זה שוב פעם קורה... קיטור

boringvered

New member
זה שוב פעם קורה... קיטור

אני יודעת שאני חוזרת על עצמי, אבל אני מוצאת ששוב ושוב חובטים בי באותה צורה... שוב פעם פתאום רוצים להביא לכאן עוד מנהל רשת, ושוב פעם אפילו לא חושבים להציע לי ישירות את התפקיד. רצו להביא לכאן מנהל רשת שהוא גם מנהל בסיסי נתונים, לא הגדירו שעות עבודה... אמרו זמינות כל הזמן. ויתרתי... אבל למזלי אף אחד לא גוייס כי לא רצו לשלם כמו שצריך. ואיכשהו חשבתי שזה לא יקרה... פתאום, אתמול נודע לי שרוצים להביא לא מנהל רשת אחד, אלא שניים! התפקיד השני תפור עלי... אבל שיציעו לי אותו? חלילה! מתסכל אותי שמחלקה אחרת קידמה שני אנשים שהגיעו אחרי לחברה - שני אנשים שעבדו במוקד תמיכה ושהייתה להם הכשרה בלבד, שני האנשים האלה קודמו לתפקידי QA - ואילו אני, 3.5 שנים במקום, משועממת לחלוטין מהעבודה הנוכחית, אבל לא רואה את עצמי מגיעה למשהו יותר טוב בחוץ, מחכה לקרש קפיצה שכזה כבר מלא זמן, ובמקום שאני אקודם, הולכים לראיין אנשים מבחוץ. כל הבעיה נעוצה במנהל הזה שלנו... זה שמחפש אנשים ש... סליחה... ילקקו... ואולי כמובן נעוצה בהיותי אמא... שיש לה קשיי זמינות... אני מתכוונת להלחם בשביל התפקיד, אבל העובדה שאפילו לא מציעים לי מראש כבר אומרת לי די הרבה. וזה למרות שכשמנהל הרשת חסר, אני מגבה אותו, אני עוזרת לו עם דברים... וזה ידוע. ויש לי את ההכשרה, יש לי את הכלים, וכל מה שנשאר זה לתת תפקיד שאני אוכל סוף סוף לממש את עצמי. אני גמורה מעייפות... מחפשת קצת צדק. ורד
 

עינבלית

New member
זו הפעם השנייה שזה קורה השנה,נכון?

נשמע קשה, מתסכל ומקומם. אני הייתי מנסה לשלוח קו"ח למקומות אחרים, מחפשת עבודה אחרת. אולי בכלל לשלוח קו"ח למשרה של מנהל רשת...-למשרה הזו?
 

עינבלית

New member
חוצמזה את סופר כשרונית בעיבוד

תמונות (אם זכרוני אינו מטעני) למה שלא תפני לתחום הזה?
 

boringvered

New member
היי (ארוך ארוך - הסבר)

בשיא הכנות... אני יודעת שלכאורה כל מה שאולי אני צריכה לעשות זה לקום ולחפש משהו אחר... אבל לא, זה לא כזה פשוט. קודם כל להתחיל משהו אחר, גם בתחום של גרפיקה דורש לימוד... התחום נרחב והידע שלי חובבני ביותר, אבל מעבר לכך, למדתי תחום, תחום שאני אוהבת, שאני שואפת לעבוד בו... זה לא סתם איזו גחמה, זה המקצוע שלי. לקום וללכת מהמקצוע זה ... זה פשוט דבר שאני לא מעוניינת לעשות - זה לא מצב שבו אני לא אוהבת את מה שאני עושה. טכנית, זו הנישה שלי... הצרה היא שהמנהל הנוכחי יוצר בעייה... ועכשיו לסיבה שאני לא קמה והולכת... אני לא יודעת כמה בחורות אתן מכירות בתחום שלי - אין הרבה כמוני - אולי יש יותר טכנאיות, רובן בחורות צעירות שסיימו קורס בממר"ם שאין להם ילדים ויכולים לעשות משמרות ושעות מוזרות. ברוב המקרים הבחורות שעובדות בתחום עושות את זה באופן זמני כדי להתקדם הלאה לתחום אחר - היינו, לומדות במקביל. בחורות כמוני שבחרו בתחום בתור קריירה הן מעטות מאוד. אני הייתי בחורה יחידה בקורס של מנהלי רשתות, ולרוב אפילו בחורה אחת אין. אני מתחרה בשוק עם גברים, רבים מהם צעירים ממני, נטולי משפחה... וגם בעלי המשפחה הם לרוב אלה שנשארים מאוחר אם צריך. לצאת לשוק ולהציע את עצמי, אמא לתנוקת, בת 35, שלצערה הרב לא זכתה להגיע עדיין למשרה רשמית של ניהול רשת... בשיא הכנות, אין לי הרבה לאן להגיע, מקסימום לעוד משרת טכנאי. אני מכירה את השוק מספיק טוב... אני מוקפת באנשים שמחפשים עבודה בתחום, אנשים עם נתוני פתיחה יותר מרשימים משלי שקשה להם למצוא עבודה. בניתי על התקדמות בתוך המקום, כדי שמכאן אוכל להמשיך לאן שאני ארצה. זהו... על קצה המזלג. להיות אמא עם קריירה זו בעיה, לא רק לי, אני יודעת... אני שומעת מחברות ומאחיות שלי השכם והערב את הנושא הזה. אחותי שעובדת שעות קשות מנשוא, בקושי רואה את ביתה ולמרות הכל מקבלת הערכה נמוכה מהממונים עליה על חוסר השקעה... זה עולם מחורבן (סליחה על הבוטות), נמאס לי מצד אחד לקטר עליו, ומצד שני הייתי רוצה להיות אדישה, שיהיה לי חשוב רק משפחה, בריאות, ולהביא קצת כסף הביתה, אבל זו לא אני... תודה. ורד
 

