זוגיות
הייתי רוצה לשתף ולשמוע עצה. אני סטודנטית באוניברסיטה העברית. לקויית שמיעה מלידה, אבל מדברת היטב, ומרגישה עצמי כשיכת לעולם השומעים (למרות שלא ממש ניסיתי להתחבר לעולם לקויי השמיעה). אני מציחה להסוות היטב את הקושי שלי בשמיעה, תמיד ארגנתי את מקומות המפגש שלי ואת חיי בכלל כך שיתאימו לקושי זה - מסעדות ובתי קפה שקטים ומוארות היטב, אינטרנט פקסים ו SMS על פני שיחות טלפון. דיבור חלש במקצת על מנת להסות את שונות הקול שלי, וכמובן שיער ארוך שמסתיר את מכשירי השמיעה. ובכן, לאחר ההקדמה הזו.. לפני מספר חודשים פגשתי בחור נפלא, שומע, מישהו מדהים שעליו תמיד חלמתי שאני רוצה. והבחור משוגע על ספורט ובילויים, ומוצף אין ספור חברים, כך שאין אפשרות לצאת לבלות במקומות שקטים ותמיד אני מוצאת עצמי בבתי קפה אפלולים ורועשים, עם מספר חברים שהצטרפו, תקועה בחוסר יכולת להבין את הנאמר, ואפילו לא את הנושא המדובר, ומנהנת ומחיכת כאילו אני מבינה ובענינים , גם כשאנו במקום שקט יותר המצב לא בהרבה משתפר. דיברנו על כך הרבה, הוא מפגין רגישות והבנה מדהימה. אבל כואב לי שאני צריכה לבקש ממנו להתנתק מחבריו כשהוא איתי. וכואב לי שהוא מסכים לכך וחבריו אינם מבינים ותוהים מה קורה לו והאם אנו צריכים להיות ביחד (גם אלה שהוא סיפר להם הסיבה) . אני די מיואשת, ומבולבלת. כל כך הרבה שאלות עוברות במוחי: האם יש לי היכולת להתחבר עם אדם חברותי כל כך? האם יש לי הזכות לבקש ממנו להתנתק מחבריו? האם אני צריכה להתפשר ולחפש אדם שיותר מתאים לי מבחינת העולם החברתי שלו על פני אדם שאותו אני אוהבת? האם יש בכלל סיכוי לקשר שכזה להחזיק מעמד? האם אני בכלל צריכה את כל התסכול הזה של התמודדות עם העולם השומע ואולי בכלל עדיף להכיר אדם לקויי שמיעה?
הייתי רוצה לשתף ולשמוע עצה. אני סטודנטית באוניברסיטה העברית. לקויית שמיעה מלידה, אבל מדברת היטב, ומרגישה עצמי כשיכת לעולם השומעים (למרות שלא ממש ניסיתי להתחבר לעולם לקויי השמיעה). אני מציחה להסוות היטב את הקושי שלי בשמיעה, תמיד ארגנתי את מקומות המפגש שלי ואת חיי בכלל כך שיתאימו לקושי זה - מסעדות ובתי קפה שקטים ומוארות היטב, אינטרנט פקסים ו SMS על פני שיחות טלפון. דיבור חלש במקצת על מנת להסות את שונות הקול שלי, וכמובן שיער ארוך שמסתיר את מכשירי השמיעה. ובכן, לאחר ההקדמה הזו.. לפני מספר חודשים פגשתי בחור נפלא, שומע, מישהו מדהים שעליו תמיד חלמתי שאני רוצה. והבחור משוגע על ספורט ובילויים, ומוצף אין ספור חברים, כך שאין אפשרות לצאת לבלות במקומות שקטים ותמיד אני מוצאת עצמי בבתי קפה אפלולים ורועשים, עם מספר חברים שהצטרפו, תקועה בחוסר יכולת להבין את הנאמר, ואפילו לא את הנושא המדובר, ומנהנת ומחיכת כאילו אני מבינה ובענינים , גם כשאנו במקום שקט יותר המצב לא בהרבה משתפר. דיברנו על כך הרבה, הוא מפגין רגישות והבנה מדהימה. אבל כואב לי שאני צריכה לבקש ממנו להתנתק מחבריו כשהוא איתי. וכואב לי שהוא מסכים לכך וחבריו אינם מבינים ותוהים מה קורה לו והאם אנו צריכים להיות ביחד (גם אלה שהוא סיפר להם הסיבה) . אני די מיואשת, ומבולבלת. כל כך הרבה שאלות עוברות במוחי: האם יש לי היכולת להתחבר עם אדם חברותי כל כך? האם יש לי הזכות לבקש ממנו להתנתק מחבריו? האם אני צריכה להתפשר ולחפש אדם שיותר מתאים לי מבחינת העולם החברתי שלו על פני אדם שאותו אני אוהבת? האם יש בכלל סיכוי לקשר שכזה להחזיק מעמד? האם אני בכלל צריכה את כל התסכול הזה של התמודדות עם העולם השומע ואולי בכלל עדיף להכיר אדם לקויי שמיעה?
