זה קרה ...

[ƒire]

זה קרה ...

ראיתי "מועדון קרב" והוא הפך אצלי לסרט הטוב ביותר בכל הזמנים בשבילי. "לב אמיץ" יורד למקום השני , SORRY מל ...

 

[kingkung2002]

לב

אמיץ במקום הראשון אצלך? מצבך קשה ,אתה צריך להתחיל לראות סרטים.... מועדון קרב סרט נחמד -לא מספר אחד. זה סרט שאפשר לראות אותו פעמיים כמו את החוש השישי .וזהו

 

[2PAC4EVER]

אני אישית ראיתי המון סרטים בחיים

שלי... ודעתי היא ש´אמריקן היסטורי X´ הוא הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים! מה אתם אומרים?

 

[ƒire]

אחי , ראיתי המון סרטים ...

לכל אחד יש טעם משלו , לא כולם חייבים להיות בעלי אותו טעם כמו שלך. נ.ב. לא ציינת מה הסרט שאתה הכי אוהב.

 

[bigbadjoe]

המבוך

הסרט הכי טוב לדעתי, "המבוך" עם דיוויד בואי, גם "אגדה" מעולה. אולי זה רק אני. בסרטים מצויירים אני הכי אוהב את גן עדן לכלבים

 

[שח_מט]

זה לא רק טעם -

רוב המתעניינים הרציניים בקולנוע מנסים להבין מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. החל מסרטים אילמים וצ´אפלין הוא הבולט שבהם, דרך סרטי תור הזה של הוליווד לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה, דרך סרטי אינדי מעניינים ואפילו נוגעים בז´אנרים פחות מלבבים כמו סרטי פעולה, מד"ב וכו´ אין לי חשק להתחיל הרצאה שלמה על מה מלמדים בפקולטות לקולנוע ולמה רק אומר שאני מתעניין בסרט קודם כל לפי הבמאי. הוא קובע את רוב התוצאה הסופית. לכל במאי (טוב) טביעת אצבע משלו, יש המחדשים (קובריק, טרנטינו), יש המחקים אחרים ויש סתמיים וגאונים (היצ´קוק, פולנסקי). אני גם מעריך מאוד סרטים שגורמים לצופה לדבר ולחשוב עליהם רבות. דוגמא מהעת האחרונה: "לשבור את הגלים" שלכל דת אומר משהו קצת שונה... גם אם ראית נגיד 200 סרטים שרובם נעשו בעשר השנים האחרונות זה לא מספיק לקבל פרספקטיבה על המושג הזה שנקרא קולנוע. כמובן שזכותך להגיד שסרט X או Y הוא הכי טוב אבל במקום כמו הפורום הזה, שאני מאמין שיש בו כמה חובבי קולנוע רציניים ואולי אף בוגרי אוניברסיטה בתחום, רשימה שמתחילה בלב אמיץ ו"אמריקה היסטורי X" זה ממש צורם. דרך אגב, הרוב שמים את "האזרח קיין" ראשון, אני לא מסכים איתם. לרובנו קשה להצביע על אחד ולכן עושים רשימות של 10-20 (אתמול היתה פה רשימה די סטנדרטית כזאת) ביניהם תמיד אפשר למצוא סרטים אהובים עלי כמו: קזבלנקה, ורטיגו, הסנדק, זמנים מודרניים, התפוז המכאני, ספרות זולה, צ´ינה טאון, בלייד ראנר. שחר

 

[אלכסי]

אל תקח את זה קשה מדי

נראה לי שהרחקת לכת לכיוון אקדמיה מה המטרה שאיתה אתה בא לקולנוע ללמוד ? להיות במזגן ? להרשים או לבלות עם חברה או אשתך או ילדים ? אני בא להנאות. ככה נורא פשוט. אני יוצא בסוף מסופק דיינו, אם אחרי שבוע אני עדיין חושב על סרט שראיתי אזי הוא טוב מאוד, אם אני מוכן לראתו עוד כמה פעמים אזי הוא מבחינתי גדול, אם זה קורה שאני זוכר אותו אחרי שנים אזי הוא אדיר. הבחירה שלי לרב לפי שחקן לא לפי במאי כלל. אני מניח שאם כולם פה היו מתייחסים כמוך לא היה כל כך הרבה דיבורים וניתוחים על שר הטבעות ונדמה לי גם לא פגשתי פה התיחסות לפוטיומקין.

 

[רומן ט]

דווקא קיבל בחירה ברשימה של

"הסרט הטוב בכל הזמנים".

