מבחינתי האבולוציה דפקה אותי גם בקטע של ההריון והלידה.
חוויות לא מרנינות עבורי (למרות שהלידות שלי היו מאוד קלות, ההריונות היו חוויה בלתי נעימה בהחלט).
למעשה בחופשת הלידה האחרונה הילדה היתה כה נוחה עד שהספקתי לקרוא בלי סוף ונהניתי עד אין קץ. בשלב מסוים הם מתחילים להיות יותר פעילים ודינמיים וצריך להתחיל לרדוף אחריהם ולנקות אחריהם, ולשמחתי זה השלב המבורך שבו חוזרים לעבודה.
 
גם אני, עד היום, רק מחפשת מישהו אחר שיתפוס חסות על הצמד. להניק בכלל לא ניסיתי, לא הייתי מעוניינת בשעבוד הכרוך בזה. באופן כללי הורות זה בדיוק מה שחשבתי שזה יהיה, ולכן לא רציתי בזה מלכתחילה (היתה התלבטות אמיתית ילדים או גירושין) - אבל יש רגעי שמחה וכיף. בגילאים הנוכחיים שלהם זה בעיקר כשהם ישנים או כשמישהו לוקח את הגדול ומשאיר רק את הקטנה בבית...
 
אני סומכת על אביהם של הדרדקים במליון אחוז, לא נהיר לי איך אפשר אחרת.
