זה שוב קרה אני בהלם-בשוק
אני רוצה לשתף אותכם במשהו שקרה לי היום. נכנסתי לצט של וואלה לכמה דקות,אני כבר שלוש שנים מכירה את האנשים שם, ברחתי מהר, אבל היה שם מישהו שנכנס לצט בד``כ 5-10 דקות פעם בכמה זמן לא יותר, ולפני כשנה רצה לבוא לראות את רחל-נשמה סירבתי(גבר לא דורך בביתי לבד, רק מפגשון של כמה אנשים).היום באופן ספונטני, לא אמר לי מילה בצט, הייתי בקו השני, הוא התקשר לטלפון של הבית ואמר שלום זה אני, אפשר עוד עשר דקות להיות אצלך בבית? לא קלטתי אפילו מה קורה ובטבעיות אמרתי כן, אמא פה בוא, והוא בא. האיש הנחמד הזה, ישב פה לביקור אולי חצי שעה-ואמר לי באתי לראות אותך כדי לאמר לך, תתחילי לחיות, תפסיקי לרחם על עצמך, תצאי מהרשת ותחזרי לחיים האמיתיים, את מתה, הוא בחר מילים אחרות מעודנות יותר. תתחילי לעשות משהו עם החיים שלך-אמרתי אבל אני רוצה בעל וילדים, סיפרתי לו על ארגון סהר וכו, ועל הרצון העז שלי לעזור לזולת-הוא הגיב חריף: תצילי קודם כל את עצמך לפני שתנסי להציל את העולם, תשקיעי את הכוחות שלך קודם כל בעצמך. שלוש שנים את ברשת מצאת בעל? לא. שלוש שנים את ברשת ילדת ילד?לא. שלוש שנים את ברשת פיתחת מקצוע?לא. שלוש שנים את ברשת השגת עוד חברים לחייך הריאלים?לא. שלוש שנים את ברשת הוספת בחייך מהחיים חברים?לא-איבדתי התרחקו. מגיע לך רחל, את מספרת שברגעים הקשים בשנה הראשונה של השיקום כולם היו סביבך, תמכו קיבלו ממך כוחות, היום את החלטת למות ושוחקת כל מי שמסביבך, את רוצה לשבת עוד עשרים שנה ברשת, בפורומים, בצטים, להמשיך להתקע בחיים, להמשיך לעצור את השיקום פיזי, נפשי, להגיע ל...., או לעשות משהו עם חייך? מה את רוצה לעשות עם חייך במסגרת מגבלותייך? אמרתי זה ברור להיות ברוקרית, ואני יכולה אבל.....מה עם ילד ובעל, בלעדי זה אין לי למה להשקיע? תתחילי ללמוד, תלכי לצורכי זה, לבנק ,תצאי לדואר ,תתחילי לצאת לחיים את יכולה!!! אני רואה אותך וראיתי בבית לוינשטיין מצבים קשים ממך-ושוחים, והולכים לאולימפיאדה ועובדים, את פשוט אוהבת לרחם על עצמך, מסכנה רוצה שגם אני ארחם, ממש לא תקבלי את זה ממני. אמרתי תראה אני כן יצאתי לקניון , כן ניסיתי, אז שאל מתי פעם אחרונה היית בקניון? לפני שנה, היה מאוד נחמד לא הרגשתי בכלל שאני נכה, אף אחד לא הרגיש, ומה קרה מתת או נשארת בחיים? טוב אבל תראה אני יכולה למות זה מסוכן.....