זה קרה בסיום המרפאה
היא הייתה המוזמנת האחרונה שלי לאותו יום היה זה יום קשה ועמוס, ניתוחים דחופים, מחלקה, ישיבות בהנהלה. לא קל. בערב, כשרוב אנשי היישוב חוזרים לבתיהם, לעיסוקיהם השונים, אני פניתי לכיוון המרפאה. בודק, מטפל ומייעץ ליותר משלושים חולים, נותן את כל כולי לכולם. השעה כבר תשע בלילה, ולי לא היו יותר כוחות, נתתי הכל, הייתי תשוש. שמחתי לראות ששמה סוגרת את רשימת המוזמנים. מאד מחבב אותה. אישה כבת 60, גרושה, נאה, אלגנטית ואינטליגנטית. היא אחת הבודדים ממבקרי המרפאה שתמיד מצטיידת בספר חדש, כדי לקרוא בחדר ההמתנה, מוותרת על ירחוני הכרומו הריקניים. נהניתי תמיד להחליף איתה רשמים לגבי ספר או מופע חדש. אהבתי את שנינותה וחדות לשונה. שמחתי "לסגור" את "היומית" איתה. היא מתעמלת בקביעות במכון, בסטודיו, שוחה בים. הביקורים שלה תמיד לצורך טיפול בנקע או מתיחת גיד בעקבות הפעילות הספורטיבית שלה. אישה יפה, חטובה , סקסית. לבושה בקפידה, בגדים שמחמיאים לגזרתה, מבליטים את חמוקיה, מלטפים את עכוזיה המתוחים, את שדייה המפוסלים. הנוכחות שלה, זקיפות קומתה, הביטחון העצמי שלה הקרינו מיניות מיניות שמעט נשים מסוגלות להקרין, לא לבשה מחשופים נדיבים, לא ענדה תכשיטים מבריקים, סקס אפיל, יש לה את זה, והכי מסוכן מכל- היא יודעת ומודעת לזה. דפיקה על הדלת, נכנסה לחדרי , ממלאת את חלל החדר בניחוח בושם יקר. התיישבה התישבה על הכסא מולי, וחייכה. עוד בטרם דיברה, המזכירה מציצה דרך הדלת, "דוק אני נורא ממהרת, אכפת לך לנעול את המרפאה היום?" וודאי שלא, עניתי, לאחר רגע כבר שמעתי את טריקת דלת הכניסה. כן יקירתי, איזה נזקים עשית עכשיו ? שאלתי בצחוק את האישה שישבה ממולי. "לא דוקטור, היום אין נזקים" השתהות קצרה, ואז המשיכה בדיבור קצוב, מתורגל במקצת "למען האמת באתי להגיד לך שאיני מעוניינת שתטפל בי יותר, אני לא רוצה שתמשיך להיות הרופא שלי" נשענתי לאחור בכורסה, סה"כ בקשה ליגיטימת, לכל אחד יש זכות להחליף רופא אך למרות כל ניסיונותיי לא הצלחתי לחשוב על סיבה לכך, לא טיפול לקוי, לא אבחנה שפוספסה ואז, יישרה מבטה אלי, עיניה האפורות מביטות ישר לשלי, "וסליוס" היא קראה לי בשמי הפרטי נטול התואר "וסליוס, אני רוצה אותך" רכנה לכיווני, הושיטה ידיה, ואחזה בשלי המשיכה להביט בעניים שלי והאחיזה הפכה לליטוף ליטפה את האצבעות , ליטפה את כפות ידיי, הרגשתי איך שכל קצוות העצבים בידיי מתעוררים למגע המלטף שלה עצמתי עיניים והתענגתי בתחושה המענגת של אלפי קצוות עצבים שמזרימים זרם לכל אורך גופי תוך רגע התעשתי, פקחתי עיניים, קמתי וניגשתי אליה, רציתי להסביר לה מדוע לא ולמה.... ואז היא קמה, נעמדה מולי, אחזה בצווארוני החלוק שלי, ומשכה אותי אליה.......
