זה נגמר מתישהו?
לפני שנה וחצי בערך חוויתי בגידה כואבת מאוד, כשהסתבר לי שחברה שלי מזה שנה וחצי שוכבת עם החבר הכי טוב שלי. בראיה מפוכחת לאחור, היו מספיק רמזים שמסתבר שהתעלמתי מהם ("למה הוא יוצא הביתה יותר ממך? למה אנחנו לא מבלים יותר ביחד?", הופעה שלה "במקרה" יחד איתו כשביקשתי ממנו בהתרעה של 10 דקות לאסוף אותי מהרכבת, כשהיא גרה בעיר אחרת מרחק 45 דקות נסיעה). עברתי בטווח של שבוע את כל הסיפטומים של מחשבה אובדנית או שתיים, זחילה לתוך בקבוק ומרה שחורה ונוראה. במשך כמעט חצי שנה לא יכולתי להביא את עצמי לחשוב אפילו על מערכת יחסים, ובכל פעם שראיתי מישהי חמודה מיד ראיתי את עצמי במצב שהייתי בו אחרי הפרידה האחרונה, וישר עזבתי את הנושא. רק מישהי אחת לא גרמה לי להרגשה הזאת, אבל לא היה לי את האומץ לעשות עם זה משהו, ודרכינו נפרדו. נפגשנו כמה פעמים ובכולן קיבלתי ממנה מסרים סותרים. היום נפגשנו שוב אחרי הרבה זמן, ובשלב מסויים היא אמרה לי ש"אני כמו אח בשבילה"...
לפני שנה וחצי בערך חוויתי בגידה כואבת מאוד, כשהסתבר לי שחברה שלי מזה שנה וחצי שוכבת עם החבר הכי טוב שלי. בראיה מפוכחת לאחור, היו מספיק רמזים שמסתבר שהתעלמתי מהם ("למה הוא יוצא הביתה יותר ממך? למה אנחנו לא מבלים יותר ביחד?", הופעה שלה "במקרה" יחד איתו כשביקשתי ממנו בהתרעה של 10 דקות לאסוף אותי מהרכבת, כשהיא גרה בעיר אחרת מרחק 45 דקות נסיעה). עברתי בטווח של שבוע את כל הסיפטומים של מחשבה אובדנית או שתיים, זחילה לתוך בקבוק ומרה שחורה ונוראה. במשך כמעט חצי שנה לא יכולתי להביא את עצמי לחשוב אפילו על מערכת יחסים, ובכל פעם שראיתי מישהי חמודה מיד ראיתי את עצמי במצב שהייתי בו אחרי הפרידה האחרונה, וישר עזבתי את הנושא. רק מישהי אחת לא גרמה לי להרגשה הזאת, אבל לא היה לי את האומץ לעשות עם זה משהו, ודרכינו נפרדו. נפגשנו כמה פעמים ובכולן קיבלתי ממנה מסרים סותרים. היום נפגשנו שוב אחרי הרבה זמן, ובשלב מסויים היא אמרה לי ש"אני כמו אח בשבילה"...
