זוגיות ולימודים...
שלום, אני סטדנט שנה שניה למדעי המחשב באוניברסיטה. אני אחד שכל חייב שואף למצויינות ופעמים רבות אני מרגיש שזה אפילו עולה לי בבריאות. אני מרגיש שכל האנשים סביבי מאוד תחרותיים. כל היום מדברים על ממוצע ציונים ועל כמה שהם חיבים לשפר עוד ועוד. אני מגיש שהחומר הלימודי נעשה קשה יותר ויותר. עד כדי כך אני לחוץ מהלימודים שאני מדי בוקר מתעורר עם דפיקות לב. מנסיוני במסטרים הקודמים, הסמסטר בד"כ מתקדם בעצלתיים ולקראת אצמע-סוף דוחסים הרבה יותר חומר מבהתחלה. אני מרגיש שאם אני לא נותן "גז" במשך כל הסמסטר אני פשוט אגיע לא מוכן למבחן הסופי. אני רמגיש שבגלל זה אני סגור, מאבד קשר עם אנשים. מאבד עניין בהרבה דברים. מוותר על לצאת עם בנות, רואה פחות את המשפחה. הכל בגלל הלחץ החברתי של אנשים סביבי שגם בחופש מעידפים לא לצאת מהבית ולהשאר ללמוד עוד ועוד. מה גם שאני יודע בעצמי שהכל שטות. אבל אל מצליח להשתחרר מעשית. להרפות קצת. וללמוד פחות. הדבר היחיד שמרגיע אותי לקראת מבחן הוא שאני למדתי כמה שיכלתי בצורה מקסמלית כל השנה ולא הייתה לי דרך אחרת. זה מנחם אותי במבחנים שאני לא מוציא בהם אמה אחוז. אם אני אזרוק קצת במהלך הסמסטר אני ארגיש שוויתרתי ויכלתי ליותר. בכל זאת אני מרגיש שאולי מה שהכי חסר לי זה חברים אמיתייים ובת זוג. אבל אני תמיד מרגיש אין לי זמן לדברים כאלה. והחברים שלי הם שם רק כדי להזער בי לימודית ולפעמים בלי להחזיר אפילו זערה כשאני מבקש. מה עושים?
שלום, אני סטדנט שנה שניה למדעי המחשב באוניברסיטה. אני אחד שכל חייב שואף למצויינות ופעמים רבות אני מרגיש שזה אפילו עולה לי בבריאות. אני מרגיש שכל האנשים סביבי מאוד תחרותיים. כל היום מדברים על ממוצע ציונים ועל כמה שהם חיבים לשפר עוד ועוד. אני מגיש שהחומר הלימודי נעשה קשה יותר ויותר. עד כדי כך אני לחוץ מהלימודים שאני מדי בוקר מתעורר עם דפיקות לב. מנסיוני במסטרים הקודמים, הסמסטר בד"כ מתקדם בעצלתיים ולקראת אצמע-סוף דוחסים הרבה יותר חומר מבהתחלה. אני מרגיש שאם אני לא נותן "גז" במשך כל הסמסטר אני פשוט אגיע לא מוכן למבחן הסופי. אני רמגיש שבגלל זה אני סגור, מאבד קשר עם אנשים. מאבד עניין בהרבה דברים. מוותר על לצאת עם בנות, רואה פחות את המשפחה. הכל בגלל הלחץ החברתי של אנשים סביבי שגם בחופש מעידפים לא לצאת מהבית ולהשאר ללמוד עוד ועוד. מה גם שאני יודע בעצמי שהכל שטות. אבל אל מצליח להשתחרר מעשית. להרפות קצת. וללמוד פחות. הדבר היחיד שמרגיע אותי לקראת מבחן הוא שאני למדתי כמה שיכלתי בצורה מקסמלית כל השנה ולא הייתה לי דרך אחרת. זה מנחם אותי במבחנים שאני לא מוציא בהם אמה אחוז. אם אני אזרוק קצת במהלך הסמסטר אני ארגיש שוויתרתי ויכלתי ליותר. בכל זאת אני מרגיש שאולי מה שהכי חסר לי זה חברים אמיתייים ובת זוג. אבל אני תמיד מרגיש אין לי זמן לדברים כאלה. והחברים שלי הם שם רק כדי להזער בי לימודית ולפעמים בלי להחזיר אפילו זערה כשאני מבקש. מה עושים?