מה תראה?. לא תמותי כל כך מהר, תכניסי לך לראש, יש לך בלון איתך ואם תצטרכי יותר יצילו אותך, תשארי ברשת תמותי בטוח, אז כשמתת היית במצב קשה, את לא במצב הזה כבר. רחל מה זה השם הזה מונשמת, נשמה, תמשיכי להקרין הנשמה ומוות ותמשיכי לקבל בומרנג מהחברה, החברה לא רוצה אנשים מתים, החברה לא רוצה אנשים שמחפשים רחמים. תראי יש הרבה נשים בנות 40, גם רווקות ללא ילדים ועובדות וחיות,תפסיקי לנגן את מנגינת אני בת 32, אז קחי שנה מהחיים, לא צריך יותר, צאי מהרשת כדרך חיים, תחליטי ממילא ביזבזת שלוש שנים מהחיים ברשת סתם לא התקדמת בכלום, קחי שנה אחת רק ללימודים, רק ללמידת מקצוע, רק להשקיע בעצמך, תסגרי את המחשב , יש לך אורגן התחלת ללמוד, מוזיקה, ספרים הפסקת לקרוא, לצאת לרחוב הפסקת, להתעמל הפסקת, לצאת לחברות המעט שעשית הפסקת-תתחילי לחיות. אמרתי תראה לא פעם ניסיתי להתחיל ללמוד משהו, אבל כשקמים בבוקר אחרי לילה עם מכונות, רע בלב, פיצוץ בנשמה, איך ללמוד, מקצוע, עבודה בשביל מה? שוב את רוצה שארחם עלייך? אז מקלחת בגדים תלכי לשתות את הקפה של הבוקר בקניון-לא בצט!!!!!, תראי אנשים, תראי חיים, תחזרי עם חיוך ותתחילי ללמוד-תפסיקי לצאת רק לרופאים, תתחילי לצאת גם בשביל החיים. רגע לפני שיצא, אמרתי לו יש לי בעיה במחשב-אתה מבין בזה נכון, תוכל לסדר לי? אמר לי כן אני מבין אבל לא אסדר לך את המחשב, והלוואי וישרף לך-אני מאוד רוצה עכשיו לחסום לך אותו, שלא תוכלי להכנס אליו יותר מדקות ביום, תתחילי לחיות, חיבוק נשיקה והלך-אני לא מכירה את האדם הזה מעבר לכמה שיחות צט קצרות, אבל הרבה מכירים אותי יותר ממה שאני יודעת. כמה אנשים במילים שונות, חלקן מעודנות, חלקן חריפות אמרו לי לאחרונה את אותם דברים, אוף כמה זה נכון וכמה זה קשה, אני כל כך רוצה ממחר בבוקר, לא להדליק איסיקיו, לא להכנס לפורומים, לא להכנס לשום מקום חוץ משוק ההון. אני כל כך רוצה מחר בבוקר להתחיל ללמוד , לקחת דף לרשום תאריך ולהציב אתגר. אני רוצה, אני מפחדת, אני לרגע מאמינה, לרגע לא. אני לא יודעת איך להפסיק את הרשת , כדרך חיים לחלוטין, כי אין ברירה אחרת לא אצא לחיים אני מכירה את עצמי, אלוהים תן לי את הכח. אני לא יודעת אם הבנתם או לא, אני בעצם מנסה לכתוב מכתב פרידה, פרידה מסהר פרידה מוואלה פרידה מרחל-נשמה אני בעצם רוצה ,להחזיר את רחל ..., אני יושבת מול השורה אחרונה הרבה מאוד זמן, לא רוצה לשלוח את ההודעה, כי זו התחיבות מבחינתי לפחות לנסות , והבטחות מקימים בחיים, זה כמו להגמל מסם, טוב שלחתי, נראה כמה זמן אחזיק מעמד, להיות מחוץ לרשת, מלבד לצרכים מקצועיים, וכמה דקות פנאי. תזכרו כולם באמת, שלהיות פה היתה תקופה נפלאה בחיי, אני מנסה-לא יודעת אם אצליח, לעשות משהו בחיי-החלטתי כמה פעמים ולא הלך, אני אוהבת את כולכם. אתם אנשים מקסימים, כל אחד והיחודיות שלו, תחזיקו לי אצבעות שאצליח , פעם ראשונה בחיי שככה אני בספק. (((((((((אוהבת את משפחת סהר)))))))))
