משוטט בדרכים
New member
זה שעולה ../images/Emo45.gif וזה שיורד ../images/Emo31.gif
אהלן אנשים, כיף לראות את הפורום הזה, יש פה אנשים עם ראש על הכפתיים ועצות נבונות. אז חשבתי שאני גם אתרום קצת מהניסיון שלי וגם - שאלה פילוסופית אחת. פעם גם אני הייתי שקוע מעגל הזה של מינוסים-הלוואות-המתנה משכורת הבאה. קל מאוד להתפתות וליפול למעגל הזה אבל פחות קל להבין אותו ולצאת ממנו. אבל - בשינוי מחשבתי (איטי או מהיר) וסוויץ' בראש - אפשר די בקלות לצאת מהתסבוכת הזאת. היום החיים שלי נחמדים הרבה יותר מבתקופה ההיא, והגעתי לחסכונות יפים שרק הולכים וגדלים עם הזמן. ומה שהיא טוב - זה שהחיים נעשים רק יותר ויותר טובים. כלומר - לא רק שאין את הבעיות והצרות הללו על הראש ואפשר לישון בשקט וללא דאגות, אלא שמלבד זה, יש הרבה הפתעות ודברים טובים אחרים בחיים. לא רק קניות שופינג עושה אותנו מאושרים אלא עוד המון דברים אחרים, שהרבה מהם דווקא לא עולים כסף. החוכמה היא (לפחות אני למד מהמקרה שלי) -לחשוב אחרת ממה שרוב האנשים חושבים. זה יכול להתבטא בכל תחום וכל אחד יכול לחשוב אחרת, החשוב הוא להבין שרוב האנשים בעולם (המערבי) חושבים אותו דבר ופועלים באותו הכיוון ואם משכילים מספיק לתפוס את זה, אז בשינוי כיוון אפשר להפוך את זה ליתרון. למשל... אני הבנתי באיזה שלב שרכוש יעשה אותי כבד הרבה יותר. לא רק כבר פיזית אלא כבד נפשית. ככל שיש יותר רכוש פיזי - אנחנו מרגישים כבולים, מגושמים, תקועים וחסרי יכולת תזוזה - דברים שרק משאירים אותנו במקום ולא נותנים לנו את היכולת לנוע, לחוות דברים חדשים ולהנות מהחיים. לאנשים דווקא נראה שקניות ורכוש פיזי יעשו אותם מאושרים אבל בפועל התוצאה הפוכה. אם נשכיל להעביר את כל הרכוש שלנו מרכוש פיזי לרכוש מנטאלי-נפשי, זה רק יעשיר את החיים שלנו וזה גם מה שישאר איתנו כל החיים. אין לו ערך כספי. וממה אנחנו נעשים כבדים ? מרכוש פיזי שרכשנו, מהלוואות, מהתחייבויות, מהוצאות חודשיות. ככל שלאדם יש יותר רכוש - כך הוא ירגיש כבד יותר. כך יהיה לו קשה יותר לבצע שינויים בחיים והוא יתמכר לשיגרה. תחשבו על מישהו שיש לו המון רכוש - כמה מסובך וארוך בשבילו לעבור דירה לעומת מי שבקושי יש לו רכוש ? הרכוש הפיזי עושה אותנו כבדים וחסרי תנועה. ככה גם הלוואות - גם הן כובלות את הרגליים שלנו. המטרה שלי בחיים היתה להיות כמה שיותר קל משקל כדי לנוע ממקום למקום. לכן הבנתי שעדיף לצבור כמה שפחות רכוש - זה יעשה אותי נפשית קל הרבה יותר. ובאמת - אחרי תקופה של שינוי - אני היום קל הרבה יותר, משוטט ממקום למקום בעולם. כשאני רואה את כמויות הרכשו שאנשים צוברים בחיים שלהם אני נדהם כל פעם מחדש. הרי במקום לצאת החוצה מהבית כי בחוץ אפשר להשיג הכל, אנשים קונים וצוברים כמויות עצומות. אני כרגע מתגורר בשבדיה בכפר קטן מול מפרץ פסטורלי משגע של חוף הים הבלטי. הבית גדול ומלא ברכוש שרובו שטויות, רק על מנת לספק קצת נחת (זאת התחושה שרכוש מספק ?) לבעלי הבית. לא צריך (לפי דעתי כמובן) את רוב מה שיש להם פה. ובכל זאת - לא רק שהבית מלא בשטויות, אלא שהבית משמש אותם בית קיץ בסופי השבוע בלבד ! ובנוסף לזה - יש להם דירה בדרום ספרד, ועוד אחת בסטוקהולם ועוד אחת בקולומביה. בעלי הבית הם זוג ששניהם עובדים. היום האשה הגיע לביקור פה בבית והתלוננה שהיא עובדת כל כך הרבה והחיים המודרניים מלאים בתעסוקה (צריכה לשמור על הנכדים וכו') שאין לה זמן להגיע מסטוקהולם ולבלות בבית. כלומר - גם היא שבוייה במעגל הזה - היא צברה רכוש כל כך גדול בחיים שלה (רק תדמיינו כמה רכוש היא צברה והכפילה אותו פי 4 !) שהיא משועבדת עכשיו לנכסים שלה בחיים ואין לה אפילו זמן לבלות בבית הקיץ שלה. אנשים כאלה - לא רק שאני לא מקנא בהם, אני מרחם עליהם. ועכשיו לשאלה - כשאני מנסה להסביר לחברים על השינוי בתפיסה, הם תמיד אומרים שלאנשים קל לעלות ברמת החיים אבל קשה מאוד לרדת. הטיעון הזה תמיד חוזר על עצמו. אבל אני דווקא מצאתי שירידה ברמת החיים (במקביל לעלייה בהכנסה) היתה לי קלה, ולא פחות חשוב - עשתה לי כיף. למשל - יש לי אופנוע בארץ (גם אני כבול איכשהוא...) אבל בזמן האחרון אני משתמש יותר ויותר בתחבורה ציבורית. גם יותר בטוח, גם יותר זול וגם אני נהנה מזה. אותו דבר לגבי כל הדברים האחרים בחיים - אני פשוט יוצא החוצה ועושה אותם בחוץ במקום בבית. אז השאלה שלי היא - למה לאנשים קל כל כך לעלות ברמת החיים אבל קשה הרבה יותר לרדת ? תודה לעונים
אהלן אנשים, כיף לראות את הפורום הזה, יש פה אנשים עם ראש על הכפתיים ועצות נבונות. אז חשבתי שאני גם אתרום קצת מהניסיון שלי וגם - שאלה פילוסופית אחת. פעם גם אני הייתי שקוע מעגל הזה של מינוסים-הלוואות-המתנה משכורת הבאה. קל מאוד להתפתות וליפול למעגל הזה אבל פחות קל להבין אותו ולצאת ממנו. אבל - בשינוי מחשבתי (איטי או מהיר) וסוויץ' בראש - אפשר די בקלות לצאת מהתסבוכת הזאת. היום החיים שלי נחמדים הרבה יותר מבתקופה ההיא, והגעתי לחסכונות יפים שרק הולכים וגדלים עם הזמן. ומה שהיא טוב - זה שהחיים נעשים רק יותר ויותר טובים. כלומר - לא רק שאין את הבעיות והצרות הללו על הראש ואפשר לישון בשקט וללא דאגות, אלא שמלבד זה, יש הרבה הפתעות ודברים טובים אחרים בחיים. לא רק קניות שופינג עושה אותנו מאושרים אלא עוד המון דברים אחרים, שהרבה מהם דווקא לא עולים כסף. החוכמה היא (לפחות אני למד מהמקרה שלי) -לחשוב אחרת ממה שרוב האנשים חושבים. זה יכול להתבטא בכל תחום וכל אחד יכול לחשוב אחרת, החשוב הוא להבין שרוב האנשים בעולם (המערבי) חושבים אותו דבר ופועלים באותו הכיוון ואם משכילים מספיק לתפוס את זה, אז בשינוי כיוון אפשר להפוך את זה ליתרון. למשל... אני הבנתי באיזה שלב שרכוש יעשה אותי כבד הרבה יותר. לא רק כבר פיזית אלא כבד נפשית. ככל שיש יותר רכוש פיזי - אנחנו מרגישים כבולים, מגושמים, תקועים וחסרי יכולת תזוזה - דברים שרק משאירים אותנו במקום ולא נותנים לנו את היכולת