זה שלום זה? / מאת גלעד שרון
זה שלום זה? מאת גלעד שרון מה עוד הניב השלום עם מצרים חוץ מהברחות נשק וסמים ישראל חתמה על הסכם שלום עם מצרים, מצרים קיבלה את כל סיני, ישראל לא מאיימת על מצרים - מדוע, אם כך, העוינות, הברחות הנשק ושאר מרורים שמצרים משביעה אותנו? נניח שמהעיר אילת היו מוברחים באופן קבוע אמצעי לחימה למצרים, שהיו משמשים לפעולות טרור. האם מישהו היה מאמין שישראל לא יכולה לטפל בזה? האם אלה שלומיאליות ואימפוטנציה מצד מצרים, או שמא נבזות ותדלוק מכוון של טרור? למרות שבמצרים יש גם את המרכיב הראשון מבין השניים, במקרה זה מדובר בפעילות מכוונת. הברחות כאלה, או שמא נאמר משלוחי נשק, בגזרה קטנה כל כך, אינן יכולות להתרחש ללא עידוד המודיעין המצרי. לא מעט עדויות נשמעו על כך, שבעת פיצוץ מנהרות מתחת לציר פילדלפי, נשמעו ההדים בצד המצרי של המנהרות, ליד בסיסי כוחות הביטחון שלהם. השנאה לישראל במצרים אינה מוגבלת להמונים. עורך דינו של הישראלי עזאם עזאם הוחרם על ידי לשכת עורכי הדין המצרית, שאמורה להיות גוף נאור שמייצג השכלה וקידמה. והנה, עמדתם היתה שאסור לייצג את עזאם עזאם הישראלי. בישראל, לכל רוצח, ולו המתועב ביותר, יש ייצוג. אבל בחוגי האינטליגנציה המצרית, אסור אפילו לייצג ישראלי. גם העיתונות והקריקטורות האנטישמיות שמתפרסמות במצרים, כמו גם החינוך בבתי הספר, משקפים שנאה. בישראל מתייחסים לכך בסלחנות, לא רוצים לפגוע, שכן הם כל כך רגישים, המצרים. ואנחנו לא רוצים להעליב . מצרים מאפשרת לטרוריסטים נתעבים דוגמת חאלד משעל להסתובב בשטחה, טרוריסטים שישראל היתה תובעת מכל מדינה לעצור, וכל מדינה מתוקנת אכן היתה עוצרת. אבל בדיקטטורות כמו מצרים או סוריה הוא רשאי להסתובב חופשי. ואנחנו אפילו לא מוחים על כך. מה מזין את השנאה הזאת? ייתכן שאין במצרים השלמה עם זכותנו לחיות כאן בביטחה. אחרת, קשה להסביר את היותם תמיד העוינים ביותר את ישראל בליגה הערבית ובאו"ם, או את הלחץ שהם מפעילים על מדינות מוסלמיות לא לקשור קשרים עם ישראל. קשה להסביר את ההצטיידות הצבאית שלהם, מדינה ללא אויבים, עם מצוקות פנימיות קשות. למה להם צבא כזה? ולמה הצבא המצרי מתרגל מתארים התקפיים נגד ישראל? למה הם מקשים על פינוי ישראלים שנפגעו בסיני בפיגועים או בתאונות? זה לא מתוך הזדהות עם הפלשתינאים, מפני שכל זה התרחש גם ב-2000, כשבישראל היה מי שמוכן למסור לפלשתינאים הכל והם פשוט לא היו מוכנים לקחת. שלום הוא דבר טוב, בוודאי עדיף על החלופה, אבל מלבד הברחת אמל"ח, סמים וזונות, לא קיבלנו מהם כלום. פעמיים איבדו המצרים את סיני לישראל, פעם לזמן קצר ופעם לזמן ממושך יותר. זה היה בגלל תוקפנותם ובשל התמיכה והעידוד שנתנו לפלשתינאים. כעת הם מזרימים משם אמצעי לחימה, שהם דלק לטרור המקיז את דמנו. האם הם אף פעם לא ילמדו? גם כשיקראו את הדברים האלה במצרים, הם יובנו שלא לפי כוונתם. במקום לומר לעצמם, אולי נפסיק לתמוך בפגיעה בחפים מפשע, הם יקבלו את הדברים כעלבון. חבל, זו לא הכוונה. הכותב הוא חקלאי ואיש עסקים, ובנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון
זה שלום זה? מאת גלעד שרון מה עוד הניב השלום עם מצרים חוץ מהברחות נשק וסמים ישראל חתמה על הסכם שלום עם מצרים, מצרים קיבלה את כל סיני, ישראל לא מאיימת על מצרים - מדוע, אם כך, העוינות, הברחות הנשק ושאר מרורים שמצרים משביעה אותנו? נניח שמהעיר אילת היו מוברחים באופן קבוע אמצעי לחימה למצרים, שהיו משמשים לפעולות טרור. האם מישהו היה מאמין שישראל לא יכולה לטפל בזה? האם אלה שלומיאליות ואימפוטנציה מצד מצרים, או שמא נבזות ותדלוק מכוון של טרור? למרות שבמצרים יש גם את המרכיב הראשון מבין השניים, במקרה זה מדובר בפעילות מכוונת. הברחות כאלה, או שמא נאמר משלוחי נשק, בגזרה קטנה כל כך, אינן יכולות להתרחש ללא עידוד המודיעין המצרי. לא מעט עדויות נשמעו על כך, שבעת פיצוץ מנהרות מתחת לציר פילדלפי, נשמעו ההדים בצד המצרי של המנהרות, ליד בסיסי כוחות הביטחון שלהם. השנאה לישראל במצרים אינה מוגבלת להמונים. עורך דינו של הישראלי עזאם עזאם הוחרם על ידי לשכת עורכי הדין המצרית, שאמורה להיות גוף נאור שמייצג השכלה וקידמה. והנה, עמדתם היתה שאסור לייצג את עזאם עזאם הישראלי. בישראל, לכל רוצח, ולו המתועב ביותר, יש ייצוג. אבל בחוגי האינטליגנציה המצרית, אסור אפילו לייצג ישראלי. גם העיתונות והקריקטורות האנטישמיות שמתפרסמות במצרים, כמו גם החינוך בבתי הספר, משקפים שנאה. בישראל מתייחסים לכך בסלחנות, לא רוצים לפגוע, שכן הם כל כך רגישים, המצרים. ואנחנו לא רוצים להעליב . מצרים מאפשרת לטרוריסטים נתעבים דוגמת חאלד משעל להסתובב בשטחה, טרוריסטים שישראל היתה תובעת מכל מדינה לעצור, וכל מדינה מתוקנת אכן היתה עוצרת. אבל בדיקטטורות כמו מצרים או סוריה הוא רשאי להסתובב חופשי. ואנחנו אפילו לא מוחים על כך. מה מזין את השנאה הזאת? ייתכן שאין במצרים השלמה עם זכותנו לחיות כאן בביטחה. אחרת, קשה להסביר את היותם תמיד העוינים ביותר את ישראל בליגה הערבית ובאו"ם, או את הלחץ שהם מפעילים על מדינות מוסלמיות לא לקשור קשרים עם ישראל. קשה להסביר את ההצטיידות הצבאית שלהם, מדינה ללא אויבים, עם מצוקות פנימיות קשות. למה להם צבא כזה? ולמה הצבא המצרי מתרגל מתארים התקפיים נגד ישראל? למה הם מקשים על פינוי ישראלים שנפגעו בסיני בפיגועים או בתאונות? זה לא מתוך הזדהות עם הפלשתינאים, מפני שכל זה התרחש גם ב-2000, כשבישראל היה מי שמוכן למסור לפלשתינאים הכל והם פשוט לא היו מוכנים לקחת. שלום הוא דבר טוב, בוודאי עדיף על החלופה, אבל מלבד הברחת אמל"ח, סמים וזונות, לא קיבלנו מהם כלום. פעמיים איבדו המצרים את סיני לישראל, פעם לזמן קצר ופעם לזמן ממושך יותר. זה היה בגלל תוקפנותם ובשל התמיכה והעידוד שנתנו לפלשתינאים. כעת הם מזרימים משם אמצעי לחימה, שהם דלק לטרור המקיז את דמנו. האם הם אף פעם לא ילמדו? גם כשיקראו את הדברים האלה במצרים, הם יובנו שלא לפי כוונתם. במקום לומר לעצמם, אולי נפסיק לתמוך בפגיעה בחפים מפשע, הם יקבלו את הדברים כעלבון. חבל, זו לא הכוונה. הכותב הוא חקלאי ואיש עסקים, ובנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון