זוגיות מעורבת

זוגיות מעורבת

היי, חשבתי שתוכלו לייעץ לי בסוגיה שאני מנסה להתמודד איתה: אני בעלת תשובה, במשך תקופה ארוכה העדפתי לצאת עם חילונים עם זיקה למסורת, מסורתיים ואפילו דתל"שים - מה שעמד מאחורי זה לצד העובדה שלא הייתי סגורה לגמרי על עצמי, זו הבעייתיות שקיימת בתחום: בעלי תשובה נחשבים לסחורה פגומה בקרב דתיים "מקוריים", אמנם בחברה הדתית לאומית (אליה אני שואפת) זה פחות קיצוני מאשר אצל החרדים, אבל הרגשתי את הבעייתיות הזאת על בשרי לא אחת. עם חוזרים בתשובה לא מצאתי חיבור, קיימת נטייה אצל שכאלו להיות קיצוניים (ואני ממש לא כזאת), ואני גם לא אהבתי את הרעיון של "חיפוש" בן זוג מתוך מאגר מצומצם.

אחרי ההקדמה הזאת אשתף שהתחלתי לצאת לאחרונה עם בחור מקסים שמאוד מוצא חן בעיניי, הכרנו בצורה "רגילה" באירוע חברתי והיה ביננו חיבור מיידי. הבעיה היא שהוא דתי מבית, כשהוא גילה שאני בעלת תשובה זה עורר אצלו לבטים אבל כנראה שמצאתי חן בעיניו מספיק בשביל שיתן לי צ'אנס. בכל זאת דברים לא זורמים חלק לגמרי, כיף לנו ביחד ויש חיבור, אבל אני מרגישה את החששות שלו, הפערים ביננו צצים לפעמים, אמנם במיוחד בהקשר של העבר ושל המשפחות אבל זה מרגיש לי משמעותי.

אני לא יודעת מה לחשוב בנושא, אני חוששת ממצב בו אחרי שאני אקשר אליו (מה שכבר מתחיל) הוא יחליט שהוא לא צריך את התיק הזה ויסיים את הקשר. האמת שמהצד אני מרגישה לפעמים שנפלתי ככה על בחור טוב ואני סתם מסבכת לו את החיים, ומה הוא צריך את הסיפור הזה בזמן שהוא יכול למצוא לו דתייה ממשפחה טובה בוגרת אולפנא ולא להתמודד עם כל הקשיים האלו.

אשמח לכל עצה.
 

kisslali

New member
אחד היתרונות של העולם הדתי

ולי אישיתי לא קל למצוא הרבה כאלה.
זה בסדר, אחרי זמן יחסית קצר להגיד: 'או ש או ש': תגידי לו את האמת, שלא מתאים לך להכנס לקשר אם הוא מתלבט.
הדרך הכי פשוטה לדעת אם הוא רציני היא אם הוא הכיר אותך למשפחתו.
זה די עצוב שאת מדברת כאילו הוא שווה יותר ממך, תוותרי מראש על המקום הזה, זה לא מכבד אותך ולא אותו.

בהצלחה,ללי
 
תודה על התגובה

כנראה שלא הייתי ברורה.
&nbsp
אני מעוניינת בבחור, אם לא הייתי מעוניינת היה הרבה יותר קל - הייתי מסיימת את זה וזהו. זה משהו שנכון גם בעולם החילוני לפי מה שאני מכירה - לא מתאים אז חותכים, ולא משנה כמה זמן יוצאים ביחד. זה לא קטע של "שווה יותר ממני", הבעיה כאן היא שאנחנו באים מעולמות שונים, אין כאן שווה יותר ושווה פחות, יש כאן שוני ופער מנטלי.
&nbsp
להכיר למשפחה זה דבר מאוד לא מקובל בשלב התחלתי כל כך, בטח שלא בחברה דתית - אם הוא היה מעוניין להכיר אותי למשפחה שלו בשלב כל כך מוקדם זה היה מעורר אצלי תהיות ומלחיץ אותי.
&nbsp
&nbsp
 

A לוןA

New member
תראי

את לא יכולה להיות אחראית לשיקולים שלו, רק לשלך.
אז כל המחשבות של "אני מסבכת לו את החיים"- זו לא דאגה שלך.
קשרים יכולים להסתיים מכל מיני סיבות, ולהצליח מכל מיני סיבות אחרות.
הדרך הכי טובה להתגבר על קושי הוא לחשוף אותו לשמש, משמע- לדבר עליו.
אם יש לו קושי עם עובדת היותך חוזרת בתשובה- שיגיד, ותראו איך אתם מתגברים על זה.
כנ"ל לגבי פערים אחרים. אם הוא מת על כרובית ואת לא מוכנה לעבור עלה-עלה בשביל לנקות אותם מחרקים- אז יש בעיה, וצריך לראות איך פותרים אותה. יחד.
&nbsp
בהצלחה.
 
נכון לשני הצדדים

חוזרות בשאלה הן סחורה פגומה אצל חילוניים וחוזרות בתשובה אצל הדתיים.
זה מה שקורה כשתכתיב חברתי נכנס בין שני אנשים שנמשכים אחד לשניה בצורה טבעית.
בין אם זה שהוא לא עשיר או משכיל מספיק בראש שלך, או זה שאת לא כשרה מספיק עבורו
מציק לו ומציק לך כי בעולם הזה הוא יכל כבר להיות נשוי +3 ועוד אחד בתנור בזמן הזה...
&nbsp
כל כבל של הנחות וציפיות שלא קשורות באמת למה שעושה זוגיות לטובה ומשיכה לחזקה ומשמרת, באם תוכלו להשתחרר ממנו אישית בראש ואחר כך במציאות אחד מול השניה יקל אישית ועל הקשר.
 