אני לא חושב שבכלל היו פה הרבה דיונים על סרטים מתחילת המאה הקודמת

אבל אני יכול להבין את שחר - אמנם גם אני בא על מנת ליהנות (ואני מניח שגם הוא), אבל בהחלט חלק מההנאה זה לראות רבדים נוספים מעבר ל"סרט עצמו". ובודאי ובודאי שאני מסכים איתו שאני רואה סרטים בעיקר עפ"י הבמאי. בסופו של דבר, הבמאי (אם הוא טוב) קובע איך ייראה הסרט הסופי. שחקן טוב "בסך הכל" משחק בדיוק כפי שהבמאי הטוב רוצה

-רומן

 

[Ecthelion]

הסרט הכי טוב בכל הזמנים שלי הוא

חומות של תקווה,סרט עמוק.גם נינוח אישה די טוב,ממנטו לא רע..אבל היא אפשר לקבוע כי יש כל כך הרבה סרטים.

 

[Crusader]

זה באמת לפי הטעם

הסרטים שאני הכי אוהב בין השאר הם: לב אמיץ (בגלל העומק), מטריקס (בגלל הרעיון והביצוע) גם ניחוח אישה ופורסט גאמפ שאותו ראיתי בלי הגזמה כ40 פעמים...

 

[רומן ט]

כמה טוב שיש טעם שונה ../images/Emo13.gif

אני באופן אישי לא מסוגל לסבול את פורסט גאמפ. לטעמי הוא אחד הסרטים הדוחים (אם שמאלץ היה אנרגיה, אז הסרט הזה יכל להאיר את כל ישראל במשך חמישים שנה לפחות

) רוב הסרטים ב"רשימת הסרטים האהובים עליי" כנראה שלא יימצאו ברשימות סטנדרטיות: בנוסף ל-Prospero´s Books שכבר הוזכר חזור ושנה, הייתי מכניס לרשימה את: El Topo - Jodorowsky The Golden Boat - Raul Ruiz Alice - Svankmajer Eraserhead - David Lynch Lost Highway - David Lynch The Cabinet of Dr. Caligari Faust - Murnau The Fall of the House of Usher - Epstein Orphee - Cocteau Tetsuo Stalker - Tarkovsky Element of Crime - Von Trier ורשימה של סרטים מוכרים קצת יותר: ברזיל, הפיתוי האחרון של ישו, אלפאוויל, ברטון פינק, וגם, כן, כן "מועדון קרב"

יש עוד עשרות סרטים שבכל רגע נתון הם יהיו "הסרטים האהובים עלי"

-רומן

 

[שח_מט]

פורסט גאמפ -

לדעתי הוא סרט מאוד מיוחד ומעניין... לא מבחינת חידוש או פסגה אומנותית אבל מבחינת הסיפור שהוא מעביר. הוא הולך יד ביד עם ההסטוריה של אמריקה בחמישים שנים האחרונות, לוחץ על המקומות הכואבים וצוחק עם המקומות המצחיקים. אני זוכר שבקולנוע ראיתי אותו ואני צחקתי בהרבה מקומות, רוב הקהל נשאר אדיש. כנראה שהרוב לא יודעים מהי פרשת ווטרגייט... ולמה היא קרויה כך... אני תפסתי אותו כסרט קצת ציני שבעצם יורד על האמריקאים ונהיה בסופו שמאלץ דביק, קצת מצחיק, קצת עצוב. כל פעם שמקרינים אותו ב YES אני תופס איתו עוד כמה דקות... שחר

 

[מנומסת]

"רבדים נוספים" כמו שהגדרת

אפשר לקלוט אותם גם אם לא לומדים קולנוע. ויותר מזה, הרבה פעמים סטודנטים לקולנוע מסתכלים על הדבר הלא נכון, או הפחות חשוב, כי לימדו אותם רע והם לא חושבים בשביל עצמם. אותי אישית הרבה יותר מעניין לשמוע אנשים חכמים שלא למדו קולנוע - מנתחים סרט שראו. זה תמיד יהיה מקורי ומרענן, ונקי מקלישאות ומדיקלומים של "קולנוענים". ועוד משהו. שחקן טוב ובמאי טוב - שניהם דואגים לאותו דבר - הם דואגים שהשם שלהם יתנוסס על כמה שפחות יצירות גרועות. בגלל זה אתה קורא להם שחקן "טוב" ובמאי "טוב". שחקן טוב לא יגיד "כן" לכל תסריט ולכל במאי, וגם כשהוא יגיד "כן" הוא יהיה מעורב במידה זו או אחרת בעשיה. אחרת הוא לא יהיה שחקן טוב. מי שהולך לסרטים (או בוחר אותם בספרייה) לפי שם של שחקן עושה בדיוק את מה שאתה עושה כשאתה בוחר לפי במאי: הוא מקבל "המלצה" מקולנוען טוב. ולצורך העניין לא חשוב אם זה שחקן או במאי. העיקר שאתה יודע מה הטעם של אותו שחקן/במאי ואתה יודע למה לצפות מההמלצות שלו. אבל הכי הצחקת אותי כשאמרת ששחקן טוב משחק בדיוק כפי שהבמאי רוצה. טעות גדולה.