אני רוצה לשתף אותכם במשהו שקרה לי היום. נכנסתי לצט של וואלה לכמה דקות,אני כבר שלוש שנים מכירה את האנשים שם, ברחתי מהר, אבל היה שם מישהו שנכנס לצט בד``כ 5-10 דקות פעם בכמה זמן לא יותר, ולפני כשנה רצה לבוא לראות את רחל-נשמה סירבתי(גבר לא דורך בביתי לבד, רק מפגשון של כמה אנשים).היום באופן ספונטני, לא אמר לי מילה בצט, הייתי בקו השני, הוא התקשר לטלפון של הבית ואמר שלום זה אני, אפשר עוד עשר דקות להיות אצלך בבית? לא קלטתי אפילו מה קורה ובטבעיות אמרתי כן, אמא פה בוא, והוא בא. האיש הנחמד הזה, ישב פה לביקור אולי חצי שעה-ואמר לי באתי לראות אותך כדי לאמר לך, תתחילי לחיות, תפסיקי לרחם על עצמך, תצאי מהרשת ותחזרי לחיים האמיתיים, את מתה, הוא בחר מילים אחרות מעודנות יותר. תתחילי לעשות משהו עם החיים שלך-אמרתי אבל אני רוצה בעל וילדים, סיפרתי לו על ארגון סהר וכו, ועל הרצון העז שלי לעזור לזולת-הוא הגיב חריף: תצילי קודם כל את עצמך לפני שתנסי להציל את העולם, תשקיעי את הכוחות שלך קודם כל בעצמך. שלוש שנים את ברשת מצאת בעל? לא. שלוש שנים את ברשת ילדת ילד?לא. שלוש שנים את ברשת פיתחת מקצוע?לא. שלוש שנים את ברשת השגת עוד חברים לחייך הריאלים?לא. שלוש שנים את ברשת הוספת בחייך מהחיים חברים?לא-איבדתי התרחקו. מגיע לך רחל, את מספרת שברגעים הקשים בשנה הראשונה של השיקום כולם היו סביבך, תמכו קיבלו ממך כוחות, היום את החלטת למות ושוחקת כל מי שמסביבך, את רוצה לשבת עוד עשרים שנה ברשת, בפורומים, בצטים, להמשיך להתקע בחיים, להמשיך לעצור את השיקום פיזי, נפשי, להגיע ל...., או לעשות משהו עם חייך? מה את רוצה לעשות עם חייך במסגרת מגבלותייך? אמרתי זה ברור להיות ברוקרית, ואני יכולה אבל.....מה עם ילד ובעל, בלעדי זה אין לי למה להשקיע? תתחילי ללמוד, תלכי לצורכי זה, לבנק ,תצאי לדואר ,תתחילי לצאת לחיים את יכולה!!! אני רואה אותך וראיתי בבית לוינשטיין מצבים קשים ממך-ושוחים, והולכים לאולימפיאדה ועובדים, את פשוט אוהבת לרחם על עצמך, מסכנה רוצה שגם אני ארחם, ממש לא תקבלי את זה ממני. אמרתי תראה אני כן יצאתי לקניון , כן ניסיתי, אז שאל מתי פעם אחרונה היית בקניון? לפני שנה, היה מאוד נחמד לא הרגשתי בכלל שאני נכה, אף אחד לא הרגיש, ומה קרה מתת או נשארת בחיים? טוב אבל תראה אני יכולה למות זה מסוכן.....