זוגיות ואבהות

[hanhan003]

זוגיות ואבהות

מי יכול להגיב בפורום בנושא של זוגיות ואבהות. ניתן להגיב גם על חברים וחברות. דיברתי בנושא במפגש אולם לא היה מספיק זמן. אני יכול להגיד שבתקופת הרווקות שלי הייתי מאד בודד. דיברתי היום עם אישתי והיא אומרת שהבעיות בזוגיות שלנו הם לא בגלל הגימגום אלא בשל סיבות אחרות. עם זאת היא מודה שהדיבור שלי בחברה גורם לה למועקה. עם זאת אני מרגיש שאילולא הגימגום הזוגיות שלנו היתה יותר טובה. בנוגע לילדים התקופה הכי קשה להם עם הגימגום של ההורה הוא בגילים בין 12 שנה ל18 שנה אבל עם כל ילד זה שונה. שבת שלום

 

[stkachov]

כן אני זוכר

שהעלת את הנושא במפגש וספרת על אשתך(שרוני אגב הציע לך לזרוק אותה מהחלון

). לי אמנם אין הרבה נסיון(טוב, יש לי עוד זמן), אבל מהמעט שיש לי אני יכול להגיד שהבעייתיות היא באמת יותר עם הסביבה ולא עם הבת זוג עצמה. למשל לי הייתה חברה עד לפני כמה חודשים ועניין הגמגום לא הפריע לה בכלל(או לפחות כך הרגשתי). אבל כשהיינו למשל באים אליה וכשהייתי מכיר את משפחתה או חברים שלה ראיתי שהיא קצת נבוכה מזה, אבל לי היא לא אמרה על זה מילה. גם כשהייתי שואל אותה היא היית אומרת שהיא בכלל לא חושבת על זה. אבל מה היא הרגישה באמת אני לא יכול לדעת. אולי יש כאן בפורום חברים או אורחים שהם עצמם לא מגמגמים אבל בן/ת הזוג מגמגם והם יוכלו לשתף אותנו איך הם מרגישים לגבי זה?

 

[מירב של פעם]

אני אבקש מבעלי להגיב על זה

למרות שהוא בטח יטען שאין לי שום בעיה רצינית אני אבקש ממנו לכתוב מה הוא מרגיש עם בת זוג מגמגמת מלאת תסביכים

 

[מירב של פעם]

אני אבקש מבעלי להגיב על זה

למרות שהוא בטח יטען שאין לי שום בעיה רצינית אני אבקש ממנו לכתוב מה הוא מרגיש עם בת זוג מגמגמת מלאת תסביכים

 

[gali90]

היי יוסי

אני זוכרת שבמפגש העלת את נושא האבהות והזוגיות.. לפי מה שאתה כותב.. נראה שבאופן אישיותי אתה מאוד מופנם ועצור כלפי המשפחה שלך וזה משפיע על הכל.. אני חושבת שלפתוח עם אשתך את נושא הגמגום - על השולחן- את המבוכה שאתה מדבר על יד חברים וכו'.. מנסיוני האישי - ונראה לי שיש לנו את אותה דרגת גמגום- הפתיחות שלי עם חבר שלי לנושא מאוד מקלה עליי, הוא יודע שכשאני מתרגשת / עצבנית אני יותר מגמגמת .. הוא גם מכיר את המצבי רוח הדכאוניים שלי שקשה לי- אבל היחס הוא מאוד מפרגן ואוהב - אומנם אנחנו זוג יחסית צעיר (שנה) אבל הבסיס הוא מאוד טוב (טפו.טפו טפו...) וזה נראה לי מה שחשוב. מי יודע מה יהיה עוד 30 שנה?? אשתך התחתנה איתך כמגמגם וידעה-מעניין איך בשנים האחרונות העניין מפריע לה יותר.

 

[b e ll]

יוסי, בוקר טוב,

גם אני חושבת שהבעיות שלכם לא נובעות מהגימגום אבל בהחלט הגימגום יכול היה להעצים אותן. אצלי היתה התפתחות מאוד גדולה עם עצמי לאחר ששיפרתי את השטף. בעלי מכיר אותי הרבה לפני הקורס, הוא יודע בדיוק מה היה מצבי לפני הקורס ושמע אותי מדברת בתקופות הכי קשות וכואבות. לאחר הקורס ראיתי שהוא מוקסם ממני, שאני מצליחה להצחיק אותו, שהוא רואה אותי מבעד לערפל המתפזר של הגימגום. עזרתי אומץ... ואני הצעתי לו הצעה שלא יוכל לסרב לה. כך אנחנו ביחד חברים ואוהבים כבר 16 שנים כמעט. יכול בהחלט להיות שאלמלא שיפרתי את השטף, לא הייתי מעיזה להציע ואולי אם הייתי מעיזה להציע, הוא לא היה מסכים. אבל זה לא מטריד אותי בכלל. העובדה היא שלמרות העליות והירידות של החיים, האכזבות וההצלחות אנחנו ביחד כבר כל כך הרבה שנים ואותו ניצוץ נשמר - וזה ממש לא קשור בגימגום, זה כבר קשור בי ובו ובהתאמה בנינו. אשתך הכירה אותך הרי לפני הקורס בהדסה, לא? הכירה אותך בתקופות שבהן השטף היה נמוך יותר - למה עכשיו הדיבור מעיק עליה? יכול להיות שבגלל שבעיות אחרות התפתחו היא הפסיקה להיות רגישה גם לקשיים? אני יודעת שאם אני מרגישה כלפי מישהו קוצר רוח, אני פחות מסוגלת להיות אמפתית לקשיים שלו. אני יכולה להגיד לך מנסיון, שאני אפילו לא מנסה את בעלי והמשפחה - אני משמרת את השטף ברמה גבוהה עד היום. זה לא קשור לחוסר קבלה עצמית, זה קשור לרצון העז שלי לא להיות מוגבלת בגלל הגימגום. אני משמרת את השטף ברמה גבוהה רק בגללי, ואני שמחה שבעקיפין כולם נהנים מזה. מנגד, יש לי את מלוא התמיכה וההערכה של בעלי. איני צריכה (חלילה) להסתיר מפניו שאני מגיעה למפגשים או שאני כותבת בפורום, וכמובן מספרת לו את כל ההתרחשויות. הגימגום חלק ממני עד היום, ומקבל ממני את ה"כבוד" המגיע לו. אני מודעת לעובדה שאם לא הייתי מגמגמת לא הייתי מגיעה רחוק כפי שהגעתי, אם הכל היה נופל לחיקי ללא מאמץ - אולי לא הייתי מתאמצת להשיג לי הישגים משלי.