זוגיות נקטעה בגלל בעיית מנטליות
היי לכולם,
קיבלתי המלצה להתייעץ בפורום הזה לגבי המקרה שלי.
אני יצאתי בשנה וחצי האחרונות עם בת לעדה המזרחית (היא 28) ואני אשכנזי (מעורב). ידעתי כל הזמן שאני לא מחובר למשפחה שלה, אך הייתי מחובר אליה ושיכור מאהבה. לא הצלחתי לראות כמה הקשר שלי עם המשפחה שלה לא טוב.
היה מקרה לא קל שהיא עברה במהלך התקופה הזאת שקירב אותי יותר אליה.
כל הזמן הזה פשוט לא הצלחתי להתחבר למשפחה שלה, לא שמתי לב אבל הייתי מגיע למשפחה שלה הייתי פשוט יושב בצד ומחכה שהזמן יעבור. וכל פעם שהייתי נפגש עם חברים הייתי מתמרמר על משפחתה.
המשפחה שלה רועשת, צמודים זה לזה, אוהבים דיבורים ורכילויות, המוסיקה שלהם זה מזרחית, ומזרחית דיכאון בלבד, לא מלומדים ואפילו אנטי לזה, הסגנון דיבור הוא כמו רחוב, צעקות ובלאגן כמו ילדים קטנים גם כשאני נמצא שם, כולם מסתובבים עם שרשראות מחוץ לחולצה, המנטליות ממש שונה מהדרך שהשתדלתי לחיות בה. המשפחה שלה יחסית גדולה, אף פעם לא הייתה לי שום שיחה אמיתית עם אף אחד מהם (אולי גם אני אשם בזה שלא ניסיתי ליזום שיחות, הרגשתי שלרוב השיחות מיותרות ולא אצליח להגיע לעומק, בעיקר כי הם מתפרצים וכל דבר חייבים להעיר).
הערתי לה לפני כמה חודשים כשהתחלתי להתפקח, על זה שנורא מפריע לי המצב עם המשפחה, היא ומשפחתה כבר הרגישו את זה.
החלטתי לעצור את המצב הזה למרות כל האהבה, המירמור לגבי משפחתה התחיל לאכול לי את הראש, קשה היה לי לראות את זה שאני נהיה צמוד אליהם ב 50 שנה הקרובות. אני לא הצלחתי לחשוב על נישואים בזמן שהקשר שלי עם המשפחה שלה ממש במצב לא טוב ואני סוג של אנטי אליהם.
אני מרגיש שהיא נכנסה לדיכאון והפרידה קשה לה נורא, והיא ראתה אותנו מתקדמים. היינו אמורים לעבור לגור ביחד והיא כנראה כבר ציפתה לטבעת.
גם לי ממש לא קל, החברים כבר הרבה מהם נשואים, ואני חוזר ללבד, וכמובן שאהבתי/ אוהב אותה.
יצרתי איתה קשר כמה ימים אחרי שהקשר נקטע כדי להבהיר כמה דברים שלא הצלחתי.
ניסיתי לראות אם אפשר עוד לגשר על נושא המשפחה שלה, ובתגובה היא אמרה כמובן שהיא לא תהיה מוכנה להתרחק מהם, ושאני לא יכול למנוע ממנה להפגש איתם. היא כן מוכנה לתת לי להתרחק מהם, לא לקרוא לי לכל מפגש. - לא מאמין שזה יקרה, והיא תגיע למשפחה שלי כאילו הכל טוב (אחרי חתונה וילדים).
אני כן הייתי חוזר אליה, ולא חוזר למשפחה שלה..
האם אני יכול לחזור לקשר כזה? צריך להבין שאני די אנטי למנטליות שם ואפילו די מתבייש במנטליות שלהם. (יכול להיות שזאת גזענות, אבל אני מכיר מזרחים ורוסים שגם מכירים את הסוג מנטליות הזה של משפחות ולא סובלים אותו).