ואני מהרהרת: רות המואביה היא מופת ביהדות. אז אם גיורת כך,

בעלת תשובה על אחת כמה וכמה. (ובכלל, "במקום שבעלי תשובה עומדין..." וכו').
שמא תצאי מנקודת מוצא זאת, ותצפי ממנו ליחס זה? יחס חיובי שלם שלך אל עצמך יגרור יחס כזה של אחרים אלייך, ואם הוא אוהב אותך, ודאי יחס כזה מצדו.
כל החרדים האלה שיוצרים סביב בעלי התשובה אוירה חמוצה , מעוותים את היהדות, אפשר להגיד שאינם יהודים אמיתיים. ואת, שמאמינה באלהים, יכולה בהחלט להניח שאלהים לא אוהב(ת) אותם.
 
זה נכון ויפה בתיאוריה

אמנם אצל דתיים לאומיים הגישה כלפי בעלי תשובה פחות קיצונית מאשר אצל חרדים, אבל הפער עדיין קיים ואני בעצמי מסוגלת להבין את הדתי מבית שלא יבין את הסיטואציה ויחשוב שזה תיק שאין סיבה שייקח על עצמו.
&nbsp
המחשבות שלי הגיעו בעקבות פידבקים שקיבלתי ממנו, כנראה שהוא כן מעוניין ולא נרתע לגמרי, אחרת הוא לא היה יוצא איתי מלכתחילה ולא ממשיך לצאת איתי, אבל החששות קיימים..
 

A לוןA

New member
פנתרית,

ממתי היהדות האורתודוקסית (או הדתית) מייחסת איזושהי חשיבות לערכים התנכיים?
היחס לערבים הוא היחס שהתורה מורה לגרים בקרבך?
הלא אם רות היתה ניגשת היום לבעז (החרדי) בגורן, הוא היה סוקל אותה באבנים, לא נושא אותה לאישה. כנ"ל בעשרות מקרים אחרים. אז להגיד לו "בוא תתנהג כמו בעז" זו היתממות. הם כבר מזמן לא שם.
 
האמת, אלון,

הלא התנ"ך יוצא בכל עוז נגד אויבי ישראל. העמלקי שזינב בעם במדבר נהפך "בדבר ה'" לאויב הנצחי. {ויש להשמידו}.על האמורי שלא נתן לעם לעבור יצאו לקרב. את עמי כנען השונים, יושבי הארץ, מספר התנ"ך שיהושע התקיף אחד אחד, והמטרה היתה לרשת אותם.
ומה כתוב בתהילים על בבל, שעשתה טבח ביהודה ואח"כ הגלתה את מיטב החברה היהודית? "בת בבל..... אשרי שיאחז וניפץ עוללייך את הסלע". לא פחות! המשורר רואה בעיני רוחו ממש סצינה נאצית.

דווקא רות המואביה מזכירה לי רות אחרת, הצרפתיה שהתגיירה ונישאה לעמרם בלוי, ראש הקהילה של נטורי קרתא מלפני כחמישים שנה, האשה שהעבירה את יוסלה שוחמכר לחו"ל והסתירה אותו. עמרם בלוי נשא אותה לאשה! ובטח היא גיבורה בפי החרדים עד היום הזה.
 

A לוןA

New member
יש הבדל רציני

בין מי שאתה נמצא איתו במלחמה לבין "הגר היושב בשעריך"
במלחמה נלחמים, את הגר שחי עמך בשלום צריך לקבל ויש חוקים רבים להגנתו- שאין אף אחד כמעט שמקיים אותם היום, כמו הרבה ערכים הומניים אחרים שהתנך מורה, והיהדות מתעלמת או מוצאת דרך לא לקיים
 
למה. הערבים שלומדים (לרבים ורבות מהם יש גישה בישראל

ללימודים גבוהים) ונהפכים לרופאים ורוקחים, מתקבלים יפה על הציבור. מקרים כמו של הסמוטריצ'ים הם יוצאי דופן. נהגים ערביים מתקבלים נאה ע"י ציבור הנוסעים.
יש קבלנים ערביים, והם מתפרנסים יפה. המסעדות הערביות מלאות סועדים יהודיים. (ויש לציין את האדיבות שבה משרתים המלצרים הערבים).
מי שמגיע לכפרים ערביים רואה גם רואה את בנייני הפאר הרבים בעלי כמה קומות שהמשפחות חיות בהם.
אומרים, ואני משערת שזה נכון, שלשירות הציבורי קשה לערבים להתקבל.

למה אתה מתעלם מהעובדה שהאיבה הגדולה בינינו לבין הפלשתינים היא בעיקר המביאה לכך שיהודים יגיבו רע גם לערבים ישראלים - ושרבים מן הערבים האלה מזדהים כפלשתינים, ומביעים את הסתייגותם הגמורה מסמלי המדינה היהודית. ושקיים הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, שהם קנאים לאומנים שונאי ישראל.
אתה מתעלם בצורה מתמיהה (ויש שיגידו - מרגיזה) מהסכסוך הקשה בינינו לבין הפלשתינים, שפורש צלו על הכל. ועדיין - יש בציבוריות הישראלית היהודית ובציבוריות הישראלית הערבית אלה שרוצים לחיות, וחיים, במשותף .
 
למעלה