זוגיות עם בחור חולה מאניה-דיפרסיה

[שירי ארבל]

זוגיות עם בחור חולה מאניה-דיפרסיה

שלום, היכרתי בחור ואנחנו יוצאים כבר כמה שבועות. לימים הוא אמר לי שהוא נוטל תרופות נגד דיכאון. כששאלתי מה יש לו אמר שיש לו מאניה-דיפרסיה. מעולם לא העלתי על הדעת שיש לו איזשהי בעיה נפשית. הבחור מנהל חיים נורמטיביים, עובד, לומד, שוכר דירה, יש לו חברים. לא משדר בהתנהגותו משהו שהיה מדליק לי נורה אדומה. אם הוא לא היה אומר לי בחיים לא הייתי מנחשת. עכשיו אני בדילמה - אבל אני חוששת מזוגיות, מחיים של "בעל ואשה" עם אדם שחולה בזה. כשאני נזכרת שהוא חולה במאניה דיפרסיה זה מעביר בי צמרמורת וחלחלה. יחד עם זה אני מחבבת אותו.. וקל להתאהב בו... מה עושים? האם מערכת יחסים עם אדם שחולה בזה תקרוס ולמעשה תהרוס את החיים? (ואני כבר לא מדברת עם הפן התורשתי והסיכוי שילדים עלולים להוולד כאלה) אודה לתגובתיכם

 

[חגית ורד]

אני מבינה את ההתלבטות שלך לאחר ששיתף אותך

בעובדת מחלתו. אנשים שסובלים מהתקפים של מאניה- דיפרסיה בין ההתקפים ולפעמים תקופות מאד ארוכות חיים חיים רגילים והנטיה להתקפים שונה מחולה לחולה. כדי לעשות החלטה מתוך הכרות וידיעה אני מציעה לך לפתוח את זה איתו בשיחה. תשאלי איך מאופיינת המחלה, איך זה משפיע על חייו ביום יום, מה קורה לו בהתקף וכמה זמן נמשך וכו... אחרי איסוף המידע תבדקי איך את מרגישה והאם את מעוניינת להמשיך ולהכיר אותו כבן זוג. אל תעשי החלטה מתוך פחד או רחמים אלא תראי את טובתך מול העיניים בתוספת המידע שקיבלת ממנו.