היא הייתה המוזמנת האחרונה שלי לאותו יום היה זה יום קשה ועמוס, ניתוחים דחופים, מחלקה, ישיבות בהנהלה. לא קל. בערב, כשרוב אנשי היישוב חוזרים לבתיהם, לעיסוקיהם השונים, אני פניתי לכיוון המרפאה. בודק, מטפל ומייעץ ליותר משלושים חולים, נותן את כל כולי לכולם. השעה כבר תשע בלילה, ולי לא היו יותר כוחות, נתתי הכל, הייתי תשוש. שמחתי לראות ששמה סוגרת את רשימת המוזמנים. מאד מחבב אותה. אישה כבת 60, גרושה, נאה, אלגנטית ואינטליגנטית. היא אחת הבודדים ממבקרי המרפאה שתמיד מצטיידת בספר חדש, כדי לקרוא בחדר ההמתנה, מוותרת על ירחוני הכרומו הריקניים. נהניתי תמיד להחליף איתה רשמים לגבי ספר או מופע חדש. אהבתי את שנינותה וחדות לשונה. שמחתי "לסגור" את "היומית" איתה. היא מתעמלת בקביעות במכון, בסטודיו, שוחה בים. הביקורים שלה תמיד לצורך טיפול בנקע או מתיחת גיד בעקבות הפעילות הספורטיבית שלה. אישה יפה, חטובה , סקסית. לבושה בקפידה, בגדים שמחמיאים לגזרתה, מבליטים את חמוקיה, מלטפים את עכוזיה המתוחים, את שדייה המפוסלים. הנוכחות שלה, זקיפות קומתה, הביטחון העצמי שלה הקרינו מיניות מיניות שמעט נשים מסוגלות להקרין, לא לבשה מחשופים נדיבים, לא ענדה תכשיטים מבריקים, סקס אפיל, יש לה את זה, והכי מסוכן מכל- היא יודעת ומודעת לזה. דפיקה על הדלת, נכנסה לחדרי , ממלאת את חלל החדר בניחוח בושם יקר. התיישבה התישבה על הכסא מולי, וחייכה. עוד בטרם דיברה, המזכירה מציצה דרך הדלת, "דוק אני נורא ממהרת, אכפת לך לנעול את המרפאה היום?" וודאי שלא, עניתי, לאחר רגע כבר שמעתי את טריקת דלת הכניסה. כן יקירתי, איזה נזקים עשית עכשיו ? שאלתי בצחוק את האישה שישבה ממולי. "לא דוקטור, היום אין נזקים" השתהות קצרה, ואז המשיכה בדיבור קצוב, מתורגל במקצת "למען האמת באתי להגיד לך שאיני מעוניינת שתטפל בי יותר, אני לא רוצה שתמשיך להיות הרופא שלי" נשענתי לאחור בכורסה, סה"כ בקשה ליגיטימת, לכל אחד יש זכות להחליף רופא אך למרות כל ניסיונותיי לא הצלחתי לחשוב על סיבה לכך, לא טיפול לקוי, לא אבחנה שפוספסה ואז, יישרה מבטה אלי, עיניה האפורות מביטות ישר לשלי, "וסליוס" היא קראה לי בשמי הפרטי נטול התואר "וסליוס, אני רוצה אותך" רכנה לכיווני, הושיטה ידיה, ואחזה בשלי המשיכה להביט בעניים שלי והאחיזה הפכה לליטוף ליטפה את האצבעות , ליטפה את כפות ידיי, הרגשתי איך שכל קצוות העצבים בידיי מתעוררים למגע המלטף שלה עצמתי עיניים והתענגתי בתחושה המענגת של אלפי קצוות עצבים שמזרימים זרם לכל אורך גופי תוך רגע התעשתי, פקחתי עיניים, קמתי וניגשתי אליה, רציתי להסביר לה מדוע לא ולמה.... ואז היא קמה, נעמדה מולי, אחזה בצווארוני החלוק שלי, ומשכה אותי אליה.......