זוגיות במשבר, זקוק לייעוץ
הבת זוג שלי במשך כל החיים שלה חייה על חשבון ההורים שלה, אין לה כבוד לכסף.
לאחרונה היא נכנסה להריון וההורים שלה אמרו לה שהם סוגרים לה את הברז בכסף כדי שהיא תתחיל לחיות חיים עצמאיים איתי והילד שלנו.
אני אישית אדם מאוד צנוע והיא ראוותנית ובזבזנית, היא החליטה שהיא רוצה דירה קרוב לאמא שלה, שהיא רוצה 5 אלף שקל לציוד לתינוק, ציוד שהיא תבחר, ועוד.
אמא שלה גרה באזור מאוד יקר בשכירות וארנונה, אבל היא מוכנה לשלם שכירות מטורפת על חשבון רווחת התינוק, העיקר לא לגור בדירה קטנה ורחוק מאמא.
הצאתי לה לקנות אגלה יד 2, היא סירבה כי זה "לא סטרילי", הצאתי לה לקחת ציוד מאחותי שיש לה 2 ילדים וכל הציוד הישן שלה אדיין אצלה, היא סירבה, היא רוצה רק חדש, ורק מותגים שהיא בוחרת.
אתמול הוויכוחים שלנו על כסף הגיעו לשיא כאשר שאלתי אותה על מה קרה לשיוויון בינינו, שאנחנו מתחלקים בהכל חצי חצי, והיא אמרה שבזוגיות אין שוויון, שהאחד משלים את האחר אבל שאנחנו לא שווים, דבר שמאוד הכעיס אותי, אז אמרתי לה שאם כך, אז אני יכול לחשוב על כמה וכמה דברים על איך היא משלימה אותי, ואז שאלתי אותה על איך היא חושבת שאני משלים אותה, והיא התחילה להתעצבן ולהתחמק ממתן תשובה, דבר שהשאיר בי תחושה מאוד לא נעימה כי זה מרגיש לי שהיא איתי רק כי ההורים שלה מפסיקים לתת לה כסף אז היא רוצה שאני ישלם על הכל. לא אמרתי את זה ישירות אבל רמזתי שאם אני זה שמשלם על דירה, וציוד לתינוק, ובעצם על כל שאר הדברים, אז אני זה שמחליט איפה נגור ומה נקנה לתינוק, והיא מיד התעצבנה ואמרה שהיא זאת שמחליטה.
בסוף השיחה נגמרה בזה שאמרתי שיש המון נשים שיוצאות לעבוד שבוע או שבועיים אחרי הלידה, דבר שהיא סיכמה ב"יופי אז אני לא יצא לעבוד, מגיע לי חופשה של חצי שנה", כאשר אמרתי שאנחנו יכולים להתחלק בנטל וכי גם אני יכול ליהיות בבית ולדאוג לתינוק בזמן שהיא תתרום את חלקה בפרנסה, היא אמרה שלא וכי היא זאת שתשאר בבית בזמן שאני יעבוד.
נקודות נוספות שמפריעות לי:
יש לה אפס הערכה לכסף
היא בזבזנית
היא רגילה לקבל הכל כמו שהיא רוצה
יש לה גישה של "בה לי ולא בה לי"
אם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא היא חותכת את הקשר
היא כל הזמן אומרת "לא מתאים לך, תלך"
אי אפשר לדבר איתה על נושאים רציניים כי היא מתעצבנת ומסרבת לדבר אליהם בגישה של "יהיה בסדר, על תדאג, זה מה יש" וכו)
אני באמת שלא רוצה לפרק הקשר, חשוב לי שלילד שלי יהיה אבא
אבל אני פשוט לא מצליח להשיג איזון ושיתוף פעולה איתה
הבת זוג שלי במשך כל החיים שלה חייה על חשבון ההורים שלה, אין לה כבוד לכסף.
לאחרונה היא נכנסה להריון וההורים שלה אמרו לה שהם סוגרים לה את הברז בכסף כדי שהיא תתחיל לחיות חיים עצמאיים איתי והילד שלנו.
אני אישית אדם מאוד צנוע והיא ראוותנית ובזבזנית, היא החליטה שהיא רוצה דירה קרוב לאמא שלה, שהיא רוצה 5 אלף שקל לציוד לתינוק, ציוד שהיא תבחר, ועוד.
אמא שלה גרה באזור מאוד יקר בשכירות וארנונה, אבל היא מוכנה לשלם שכירות מטורפת על חשבון רווחת התינוק, העיקר לא לגור בדירה קטנה ורחוק מאמא.
הצאתי לה לקנות אגלה יד 2, היא סירבה כי זה "לא סטרילי", הצאתי לה לקחת ציוד מאחותי שיש לה 2 ילדים וכל הציוד הישן שלה אדיין אצלה, היא סירבה, היא רוצה רק חדש, ורק מותגים שהיא בוחרת.
אתמול הוויכוחים שלנו על כסף הגיעו לשיא כאשר שאלתי אותה על מה קרה לשיוויון בינינו, שאנחנו מתחלקים בהכל חצי חצי, והיא אמרה שבזוגיות אין שוויון, שהאחד משלים את האחר אבל שאנחנו לא שווים, דבר שמאוד הכעיס אותי, אז אמרתי לה שאם כך, אז אני יכול לחשוב על כמה וכמה דברים על איך היא משלימה אותי, ואז שאלתי אותה על איך היא חושבת שאני משלים אותה, והיא התחילה להתעצבן ולהתחמק ממתן תשובה, דבר שהשאיר בי תחושה מאוד לא נעימה כי זה מרגיש לי שהיא איתי רק כי ההורים שלה מפסיקים לתת לה כסף אז היא רוצה שאני ישלם על הכל. לא אמרתי את זה ישירות אבל רמזתי שאם אני זה שמשלם על דירה, וציוד לתינוק, ובעצם על כל שאר הדברים, אז אני זה שמחליט איפה נגור ומה נקנה לתינוק, והיא מיד התעצבנה ואמרה שהיא זאת שמחליטה.
בסוף השיחה נגמרה בזה שאמרתי שיש המון נשים שיוצאות לעבוד שבוע או שבועיים אחרי הלידה, דבר שהיא סיכמה ב"יופי אז אני לא יצא לעבוד, מגיע לי חופשה של חצי שנה", כאשר אמרתי שאנחנו יכולים להתחלק בנטל וכי גם אני יכול ליהיות בבית ולדאוג לתינוק בזמן שהיא תתרום את חלקה בפרנסה, היא אמרה שלא וכי היא זאת שתשאר בבית בזמן שאני יעבוד.
נקודות נוספות שמפריעות לי:
יש לה אפס הערכה לכסף
היא בזבזנית
היא רגילה לקבל הכל כמו שהיא רוצה
יש לה גישה של "בה לי ולא בה לי"
אם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא היא חותכת את הקשר
היא כל הזמן אומרת "לא מתאים לך, תלך"
אי אפשר לדבר איתה על נושאים רציניים כי היא מתעצבנת ומסרבת לדבר אליהם בגישה של "יהיה בסדר, על תדאג, זה מה יש" וכו)
אני באמת שלא רוצה לפרק הקשר, חשוב לי שלילד שלי יהיה אבא
אבל אני פשוט לא מצליח להשיג איזון ושיתוף פעולה איתה