זה נגמר

[קארין188]

זה נגמר

בוקר טוב..
אני כבר לא יודעת מי נמצא בפורום אבל אני חייבת להוציא את זה
אבא שלי נפטר.

עברו כבר שבועיים ואני לחלוטין על מצב אוטומט.. לא יכולה לנשום ברגע שנזכרת ומיד מחליפה מחשבה. מדמיינת שלא קרה כלום וזה בסדר שאני לא רואה אותו- כי הוא הרי בבית עם אמא, כרגיל.
אני בחרדה מרגע ההבנה שסביר להניח שיבוא בכל רגע עכשיו...

גיליתי שלושה ימים לפני שאני בהריון. הספקתי לספר לו אבל הוא לא הגיב.. ז"א, חייך והבין בוודאות אבל אפילו זה לא עניין אותו באותו רגע.

כשרק חלה, בכה ואמר לי- "למי אספר? אני יתום... " כי ליתמות אין גיל... ואני לבד בלי אבא

 

[סקסית בנשמה2]

אני מחפשת לומר את המילים המתאימות

כאילו אני חווה זאת מהמקום האמפטי ולכן ייתכן מאד שינחם אותך שלא סבל ואכן לצערי המחלה הזו נוגעת כמעט לכולם והחוסר האונים הרבה פעמים קשה יותר בידיעה שאתה לא יכול לסייע ומאידך להיות שם עבורו/עבורה.
אני כחולת סרטן שד ובטיפולי כימו עדיין לשמחתי אני לא גרורתית ומצאתי זאת בזמן אבל עברתי ועוברת תקופה קשה מאד ויחד עם זאת אופטימית מאד ותמיד,
אני חושבת שאת צריכה את הזמן שלך לעכל ולהתאבל הכול טרי מידי והזמן לא מרפא הוא מקהה את הכאב אבל לזמן יש חשיבות.
אני מאחלת לך להיות חזקה והרבה כוח לך ולסביבה שלך.

.

 

[מטילדה11]

חיבוק גדול יקירה

הכאב הגדול ואין לאן לברוח . אני מזדהה לגמרי עם דבריך גם אני נפרדתי כבר משני הורי והפרדה היא סופית ולתמיד.

אני מאמינה שזה כן ענין אותו שאת בהריון ואולי כל כך ריגש אותו
אולי שימח ואולי היה עצוב שלא יזכה... ולכן לא הראה תגובה..

את רואה אותו בליבך והוא ילווה אותך תמיד. הוא והמורשת שלו נשארים אצלך. את חייבת לאסוף את עצמך ואולי דרך רופא המשפחה לפנות ליעוץ מקצועי של פגישה או שתיים שיעזרו לך לצאת מה"אוטומט"

 

[סבאיציק]

יהי זכרו ברוך

 

[נסיכת הכוכב]

שולחת לך ים כוחות

לא פשוט להתמודד עם אובדן של אב , אבל לפניך יש אחריות על העובר הגודל בתוכך
זו דרכו של עולם אנחנו לא נצחיים ואולי יש נחמה בזה שהוא לא סובל יותר
ואת טפלי בחיים החדשים הגדלים בקרבך , ותשמחי שהספקת לספר לו על החיים החדשים שיצרת בקרבך
ולזכור את אבא באהבה , הוא ישמור עליך מהשמים
שולחת לך ים של כוחות וחיבוק ענק ועוטף להמשיך לחיות את החיים שלך הלאה

 

[healerit]

יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים |חיבוק

המצב שאת מתארת מובן לאור מה שעברת. אובדן זו חוויה לא פשוטה, כואבת, מכעיסה, איש איש ורגשותיו.
אביך חייך למשמע הבשורה כי הנך בהיריון! זו תגובה יפה מאוד. להרגשתי הוא קלט והיה מאושר בעבורך.

קשה בלי אבא... מכירה את זה, עברתי את זה לפני שנה וחצי.
יחד עם זאת אנחנו מוקפים באנשים שאוהבים אותנו - בן זוג, חברים, ההורה שנשאר, ילדים. זה הרגע בו אנשים אלה נמצאים שם בשבילנו, לחיבוק, לבכי, להכלה.

נחמה נוספת היא שהסבל תם והעולם הבא הוא מקום של אור.
ועוד נחמה היא שחיים חדשים גדלים בבטנך. ילד שיביא לחייך שמחה עצומה.

את לא לבד יקירה בכאב ובאבל. עם השנים הכאב יתעמעם אולם עכשיו מותר להיות בו, מותר לכואב, להרגיש, לבכות, לכעוס וכל רגש אחר שעולה.