זוגיות בסוף שנות ה- 30
מאז שאני זוכרת את עצמי דמיינתי שאתחתן בגיל צעיר עם בן זוג אוהב ואגדל יחד איתו 3-4 ילדים. החלומות האלה לא התממשו. בגיל 36 אחרי שנים רבות ללא זוגיות ואחרי לבטים של מס' שנים התחלתי בניסיונות להרות מתרומת זרע. לאחר כשנה של ניסיונות שלא צלחו היכרתי בחור שאני יוצאת איתו מזה מספר חודשים. אנו בגילאי 37-38, שנינו רווקים ללא ילדים. אני מרגישה בשלב זה של חיי שמספיקה לי תקופת היכרות קצרה יחסית כדי להחליט שזה "זה", ובעצם גם לא יכולה "להרשות" לעצמי למשוך קשר לאורך זמן ממושך. הוא, לעומת זאת, אמר לי שהוא זקוק לפרק זמן ארוך (אין לי מושג כמה ארוך) ושלוקח לו הרבה זמן לפתח רגשות, שמאוד טוב לו איתי, אבל הוא לא יכול לקרוא לזה אהבה בשלב זה. מבחינתו הוא לא רוצה בשלב זה להתקדם בקשר, מה שאומר שכרגע אני במצב של "stand by" מבחינת הניסיונות להרות. אני לא רוצה לוותר על הזוגיות הזאת, מאוד טוב לי איתו. אך בשום אופן איני מוכנה לוותר על החלום להיות אם, ואני רוצה להספיק ללדת ולגדל יותר מילד אחד. איך יוצאים מהמבוי הסתום הזה?
מאז שאני זוכרת את עצמי דמיינתי שאתחתן בגיל צעיר עם בן זוג אוהב ואגדל יחד איתו 3-4 ילדים. החלומות האלה לא התממשו. בגיל 36 אחרי שנים רבות ללא זוגיות ואחרי לבטים של מס' שנים התחלתי בניסיונות להרות מתרומת זרע. לאחר כשנה של ניסיונות שלא צלחו היכרתי בחור שאני יוצאת איתו מזה מספר חודשים. אנו בגילאי 37-38, שנינו רווקים ללא ילדים. אני מרגישה בשלב זה של חיי שמספיקה לי תקופת היכרות קצרה יחסית כדי להחליט שזה "זה", ובעצם גם לא יכולה "להרשות" לעצמי למשוך קשר לאורך זמן ממושך. הוא, לעומת זאת, אמר לי שהוא זקוק לפרק זמן ארוך (אין לי מושג כמה ארוך) ושלוקח לו הרבה זמן לפתח רגשות, שמאוד טוב לו איתי, אבל הוא לא יכול לקרוא לזה אהבה בשלב זה. מבחינתו הוא לא רוצה בשלב זה להתקדם בקשר, מה שאומר שכרגע אני במצב של "stand by" מבחינת הניסיונות להרות. אני לא רוצה לוותר על הזוגיות הזאת, מאוד טוב לי איתו. אך בשום אופן איני מוכנה לוותר על החלום להיות אם, ואני רוצה להספיק ללדת ולגדל יותר מילד אחד. איך יוצאים מהמבוי הסתום הזה?