לנוע, לחוות דברים חדשים ולהנות מהחיים. לאנשים דווקא נראה שקניות ורכוש פיזי יעשו אותם מאושרים אבל בפועל התוצאה הפוכה. אם נשכיל להעביר את כל הרכוש שלנו מרכוש פיזי לרכוש מנטאלי-נפשי, זה רק יעשיר את החיים שלנו וזה גם מה שישאר איתנו כל החיים. אין לו ערך כספי. וממה אנחנו נעשים כבדים ? מרכוש פיזי שרכשנו, מהלוואות, מהתחייבויות, מהוצאות חודשיות. ככל שלאדם יש יותר רכוש - כך הוא ירגיש כבד יותר. כך יהיה לו קשה יותר לבצע שינויים בחיים והוא יתמכר לשיגרה. תחשבו על מישהו שיש לו המון רכוש - כמה מסובך וארוך בשבילו לעבור דירה לעומת מי שבקושי יש לו רכוש ? הרכוש הפיזי עושה אותנו כבדים וחסרי תנועה. ככה גם הלוואות - גם הן כובלות את הרגליים שלנו. המטרה שלי בחיים היתה להיות כמה שיותר קל משקל כדי לנוע ממקום למקום. לכן הבנתי שעדיף לצבור כמה שפחות רכוש - זה יעשה אותי נפשית קל הרבה יותר. ובאמת - אחרי תקופה של שינוי - אני היום קל הרבה יותר, משוטט ממקום למקום בעולם. כשאני רואה את כמויות הרכשו שאנשים צוברים בחיים שלהם אני נדהם כל פעם מחדש. הרי במקום לצאת החוצה מהבית כי בחוץ אפשר להשיג הכל, אנשים קונים וצוברים כמויות עצומות. אני כרגע מתגורר בשבדיה בכפר קטן מול מפרץ פסטורלי משגע של חוף הים הבלטי. הבית גדול ומלא ברכוש שרובו שטויות, רק על מנת לספק קצת נחת (זאת התחושה שרכוש מספק ?) לבעלי הבית. לא צריך (לפי דעתי כמובן) את רוב מה שיש להם פה. ובכל זאת - לא רק שהבית מלא בשטויות, אלא שהבית משמש אותם בית קיץ בסופי השבוע בלבד ! ובנוסף לזה - יש להם דירה בדרום ספרד, ועוד אחת בסטוקהולם ועוד אחת בקולומביה. בעלי הבית הם זוג ששניהם עובדים. היום האשה הגיע לביקור פה בבית והתלוננה שהיא עובדת כל כך הרבה והחיים המודרניים מלאים בתעסוקה (צריכה לשמור על הנכדים וכו') שאין לה זמן להגיע מסטוקהולם ולבלות בבית. כלומר - גם היא שבוייה במעגל הזה - היא צברה רכוש כל כך גדול בחיים שלה (רק תדמיינו כמה רכוש היא צברה והכפילה אותו פי 4 !) שהיא משועבדת עכשיו לנכסים שלה בחיים ואין לה אפילו זמן לבלות בבית הקיץ שלה. אנשים כאלה - לא רק שאני לא מקנא בהם, אני מרחם עליהם. ועכשיו לשאלה - כשאני מנסה להסביר לחברים על השינוי בתפיסה, הם תמיד אומרים שלאנשים קל לעלות ברמת החיים אבל קשה מאוד לרדת. הטיעון הזה תמיד חוזר על עצמו. אבל אני דווקא מצאתי שירידה ברמת החיים (במקביל לעלייה בהכנסה) היתה לי קלה, ולא פחות חשוב - עשתה לי כיף. למשל - יש לי אופנוע בארץ (גם אני כבול איכשהוא...) אבל בזמן האחרון אני משתמש יותר ויותר בתחבורה ציבורית. גם יותר בטוח, גם יותר זול וגם אני נהנה מזה. אותו דבר לגבי כל הדברים האחרים בחיים - אני פשוט יוצא החוצה ועושה אותם בחוץ במקום בבית. אז השאלה שלי היא - למה לאנשים קל כל כך לעלות ברמת החיים אבל קשה הרבה יותר לרדת ? תודה לעונים
הכל מתחיל ומסתיים בכך שלכל אחד יש את תפיסת העולם שלו (וכל אחד חי את תוצאות ההחלטות שלו...)
