שמח להעביר לך מסר מלאכי
באם תרשמי את שמך, ושם אמך (אפשר גם לתא המסרים...)
האמת שבהתחלה בחרתי להתעלם משאלתך משום שפנית להילה, אך אלון...המלאך שאני מקושרת אליו הוא אוריאל..והכרתי אותו כחבר בגרעין במעלות, לפני עשרים ושתיים וארבע שנים..כמעט היינו חברים וגרנו בדירה יחד, 'העלו' אותם ללבנון לחפש חייל שנחטף..וכשירו עליהם בRPG הוא נהרג, (בפלס"ר נח"ל)חשבועיים וחצי לפני החזרה לשלת אחרון) אני מבינה מקרוב, את תחושותייך ולהיות 'חברה של חייל שמת' זה אפילו סבוך יותר מאשר 'להתאלמן', לא מהצד הרגשי של הפרידה..כי אם מהפן החברתי של למצוא את מקומך אחר כך... כתבתי פעם משהו שהקראתי בהזכרה השביעית למותו של אלון בן שחר, וזה פותח במילים: "אומרים שהזמן מרפא הכל, זה לא נכון מה שאומרים האנשים.. הזמן לא מרפא את האובדן." (השאר כבר יותר ספציפי..ואישי) אלון מוסר לך שאהובך מביט בך ושומע לחשייך בלילות, מליבך
ושאם רצונך להיוועץ עימי, ולצור קשר, שנשמח (אני והוא ...כוונתו) לסייע...ולנחם. שבת שלום.