זה עצוב.

זה עצוב.

זה עצוב שהשנה אני אהיה ביום העצמאות בבית. לבד. למה? כי נמאס לי מכל החברים שלי. בכלל לא כיף איתם. כל אחד יותר אידיוט מהשני. איכשו יש אנשים שלא ממש נותנים לאופי של אחרים להשפיע על ההנאה שלהם. לי זה יכול לגרום להיכנס לדיכאון כמה ימים.
 
כן, אמרתי שזה מבאס,

אבל יתכן וההליכה לשם תעשה לך טוב. אינך יכולה לדעת איזה דברים עלולים להתפתח : הנאה מהבמות, הזיקוקים, פגישת מכרים וכדומה. אבל זו כמובן בחירה שלך. לא חלה שום חובה על המלצתי. אין לך איזו חברה טובה או מישהי שאת כן היית מעוניינת ללכת איתה?
 
ביחד אבל לחוד

חברתי האפריורית נתנה לך המלצה נהדרת- גם כשאת לבד, לכאורה, למעשה את מישהו- איתך! וזה לא מעט... אם בכ"ז חשובה לך החברה מבעוד מועד (שהרי את עשויה לפגוש במקום מכרים ישנים- או אפילו חדשים...), את יכולה להתייחס אל היציאה בצוותא כאמצעי נוח ולא מחייב. הרי ההתמקדות העיקרית, באותו הערב, לא תהיה בחברים שלך, אלא בהופעות שעל הבמה. נסי למקד את תחושת הכיף בחוויית הצפיה בהופעה, ההתרגשות מהתאספות ההמון ועצם היציאה ביום החגיגי הזה. החליטי ליהנות מכל מה שהערב המיוחד הזה יזמן לך וזכרי- האחריות על ההנאה שלך היא בידיך בלבד, לא בידיו של אף אחד מחברייך. צאי, בלי ותהני!
יום טוב לך, יקרה, גילת
 
אגב- סינסתזיה

נתקלתי בסוגייה שהעלית, תוך כדי עיון בפורום השכן והחביב ממול...
התופעה הזו אכן שייכת לתחום הדמיון. טכניקות רבות של דמיון מודרך ו- NLP אף יוצרות סינסתזיה באופן מכוון, או משפיעות על מרכיביה של סינסתזיה קיימת. אשריך שכה עשיר הוא עולמך... גילת
 
איך זה...?

האם חשבת ללכת למופע אחר, ולא לאלו הפומביים? שהרי המופעים בבמות המרכזיות שבערים אינם כרוכים בתשלום... לילה טוב לך, חביבתי... גילת
 
זה באמת לא עצוב

גם אני אבלה אותו לבד , גם מבחירה כמוך , גם נמאס מהחברים , גם חושב יותר מדי. סביר להניח שביצירה , אני יכול להעיד על עצמי שלפחות בזמן ש'ראוי' לפי החברה שתהיה בחברת אנשים יש לי הכי הרבה מוזה ליצירה , את מוזמנת לבדוק אם גם אצלך התאוריה עובדת או שאת האנטיתזה. יש עוד הרבה דברים להשקיע בהם מלבד האנשים, לפחות עד שמוצאים כאלה שראויים לכך , אני ממליץ על ספורט , בזמן הניתוק מהאנשים עליתי לפחות 10 קילו , רובם שרירים. עוד יהיה לנו טוב האנשים המהורהרים ,אני מאמין.
 
למעלה