זוגיות? ביחד או לחוד? פחד?
אני קורא מה שנכתב כאן ורואה המון חוסר בשלות, אצל חלק מהכותבים/ות
ראשית אחרי גירושים צריך לעבור תקופת אבל , החלמה, התאוששות.
אולי לא תסכימו איתי אבל גירושים זה כישלון דו צדדי (זוכרות/ים, צריך שניים לטנגו)
כישלון שלך ושלו / שלך ושלה, ותסתכלו בראי כשאתם לבד ותגידו לעצמכם בחושך של המיטה הריקה בלילה
איך נכשלתם ובמה.........
מכישלון צריך להתאושש.
ההתאוששות אורכת זמן ויש לה צורות שונות
מי ע"י התהוללות/נקמה במין השני.
מי ע"י התבודדות.
לימודים ,טיולים וכו וכו'
זוגיות חדשה?
אני קורא על זוגיות חדשה או יותר מאחת שפרצה מדי מהר , תנו לעצמכם להתאושש להחלים מהטראומה.
לטעמי , אלא אם פוגשים באמת נסיך על וולבו לבן (שאני בספק אם יש) לא רצוי להיכנס לזוגיות בשלוש השנים הראשונות.
אני לא מדבר על נזירות, אני מתייחס למוסד היזיזות יש יזיזים ויזיזות.
מוסד נהדר הייתי מאושפז בו בעונג רב בשלושה החודשים אחרי גירושי ועד שהכרתי את זוגתי ז"ל
ואם להיכנס לזוגיות אז לחכות כמה שנים לבחינת הזוגיות מכל ההיבטים לפני שעוברים לגור ביחד.
הרי כיום רוב הזוגות חיים יחד לפני הנישואים ובכל זאת מתגרשים.
אז פרק ב' שמצורפת לו חבילה של משפחה צד א'/ילדיםצד א'/משפחה צד ב'/ילדים צד ב' /משפחה מורחבת מכל הכיוונים והגיוונים....
עסק מאד מסובך,בעיקר נושא הילדים.
אז החשיבה על מעבר למגורים משותפים בטווח של שנה שנתיים אחרי הגירושים נראית לי קלת דעת ולא שקולה.
גם הפיכת קשר לגלוי בפני הילדים צריכה להיות שקולה מאד
הרי לא תבלבלו לילדים את הראש כל פעם עם גבר/אשה אחרת......
וילדים מאד רגישים לזה, גם לאבא ולא רק לאמא.
ילדיה של זוגתי שהיו בני עשרה גדולים, לעגו לכך שמכוניתו של אביהם חנתה מדי פעם לפנות בוקר באי אילו מקומות בעיר, הם לא קיבלו את זה "וואללה אבא זיין" אלא " שוב מי שהיא זרקה אותו"
ולכן המעבר למגורים משותפים צריך להיעשות לאט לאט תוך בחינה מדוקדקת של כל הגורמים בזירה .
וחשוב מאד מד מאד
לעבור לגור בביחד במקום ניטראלי , מקום שבו אין לאף צד חזקה על פינה X או חדרY
אני קורא מה שנכתב כאן ורואה המון חוסר בשלות, אצל חלק מהכותבים/ות
ראשית אחרי גירושים צריך לעבור תקופת אבל , החלמה, התאוששות.
אולי לא תסכימו איתי אבל גירושים זה כישלון דו צדדי (זוכרות/ים, צריך שניים לטנגו)
כישלון שלך ושלו / שלך ושלה, ותסתכלו בראי כשאתם לבד ותגידו לעצמכם בחושך של המיטה הריקה בלילה
איך נכשלתם ובמה.........
מכישלון צריך להתאושש.
ההתאוששות אורכת זמן ויש לה צורות שונות
מי ע"י התהוללות/נקמה במין השני.
מי ע"י התבודדות.
לימודים ,טיולים וכו וכו'
זוגיות חדשה?
אני קורא על זוגיות חדשה או יותר מאחת שפרצה מדי מהר , תנו לעצמכם להתאושש להחלים מהטראומה.
לטעמי , אלא אם פוגשים באמת נסיך על וולבו לבן (שאני בספק אם יש) לא רצוי להיכנס לזוגיות בשלוש השנים הראשונות.
אני לא מדבר על נזירות, אני מתייחס למוסד היזיזות יש יזיזים ויזיזות.
מוסד נהדר הייתי מאושפז בו בעונג רב בשלושה החודשים אחרי גירושי ועד שהכרתי את זוגתי ז"ל
ואם להיכנס לזוגיות אז לחכות כמה שנים לבחינת הזוגיות מכל ההיבטים לפני שעוברים לגור ביחד.
הרי כיום רוב הזוגות חיים יחד לפני הנישואים ובכל זאת מתגרשים.
אז פרק ב' שמצורפת לו חבילה של משפחה צד א'/ילדיםצד א'/משפחה צד ב'/ילדים צד ב' /משפחה מורחבת מכל הכיוונים והגיוונים....
עסק מאד מסובך,בעיקר נושא הילדים.
אז החשיבה על מעבר למגורים משותפים בטווח של שנה שנתיים אחרי הגירושים נראית לי קלת דעת ולא שקולה.
גם הפיכת קשר לגלוי בפני הילדים צריכה להיות שקולה מאד
הרי לא תבלבלו לילדים את הראש כל פעם עם גבר/אשה אחרת......
וילדים מאד רגישים לזה, גם לאבא ולא רק לאמא.
ילדיה של זוגתי שהיו בני עשרה גדולים, לעגו לכך שמכוניתו של אביהם חנתה מדי פעם לפנות בוקר באי אילו מקומות בעיר, הם לא קיבלו את זה "וואללה אבא זיין" אלא " שוב מי שהיא זרקה אותו"
ולכן המעבר למגורים משותפים צריך להיעשות לאט לאט תוך בחינה מדוקדקת של כל הגורמים בזירה .
וחשוב מאד מד מאד
לעבור לגור בביחד במקום ניטראלי , מקום שבו אין לאף צד חזקה על פינה X או חדרY