זה קורה גם לכם

[איה@]

זה קורה גם לכם../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

קראתי קטע שכתבתי לא מזמן - ואני מרגישה צורך לשפץ אותו. אני מהססת. איך לנהוג? זה קורה גם לכם?

איה.

 

[מיקרו חמדה]

אסור לשכתב את ההיסטוריה.. ../images/Emo3.gif

 

[יואב ספיר]

אני מסכים

זה קורה לי המון (המוּוּוּוּן) פעמים ולדעתי אסור לשנות משהו שנכתב משום חוסר ההגינות כלפי הקוראים והמגיבים. הנה, הדוגמא האחרונה ביני לבין אוהד והשאר - אילו הייתי יכול לחזור בזמן, לא הייתי כותב את מה שכתבתי. הייתי מעדיף לעצום ת´עיניים שלי ולסתום ת´פה שלי. אבל מרגע שכתבתי, אסור לי למחוק וחובתי לעמוד מאחורי הדברים ולהסבירם עד שיובנו, אפילו שאני אמור לארוז ולעשות אלף דברים אחרים.... בלוג זו אחריות!

(משום שתקשורת עם אנשים זו אחריות)

 

[איה@]

אבל למה ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif

אני רוצה לרדת לשורש הענין. למה אי אפשר? אגב - אני לא דיברתי על למחוק קטע - או לשנות את הכיוון הכללי של הדברים אלא "לשפץ" ועוד אגב - למרות שחיפשתי בנרות - לא מצאתי את התכתובת שאתה מדבר עליה........אפוא היא?

איה.

 

[0רחלי]

קודם כל, אין דבר כזה "אי אפשר"...

זה הבלוג שלך ואת יכולה לעשות מה שבא לך איתו. באופן אישי, אני לא רואה מניעה לחזור אחורה ולתקן שגיאות כתיב או לשפץ ניסוח, באופן שלא יפגע ברוח הדברים. אם את רוצה "לשפץ" בצורה יותר מאסיבית, אני הייתי ממליצה לחזור ולפרסם את זה שוב, במקום לשפץ בארכיון, מכיוון שכך יש יותר סיכוי שאנשים יראו את זה. את יכולה לכתוב שעברת וקראת את מה שכתבת בעבר, ועכשיו את חושבת כך וכך, או אחרת. אין שום מניעה לנקוט בגילוי לב.

 

[איה@]

רחלי ../images/Emo149.gif

את צודקת. ואני מאמצת את הגישה שלך. גם - כי אני טיפוס גלוי לב. וגם - כי נראה לי נכון לנהוג כך. תודה! וחג שמח

איה.