זה רק כואב ולא יותר

זה רק כואב ולא יותר

שלוש בבוקר ואתה לא נרדם מחפש תשובות לשאלות בשמיים בוהה בכוכבים, איך לאט הם כבים ואתה לא מסוגל לעצום את העיניים הגעגועים שאותך ממלאים מתגמדים לעומת הפחד הפחד מחיים בודדים של לא להיות שוב יחד. זיכרונות משותפים של ימים אחרים כשצחקת איתה על נפילה במקלחת ואיך מפה אוספים את השברים ולמה לך היא לא סולחת רגעים אחרונים של כוכבים והשמש שאת העולם לאט מלטפת ואתה חושב על כל אותם אוהבים שגם להם הבדידות בחושך אורבת. אחרי הכול אתה אומר זה רק כואב ולא יותר אולי זה לא כל כך נורא להישאר לבד אחרי הכול זה רק כואב ולא יותר אולי זה לא כל כך נורא להישאר לבד. נכון שבהתחלה לא הצלחת בכלל לדמיין את החיים בלעדיה נוצר בך בור, נוצר בך חלל וכל הזמן חשבת עליה ועכשיו הזמן מקהה את הכאב לאט לאט משקם את חייך מייבש את הדמעות, מתקן את הלב אך עדיין הבדידות נצמדת אלייך. ואתה, לאט, מתחיל להבין שלמעשה הרע מכל מאחורייך יכולת להיות היום עטוף בסדין עם ערימות של חול ואבן מעלייך אבל בחרת להתמודד עם הכאב ועם הבדידות שנכפתה על חייך זה קל מאוד להתאבד אבל דרוש אומץ להתמודד עם מעשייך. אחרי הכול אתה אומר זה רק כואב ולא יותר אולי זה לא כל כך נורא להישאר לבד אחרי הכול זה רק כואב ולא יותר אולי זה לא כל כך נורא להישאר לבד.
 
למעלה