זה שוב קורה - כיבוד המתים
לפני כמה שבועות התנפלו עליי פה בפורום על כך שהגבתי בשירשור של פטירת בעלת הבלוג "החיים האחרונים שלי". לא הייתי צריך להגיב בשירשור ההוא אלא במקום אחר. אבל הדברים נכונים. והנה, בפרשת רצח רוז פיזם - שוב אנו רואים שהציבור מחבק את רוז המתה, כותב לה מכתבים ומניח זרי פרחים בירקון. איפה הציבור הזה היה כשרוז קיבלה מכות מהסבא והאמא וצעקה, אבל השכנים העלימו עין ולא התלוננו לרשויות? בפרשת רוז שוב אנחנו רואים שבישראל מכבדים רק את המתים. כדי להיות גיבור הארץ אתה חייב להיות מת. כשאתה חי אף אחד לא שם עליך. ושוב אני אומר - זאת לא חוכמה לחבק את המתים, כבדו את החיים ולא רק את המתים.
לפני כמה שבועות התנפלו עליי פה בפורום על כך שהגבתי בשירשור של פטירת בעלת הבלוג "החיים האחרונים שלי". לא הייתי צריך להגיב בשירשור ההוא אלא במקום אחר. אבל הדברים נכונים. והנה, בפרשת רצח רוז פיזם - שוב אנו רואים שהציבור מחבק את רוז המתה, כותב לה מכתבים ומניח זרי פרחים בירקון. איפה הציבור הזה היה כשרוז קיבלה מכות מהסבא והאמא וצעקה, אבל השכנים העלימו עין ולא התלוננו לרשויות? בפרשת רוז שוב אנחנו רואים שבישראל מכבדים רק את המתים. כדי להיות גיבור הארץ אתה חייב להיות מת. כשאתה חי אף אחד לא שם עליך. ושוב אני אומר - זאת לא חוכמה לחבק את המתים, כבדו את החיים ולא רק את המתים.