תודה לכולם
היי לכולם,
קיבלתי המלצה להתייעץ בפורום הזה לגבי המקרה שלי.
אני יצאתי בשנה וחצי האחרונות עם בת לעדה המזרחית (היא 28) ואני אשכנזי (מעורב). ידעתי כל הזמן שאני לא מחובר למשפחה שלה, אך הייתי מחובר אליה ושיכור מאהבה. לא הצלחתי לראות כמה הקשר שלי עם המשפחה שלה לא טוב.
היה מקרה לא קל שהיא עברה במהלך התקופה הזאת שקירב אותי יותר אליה.
כל הזמן הזה פשוט לא הצלחתי להתחבר למשפחה שלה, לא שמתי לב אבל הייתי מגיע למשפחה שלה הייתי פשוט יושב בצד ומחכה שהזמן יעבור. וכל פעם שהייתי נפגש עם חברים הייתי מתמרמר על משפחתה.
המשפחה שלה רועשת, צמודים זה לזה, אוהבים דיבורים ורכילויות, המוסיקה שלהם זה מזרחית, ומזרחית דיכאון בלבד, לא מלומדים ואפילו אנטי לזה, הסגנון דיבור הוא כמו רחוב, צעקות ובלאגן כמו ילדים קטנים גם כשאני נמצא שם, כולם מסתובבים עם שרשראות מחוץ לחולצה, המנטליות ממש שונה מהדרך שהשתדלתי לחיות בה. המשפחה שלה יחסית גדולה, אף פעם לא הייתה לי שום שיחה אמיתית עם אף אחד מהם (אולי גם אני אשם בזה שלא ניסיתי ליזום שיחות, הרגשתי שלרוב השיחות מיותרות ולא אצליח להגיע לעומק, בעיקר כי הם מתפרצים וכל דבר חייבים להעיר).
הערתי לה לפני כמה חודשים כשהתחלתי להתפקח, על זה שנורא מפריע לי המצב עם המשפחה, היא ומשפחתה כבר הרגישו את זה.
החלטתי לעצור את המצב הזה למרות כל האהבה, המירמור לגבי משפחתה התחיל לאכול לי את הראש, קשה היה לי לראות את זה שאני נהיה צמוד אליהם ב 50 שנה הקרובות. אני לא הצלחתי לחשוב על נישואים בזמן שהקשר שלי עם המשפחה שלה ממש במצב לא טוב ואני סוג של אנטי אליהם.
אני מרגיש שהיא נכנסה לדיכאון והפרידה קשה לה נורא, והיא ראתה אותנו מתקדמים. היינו אמורים לעבור לגור ביחד והיא כנראה כבר ציפתה לטבעת.
גם לי ממש לא קל, החברים כבר הרבה מהם נשואים, ואני חוזר ללבד, וכמובן שאהבתי/ אוהב אותה.
יצרתי איתה קשר כמה ימים אחרי שהקשר נקטע כדי להבהיר כמה דברים שלא הצלחתי.
ניסיתי לראות אם אפשר עוד לגשר על נושא המשפחה שלה, ובתגובה היא אמרה כמובן שהיא לא תהיה מוכנה להתרחק מהם, ושאני לא יכול למנוע ממנה להפגש איתם. היא כן מוכנה לתת לי להתרחק מהם, לא לקרוא לי לכל מפגש. - לא מאמין שזה יקרה, והיא תגיע למשפחה שלי כאילו הכל טוב (אחרי חתונה וילדים).
אני כן הייתי חוזר אליה, ולא חוזר למשפחה שלה..
האם אני יכול לחזור לקשר כזה? צריך להבין שאני די אנטי למנטליות שם ואפילו די מתבייש במנטליות שלהם. (יכול להיות שזאת גזענות, אבל אני מכיר מזרחים ורוסים שגם מכירים את הסוג מנטליות הזה של משפחות ולא סובלים אותו).
תודה לכולם