אז אתה אכן מתכוון לצורת הסונטה
שלא מוכרחה בכלל להיות אלגרו. להיפך- בתקופה הקלאסית, שבה השתכללה והתפתחה צורת הסונטה (בד"כ כפרק ראשון בסימפוניה) הנושאים יכלו להיות (והעדיפו שיהיו, בגלל השאיפה לדרמטיות) מנוגדים זה לזה גם במשקל, גם ב"אופי" ובד"כ גם הרמונית (נניח- נושא ראשון בטוניקה, גשר על סולמות הסובדומיננטה, נושא ב' בדומיננטה), ניגוד שלא תמיד נשמר ברפריזה. סונטה לא מוכרחה להיות דואותמטית (דו- נושאית) ויכולה להיות בהחלט מונותמטית (נושא אחד). באשר לקווין צרה ידי מלהושיע. שמעתי רק מרחוק
![Smile :) :)]()
)