מה תראה?. לא תמותי כל כך מהר, תכניסי לך לראש, יש לך בלון איתך ואם תצטרכי יותר יצילו אותך, תשארי ברשת תמותי בטוח, אז כשמתת היית במצב קשה, את לא במצב הזה כבר. רחל מה זה השם הזה מונשמת, נשמה, תמשיכי להקרין הנשמה ומוות ותמשיכי לקבל בומרנג מהחברה, החברה לא רוצה אנשים מתים, החברה לא רוצה אנשים שמחפשים רחמים. תראי יש הרבה נשים בנות 40, גם רווקות ללא ילדים ועובדות וחיות,תפסיקי לנגן את מנגינת אני בת 32, אז קחי שנה מהחיים, לא צריך יותר, צאי מהרשת כדרך חיים, תחליטי ממילא ביזבזת שלוש שנים מהחיים ברשת סתם לא התקדמת בכלום, קחי שנה אחת רק ללימודים, רק ללמידת מקצוע, רק להשקיע בעצמך, תסגרי את המחשב , יש לך אורגן התחלת ללמוד, מוזיקה, ספרים הפסקת לקרוא, לצאת לרחוב הפסקת, להתעמל הפסקת, לצאת לחברות המעט שעשית הפסקת-תתחילי לחיות. אמרתי תראה לא פעם ניסיתי להתחיל ללמוד משהו, אבל כשקמים בבוקר אחרי לילה עם מכונות, רע בלב, פיצוץ בנשמה, איך ללמוד, מקצוע, עבודה בשביל מה? שוב את רוצה שארחם עלייך? אז מקלחת בגדים תלכי לשתות את הקפה של הבוקר בקניון-לא בצט!!!!!, תראי אנשים, תראי חיים, תחזרי עם חיוך ותתחילי ללמוד-תפסיקי לצאת רק לרופאים, תתחילי לצאת גם בשביל החיים. רגע לפני שיצא, אמרתי לו יש לי בעיה במחשב-אתה מבין בזה נכון, תוכל לסדר לי? אמר לי כן אני מבין אבל לא אסדר לך את המחשב, והלוואי וישרף לך-אני מאוד רוצה עכשיו לחסום לך אותו, שלא תוכלי להכנס אליו יותר מדקות ביום, תתחילי לחיות, חיבוק נשיקה והלך-אני לא מכירה את האדם הזה מעבר לכמה שיחות צט קצרות, אבל הרבה מכירים אותי יותר ממה שאני יודעת. כמה אנשים במילים שונות, חלקן מעודנות, חלקן חריפות אמרו לי לאחרונה את אותם דברים, אוף כמה זה נכון וכמה זה קשה, אני כל כך רוצה ממחר בבוקר, לא להדליק איסיקיו, לא להכנס לפורומים, לא להכנס לשום מקום חוץ משוק ההון. אני כל כך רוצה מחר בבוקר להתחיל ללמוד , לקחת דף לרשום תאריך ולהציב אתגר. אני רוצה, אני מפחדת, אני לרגע מאמינה, לרגע לא. אני לא יודעת איך להפסיק את הרשת , כדרך חיים לחלוטין, כי אין ברירה אחרת לא אצא לחיים אני מכירה את עצמי, אלוהים תן לי את הכח. אני לא יודעת אם הבנתם או לא, אני בעצם מנסה לכתוב מכתב פרידה, פרידה מסהר פרידה מוואלה פרידה מרחל-נשמה אני בעצם רוצה ,להחזיר את רחל ..., אני יושבת מול השורה אחרונה הרבה מאוד זמן, לא רוצה לשלוח את ההודעה, כי זו התחיבות מבחינתי לפחות לנסות , והבטחות מקימים בחיים, זה כמו להגמל מסם, טוב שלחתי, נראה כמה זמן אחזיק מעמד, להיות מחוץ לרשת, מלבד לצרכים מקצועיים, וכמה דקות פנאי. תזכרו כולם באמת, שלהיות פה היתה תקופה נפלאה בחיי, אני מנסה-לא יודעת אם אצליח, לעשות משהו בחיי-החלטתי כמה פעמים ולא הלך, אני אוהבת את כולכם. אתם אנשים מקסימים, כל אחד והיחודיות שלו, תחזיקו לי אצבעות שאצליח , פעם ראשונה בחיי שככה אני בספק. (((((((((אוהבת את משפחת סהר)))))))))