eקא זו או
Well-known member
אוהבים לשנוא, לגדף. אמנם זה אירוע מ- 2018, וזה נשיא בית המשפט העליון עליו יצא קצף ערימת גסי הרוח האומללים מהביביאדה, עם הראש ממניסטריון האמת, יצחק עמית.
אתמול קרה משהו מאוד לא שגרתי בבית המשפט העליון.
הרכב של שלושה שופטים, בראשותו של השופט יצחק עמית, דן בערעור פלילי, שעניינו היה עבירות מין במשפחה ועסק בפרשה שבה גיסה של ילדה בת 12 ביצע בה עבירות מין חמורות בחדרי חדרים אין-סוף פעמים - ועם כמה שמקרים כאלה גורמים לרעידת אדמה בלב, אלה מקרים שמכתיבים את השגרה שלנו.
למרות שהערעור של הגיס נדחה על-ידי הרכב השופטים והוא נמצא אשם ומעתה והלאה החופש שלו עטוף באזיקים, השופט יצחק עמית בחר לפנות באופן מאוד לא שגרתי אל הקרבן, הילדה בת ה-12, שכן במהלך עדותה בין השורות אפשר היה לשמוע את הספקות, החששות והמחשבות שבקול שלה, שמא היא האשמה או לכל הפחות יש לה יד בפגיעה בה.
השופט יצחק עמית כתב בסיכומו של פסק הדין כי "לפני סיום, ונוכח אופיין של הטענות שנשמעו מכיוונו של המערער, מצאתי להפנות מספר מילים למתלוננת עצמה. כשופטים, אנו דנים לצערנו במספר רב של מקרים שנכנסים תחת הכותרת 'עבירות מין במשפחה'. גילית אומץ לב ותעוזה כאשר עמדת על דוכן העדים בפני חקירה נגדית קשה ולא נעימה. עשית זאת מאחר שהאנשים סביבך התירו להעלות אותך לדוכן העדים כי ידעו שאת חזקה, נבונה ומסוגלת לעמוד בכך (על-פי חוק ניתן לפטור מי שגילו פחות מ-14 מלהעיד בבית המשפט). מניסיון אנו יכולים לומר לך בוודאות ובבהירות - את הנפגעת והמערער הוא הפוגע".
השופט המשיך "אין כל סיבה כי תיקחי על עצמך אפילו קמצוץ, אפילו גרם של אשמה או של בושה. את 'אשמה' באותה מידה כמו שאשם מי שנשדד על-ידי שודד או מי שארנקו נגנב על-ידי כייס. אין כל סיבה שתעמיסי על גבך נטל של אשמה או בושה או מבוכה או תחושה ש'סיבכת' את משפחתך. המשא כולו צריך להיות על כתפיו של המערער, שפגע בך וניצל באופן מניפולטיבי, לדבריו שלו-עצמו, את פער הגילאים ביניכם, ואת האמון שאת וכל המשפחה רחשתם לו. למזלך, יש לך משפחה תומכת, הורים, אחים ואחיות, שכולם רוצים בטובתך. אנו מקווים כי תוכלי לראות בפסק דין זה את פרק הסיום של הסיפור אליו נקלעת רק מהסיבה שהיית שם, וכמי שכבר גילתה כוחות נפש, אנו מאחלים ומאמינים כי יעלה בידך להסתכל קדימה ולהמשיך הלאה".
אם אי-פעם תאבדו תקווה במערכת המשפט בישראל, תזכרו בשופט הזה, יצחק עמית; תזכרו בדרך שבה הוא רואה את אלה שמולו כאנשים ולא כאובייקטים, תזכרו בדרך שבה הוא אסף את השברים ובנה ילדה בת 12 מן ההריסות ותמיד תזכרו - החוק במדינה שלנו חובק ידיים טובות.
כן ירבו יצחק עמית בישראל.
פוסט זה נערך על ידי כדי למנוע כפילות. לא שיניתי מילה. מנהל.
