זה פורום גם ליחסי חותנת-חתן?
כי לא ראיתי פורום כזה. אולי בגלל שיש מיעוט בעיות כאלה.
ביתי נישאה לבחור שעשה הכל למצוא חן בעינינו. לאחר החתונה הוא גילה את פרצופו האמיתי.
היא הייתה בהריון והוא היה מתפרץ עליה ועושה דרמות על כל שטות.
הם גרו אצלי לתקופה קצרהץ פעם אחת שמענו צעקות מהחדר ובסופן הוא יצא מהחדר עם מזוודה. כששאלנו לפשר הדבר, הוא השיב ש"הוא לא יכול יותר!"
וסיפר לנו שהוא חזר מהעבודה והיא לא הקשיבה לו....
כן, על כל שטות כזו הוא "יצא עליה"....כשהיא בהריון סובלת ובוכה.
אקצר את הסיפור, באומרי שהיחסים בינו ובין אימו (היא גרושה) הם ברוגז/שולם כל הזמן.
נולדה לביתי ולחתן תינוקת מקסימה שבורכתי והייתי בלידתה.
לפני כן החתן רצה לעבור לגור בעיר אחרת רחוקה ולשכור שם דירה
כדי להיות רחוק מאימו ומסתבר בדיעבד גם להיות רחוק ממני ומבעלי.
אין להם אף אחד בעיר הרחוקה. לא קרוב משפחה, לא חבר.
ואחרי הלידה, ביתי רצתה להיות אצלי כדי שאעזור לה והוא הקציב לה שבוע במשך אותו שבוע הוא לא הפסיק לומר לה שברצונו לחזור לדירתם בעיר המרוחקת ולריב עימה.
ביתי העזה לומר לו שהיא רוצה להשאר עוד קצת אצלנו. אנחנו הוריה הצענו לו לשלם להם את שכר הדירה כדי שיהיו קרובים ונוכל לעזור להם.
בגבור עליו פרץ רגשותיו הוא פשוט לקח את התינוקת מהעריסה ונסע לעיר המרוחקת. ביתי נאלצה בבכי ללכת אחריו.
מאז הוא אינו רוצה לראות אותנו. ביתי ואנחנו נפגשים רק אצלנו מטבע הדברים פעם בשבועיים לא יותר.
כשאנחנו רוצים להגיע לבקר אותה שם, ביתי אומרת שהיא מעדיפה להפגש לא בבית. כך יוצא שהוא השיג את שלו. הרחיק אותה מאיתנו
הלב נשבר כי אני מתגעגעת לקטנה ולביתי
אני רוצה לציין שאימו לא ראתה את הקטנה ולא בקשר איתו בכלל. גם אני תקשרתי אליה אחרי הלידה כי רציתי להזמינה אלינו לראות את נכדתה והיא סירבה.
וכנראה שאנחנו משלמים את מחיר הקנאה.
ביתי והוא הולכים ליועצת נישואין. ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק.
בשבתות קרובי משפחתו כמו סבתו, דודתו ואביו (שנשוי בשנית) יש להם הרשאה להגיע לבקר להתארח ועלינו הכניסה אסורה.
אנחנו גם אלה שקנו את כל הציוד לקטנה כולל מיטה עגלה, שידה, בגדים סלקל וכו...אביו לא נתן לו שקל וכך גם אימו. אפילו בחתונה אנחנו שילמנו והם לא.
מאוד ואב לי שהבת מוותרת על קשר חם איתנו והכי כואב לי שאני נאלצת לראות את הקטנה רק פעם ב2-3 שבועות.
מה עושים? עצות יתקבלו בברכה
כי לא ראיתי פורום כזה. אולי בגלל שיש מיעוט בעיות כאלה.
ביתי נישאה לבחור שעשה הכל למצוא חן בעינינו. לאחר החתונה הוא גילה את פרצופו האמיתי.
היא הייתה בהריון והוא היה מתפרץ עליה ועושה דרמות על כל שטות.
הם גרו אצלי לתקופה קצרהץ פעם אחת שמענו צעקות מהחדר ובסופן הוא יצא מהחדר עם מזוודה. כששאלנו לפשר הדבר, הוא השיב ש"הוא לא יכול יותר!"
וסיפר לנו שהוא חזר מהעבודה והיא לא הקשיבה לו....
כן, על כל שטות כזו הוא "יצא עליה"....כשהיא בהריון סובלת ובוכה.
אקצר את הסיפור, באומרי שהיחסים בינו ובין אימו (היא גרושה) הם ברוגז/שולם כל הזמן.
נולדה לביתי ולחתן תינוקת מקסימה שבורכתי והייתי בלידתה.
לפני כן החתן רצה לעבור לגור בעיר אחרת רחוקה ולשכור שם דירה
כדי להיות רחוק מאימו ומסתבר בדיעבד גם להיות רחוק ממני ומבעלי.
אין להם אף אחד בעיר הרחוקה. לא קרוב משפחה, לא חבר.
ואחרי הלידה, ביתי רצתה להיות אצלי כדי שאעזור לה והוא הקציב לה שבוע במשך אותו שבוע הוא לא הפסיק לומר לה שברצונו לחזור לדירתם בעיר המרוחקת ולריב עימה.
ביתי העזה לומר לו שהיא רוצה להשאר עוד קצת אצלנו. אנחנו הוריה הצענו לו לשלם להם את שכר הדירה כדי שיהיו קרובים ונוכל לעזור להם.
בגבור עליו פרץ רגשותיו הוא פשוט לקח את התינוקת מהעריסה ונסע לעיר המרוחקת. ביתי נאלצה בבכי ללכת אחריו.
מאז הוא אינו רוצה לראות אותנו. ביתי ואנחנו נפגשים רק אצלנו מטבע הדברים פעם בשבועיים לא יותר.
כשאנחנו רוצים להגיע לבקר אותה שם, ביתי אומרת שהיא מעדיפה להפגש לא בבית. כך יוצא שהוא השיג את שלו. הרחיק אותה מאיתנו
הלב נשבר כי אני מתגעגעת לקטנה ולביתי
אני רוצה לציין שאימו לא ראתה את הקטנה ולא בקשר איתו בכלל. גם אני תקשרתי אליה אחרי הלידה כי רציתי להזמינה אלינו לראות את נכדתה והיא סירבה.
וכנראה שאנחנו משלמים את מחיר הקנאה.
ביתי והוא הולכים ליועצת נישואין. ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק.
בשבתות קרובי משפחתו כמו סבתו, דודתו ואביו (שנשוי בשנית) יש להם הרשאה להגיע לבקר להתארח ועלינו הכניסה אסורה.
אנחנו גם אלה שקנו את כל הציוד לקטנה כולל מיטה עגלה, שידה, בגדים סלקל וכו...אביו לא נתן לו שקל וכך גם אימו. אפילו בחתונה אנחנו שילמנו והם לא.
מאוד ואב לי שהבת מוותרת על קשר חם איתנו והכי כואב לי שאני נאלצת לראות את הקטנה רק פעם ב2-3 שבועות.
מה עושים? עצות יתקבלו בברכה
