אני אישית הרגשתי לא-מוכנה-גופנית מאחר שחיפפתי בהכנות הפיסיות השונות, אבל מאוד מוכנה נפשית-בראש, כי כבר חיכיתי לאתגר של לידה מול צירים בלי עזרה כימית <אמרה הגיבורה הגדולה שבקטעים מסוימים של השלב השני הידרדרה ליבבות-חסרות-בושה, שלא לדבר על זה שביקשתי מהמיילדת שתפקע לי את המים
. ובכל זאת היה מדהים>
 

swann

New member
כן ולא

כן כמוך, מחכה לאתגר <לעבור את ה 2.5 ס"מ פתיחה בלי לראות כוכבים>, סקרנית לגבי איך יהיה הפעם. אבל רוצה להיות מוכנה עוד יותר - מבחינת ההתמודדות עם הכאב, להרגע ולדעת לזרום עם הלידה. אני מניחה שהיא תעזור לי עם טיפים וטכניקות להכנס למצב כזה. יכול להיות מעניין... מבחינה פיזית - ממש לא. לא עשיתי התעמלות, עיסויים בינתיים רק פעם אחת (אוי לבושה!), אבל לא מרגישה שלא אוכל להתמודד עם זה בגלל שפיזית לא התכוננתי.
 

debby12

New member
מנהל
נשמע שתעשי את זה כמו גדולה ../images/Emo45.gif

ואת יכולה להתעודד מהמקרה שלי שאין בהכרח עונש בסוף למחפפות בהכנות הפיזיות...
 
מרגש ../images/Emo23.gif

מחכה לשמוע איך היתה הפגישה. ממש נשמע כמו תהליך הבשלה והכנה עצמית.
 

swann

New member
עוד שבוע וחצי...

שבועיים לפני התלמ. בינתיים מסתמן ששניים משלושת האורחים ישנו אצל הדוד (כך הוא רוצה, ואני תומכת
). כך שלא תהיה פה מהומה כל כך גדולה כמו שחשבתי. טוב להרגע ככה, אחרי שהכנתי את עצמי לניהול בית הארחה.
 

swann

New member
הייתי אצל המטפלת, פגישה מס' 1

כלומר, קבעתי כבר עוד פגישה לשבוע הבא כי לא הספקנו הכל. קשה להסביר את התחושות איתן יצאתי. רוב הזמן היא דיברה, ובעיקר עשתה לי session רגיעה, על ידי דמיון מודרך. היה כיףףףףףףף וכמובן שגם נחתי באותה הזדמנות
לא לכל דבר שהיא אמרה התחברתי, כי ככה אני - סקפטית. אבל ניסיתי. היא אישה די מצחיקה, כל דבר שקורה משפיע עליה תוך שניות ולפעמים היא נסחפת ועוצרת את עצמה כדי לא להמשיך לדבר ולבלבל אותי. היא תקשרה עם התינוקת. (טוב, גם פה הייתי סקפטית, אבל חלק מהדברים שהיא אמרה היו הגיוניים והשאר - נו טוב... לא יודעת אם זה כל כך נורא לקרוא לזה "בידור טוב" אבל שעשע אותי באופן כללי). היו כמה קטעים שדי הדהימו אותי. לקראת סוף הפגישה היא סיכמה את מה שאני צריכה לעשות בשבועות הקרובים עד ללידה - להרגע כמה שיותר, לא משנה איזה בלגן הולך מסביב עם המשפחה (לא סיפרתי לה על הארועים המשפחתיים והאורחים שבאים). עצה טובה נכון? מהתינוקת היא איכשהו הבינה שני דברים: 1. חוסר בטחון לגבי החדר שבו תתרחש הלידה. - תארתי לה את חדר השינה ואת הבריכה שאמורה להיות שם וציינתי שבעצם אין לי מושג איך יהיה ואיפה בדיוק אלד. היא אמרה שזה כנראה זה. ומה שאני לא יודעת - לשחרר ולא להתעסק עם זה. 2. סבא - אבא שלי לא אמור להיות בלידה עצמה, אבל הוא היה פה לפני שבועיים. היא חשה שהעוברית כבר אוהבת אותו. ממש לא מפתיע, כי גם מאיה מאוד אוהבת אותו.
היא גם קלטה משהו בקשר לשם של התינוקת אבל לא עד הסוף, והיא גם לא תגיד לי... היא אמרה שהתינוקת כבר תגיד לי אם זה יהיה לפני או אחרי. ואנחנו בהתלבטות מאוד גדולה לגבי השם. יש כמה מועמדים וקשה להחליט. בסוף היא עשתה לי קצת מסג' בגב העליון, כי תמיד מאוד תפוס לי שם. בלי לכוון אותה היא מצאה את הנקודה ממנה זה מתחיל. דיברנו גם על ההתמודדות עם הכאב בלידה, אבל לא הספקנו הרבה. אני מחכה לפעם הבאה. היא הציעה להיות בלידה. אמרתי שבפעם הראשונה התחרטתי שלא לקחתי דולה, אבל הפעם נראה לי שיש כבר יותר מדי אנשים אבל אחשוב על זה. יצא ארוך... אבל משחרר. הייתי צריכה לעשות סקירה עם עצמי על מה היה ומה לעשות עד הפגישה הבאה (יום רביעי הבא).
 
למעלה