אתמול קרה משהו מאוד לא שגרתי בבית המשפט העליון.
הרכב של שלושה שופטים, בראשותו של השופט יצחק עמית, דן בערעור פלילי, שעניינו היה עבירות מין במשפחה ועסק בפרשה שבה גיסה של ילדה בת 12 ביצע בה עבירות מין חמורות בחדרי חדרים אין-סוף פעמים - ועם כמה שמקרים כאלה גורמים לרעידת אדמה בלב, אלה מקרים שמכתיבים את השגרה שלנו.
למרות שהערעור של הגיס נדחה על-ידי הרכב השופטים והוא נמצא אשם ומעתה והלאה החופש שלו עטוף באזיקים, השופט יצחק עמית בחר לפנות באופן מאוד לא שגרתי אל הקרבן, הילדה בת ה-12, שכן במהלך עדותה בין השורות אפשר היה לשמוע את הספקות, החששות והמחשבות שבקול שלה, שמא היא האשמה או לכל הפחות יש לה יד בפגיעה בה.
השופט יצחק עמית כתב בסיכומו של פסק הדין כי "לפני סיום, ונוכח אופיין של הטענות שנשמעו מכיוונו של המערער, מצאתי להפנות מספר מילים למתלוננת עצמה. כשופטים, אנו דנים לצערנו במספר רב של מקרים שנכנסים תחת הכותרת 'עבירות מין במשפחה'. גילית אומץ לב ותעוזה כאשר עמדת על דוכן העדים בפני חקירה נגדית קשה ולא נעימה. עשית זאת מאחר שהאנשים סביבך התירו להעלות אותך לדוכן העדים כי ידעו שאת חזקה, נבונה ומסוגלת לעמוד בכך (על-פי חוק ניתן לפטור מי שגילו פחות מ-14 מלהעיד בבית המשפט). מניסיון אנו יכולים לומר לך בוודאות ובבהירות - את הנפגעת והמערער הוא הפוגע".
השופט המשיך "אין כל סיבה כי תיקחי על עצמך אפילו קמצוץ, אפילו גרם של אשמה או של בושה. את 'אשמה' באותה מידה כמו שאשם מי שנשדד על-ידי שודד או מי שארנקו נגנב על-ידי כייס. אין כל סיבה שתעמיסי על גבך נטל של אשמה או בושה או מבוכה או תחושה ש'סיבכת' את משפחתך. המשא כולו צריך להיות על כתפיו של המערער, שפגע בך וניצל באופן מניפולטיבי, לדבריו שלו-עצמו, את פער הגילאים ביניכם, ואת האמון שאת וכל המשפחה רחשתם לו. למזלך, יש לך משפחה תומכת, הורים, אחים ואחיות, שכולם רוצים בטובתך. אנו מקווים כי תוכלי לראות בפסק דין זה את פרק הסיום של הסיפור אליו נקלעת רק מהסיבה שהיית שם, וכמי שכבר גילתה כוחות נפש, אנו מאחלים ומאמינים כי יעלה בידך להסתכל קדימה ולהמשיך הלאה".
אם אי-פעם תאבדו תקווה במערכת המשפט בישראל, תזכרו בשופט הזה, יצחק עמית; תזכרו בדרך שבה הוא רואה את אלה שמולו כאנשים ולא כאובייקטים, תזכרו בדרך שבה הוא אסף את השברים ובנה ילדה בת 12 מן ההריסות ותמיד תזכרו - החוק במדינה שלנו חובק ידיים טובות.
כן ירבו יצחק עמית בישראל.
פוסט זה נערך על ידי כדי למנוע כפילות. לא שיניתי מילה. מנהל.
. בכל מקרה אשרי השופט על דבריו ואשריך על הבאתם, החוזרת. אמנם אין לי מושג למי כוונתך בכל הכינויים שבכותרת, אבל בהחלט היה מרגש לקרוא את הדברים שוב. ושוב.