זוגיות בצל מחלת הסרטן

[ציפי אליתים]

זוגיות בצל מחלת הסרטן

הי חגית אני שמחה על הפורום החדש ובהצלחה.לבעלי לפני חמישה חודשים גילו סרטן במעי הגס עבר ניתוח לקיצור המעי והיום עובר טיפולים כמוטרפים המחלה די רחקה אותנו אחד מהשני.מאז הוא לא מנסה להתקרב אלי הדימוי העצמי שלו ירוד.אין בנינו שום מגע הריחוק הזה די מקשה עלי.שאלתי אותו על זה והוא ענה אחרי הטפולים.הטפולים יכולים להמשך שנה ויותר.וכן אנו גם מאד שונים בחשיבה בענין המחלה אני אומרת בו נעזור לשובתים ניסע נעודד והוא כאילו לא חולה .די מתכחש למחלתו.ולסובב אותו .אני חושבת כל הזמן אולי חיו קצרים בו ננצל אותם כמה שיותר.ונהנה מכל רגע אך הוא סגור ומרוחק.אנכנו זוג די צעיר בעלי בן 48 ואני 42 +3 ילדים מתחת לגיל 18. בתודה ציפי

 

[חגית ורד]

תודה וברוכה הבאה לפורום!

נראה שההתמודדות שלך מאד לא פשוטה ואת נלחמת היום בכמה חזיתות, אובדן בן הזוג במתכונת המוכרת לך, עזרה ותמיכה בבבן זוג החולה והחזקת המשפחה. קשה להיכנס לעולם של גבר ש"איבד" את עצמו. המחלה ואולי אפילו יותר אצל גבר מחייבת אותו להיות תלוי קצת ונתמך, פחות לשלוט ויותר להיות נשלט בידי הכאב הרופאים התרופות... נראה שבן זוגך לא יכול או מוכן לקבל עצמו בגירסת "החולה" ואת צריכה לנסות להכיל אותו היום ככזה. תבדקי איתו או שתחושי ממנו , למה הוא זקוק ממך היום? איך את יכולה להקל עליו? בגלל שהוא זה שנמצא במצב המוחלש אני מציעה לך לנסות להיכנס לראש שלו . אני מאמינה שאם תעשי כן גם תרוויחי בחזרה את התקשורת והוא יוכל להיות יותר פתוח וקרוב אלייך. הרבה בריאות והצלחה!

 

[שחל1]

לציפי בעלך זקוק תמיכה תתקרבי אליו

בעלך זקוק לתמיכה דווקא עכשיו , בשלבים הראשונים של המחלה . בחודשים הראשונים , הוא עובר טראומה. תחזקי אותו , , ישנן תרופות חדישות , העשויות להציל אותו.ולכן יש לו תקווה לעתיד טוב יותר . שיחיה יום יום ולא יסתכל על מחר , תעשי הכל לקבל את התרופות.החדישות . יתן לו בטחון ותקווה. כל טוב ובריאות.