ו שתי

New member
את יודעת משהו? (כותבת ובורחת)

את צודקת, אבל זה לאו דווקא קשור להיותינו אמהות. זה שוק העבודה (ושלא ישתמע, אני מאד שמחה בעבור מי שאצלה זה אחרת) גם במקומות בהם את יכולה להוכיח "שחור על גבי לבן" הצלחות מקצועיות שטרם נראה כדוגמתן, יכוליות שהמונה הישיר שלך יעדיף מסיבה זו אחרת של לקקנות, מישהו או מישהי שהם רבע מהכישורים, ההשקעה והיכולות שלך. זה עצוב ופוגע ומעליב גם יחד, והתקווה היחידה שיש היא, שיום אחד הבוס שלך יתחלף, או שיבוא מישהו מעליו שיכיר ביכולות האמיתיות שלך. חוצמזה, אין לי תובנות חכמות. חיבוק לעידוד יעזור?
 

boringvered

New member
את צודקת מאוד מאוד

כן, חיבוק עוזר מאוד... כי למעשה אני יודעת את כל האפשרויות... מודעת לבעיה ולא בטוחה שיש כאן פתרון מעשי. לנסות להתמודד אני חייבת, אולי תהיה הפתעה... חוץ מזה, זהו... תודה ונשיקה!
 

swann

New member
חיפשת מקום אחר?

לפעמים הקרדיט על העבודה הקשה והנסיון שלך (גם אם לא רשמי בתפקיד) יכול להגיע ממקום אחר שצריך מישהי כמוך.
 

g a n i

New member
על קצה המזלג - אוי, התיסכול../images/Emo4.gif../images/Emo46.gif

מבינה מאוד כי הייתי במצב דומה: "מוכשרת וסוס עבודה אבל אין צורך לצ'פר או לקדם אותה - עם שניים קטנים היא לא הולכת לשום מקום!" כן, זה משפט ששמעתי במו אזניי
באותה מידה אני זוכרת כמה נחמץ ליבי מחשש ותיסכול בכל פעם שמישהו ייעץ לי לעזוב או "לעשות שרירים" ע"מ להבהיל אותם, ואני יודעת כמה זה קשה ומפחיד. עם זאת, נשמע לי שאת - מבחינתם - תקועה. תקועה מבחינת קידום ותקועה כך שלא תעיזי לעזוב. אין להם אפילו את הטאקט של לחוס על רגשותייך (זוכרת את הסיבוב הקודם וכמה נעלבתי בשמך, פשוט כי הייתי באותו מקום). כל יום שאת שם מהווה גושפנקא להמשך יחס. סליחה, ההודעה הפכה למניפסט "לצאת!" ולא זאת כוונתי. רציתי רק להאיר נק' אחת: יכול להיות שעדיף לעבור למקום אחר אפילו באותו סטטוס (טכנאי) ולו רק כי במקום החדש את באה כפרסונה חדשה. יותר מזה: יקחו אותך לעבוד כי יאמינו בך!
 
יקירתי...

אני לא מכירה את הסיפור שלך (די חדשה כאן בפורום), רק יכולה להגיד לך דבר אחד. לחכות שיציעו לך ולהתבאס שלא מציעים - ככה את מקטינה את הסיכויים שלך לאפס. אולי הם רואים שאת לא מציעה את עצמך ומסיקים מזה שאת לא רוצה קידום או מעדיפה ראש קטן או אין לך זמן או משהו כזה? תראי להם את הכוונות שלך, אם יראו שאת מגלה יוזמה סביר מאוד שזה יהיה לטובתך, גם ללא קשר לתוצאה הסופית. בהצלחה!
 
מבינה אותך כל כך... בדיוק אתמול

נאמר לי (ע"י מנהלת מחלקה) שהיא מאוד מאוד מעריכה את העבודה והמאמצים שלי, אבל זה לא מספיק כי זאת משרה חלקית. אז היא רוצה להביא תגבור למחלקה (לא במקומי). הרגשתי פגועה. מנהלי מחלקות אחרים שאני עובדת איתם - מקבלים ללא בעיה את העובדה שאני עובדת במשרה חלקית ושהמצב יישאר כך בשנים הקרובות.
למי שקראה -היה חשוב לי להוריד מה
.
 

גורבי

New member
זה לא את, זה הם

(כלומר, לא את זו שחוזרת על עצמך). אבל שוב, זה נורא עצוב ומייאש לקרוא. אין לי הצעות ייעול, רק
.
 

yaelia

New member
לי כל הזמן מתחשק לנבוח על הבוס שלך

רוצה נבחנית שכירה? הלוואי שהיו לי עצות מחוכמות. במקרה הזה באמת אין. שולחת חיבוק גדול והבנה.
 
למעלה