זוג קרביים..

[מישהי בכתום]

זוג קרביים..

שלום אז ככה.. חבר שלי התגייס בסוף מרץ למודיעין שדה יש לו בטירונות יציאות ממש לא טובות...למרות שמלפני שבועיים הם התחילו לצאת די טוב (הייתה יציאה אחת של 6 ימים!!!). בכל מקרה הוא יהיה קרבי בשטח..אני יראה אותו פעם בשבועיים עכשיו זה קשה לי מאוד כי ההינו רגילים להיות אחד עם השני הרבה...כל הזמן יצאנו עם חברים וההינו ביחד ישנו אחד אצל השני..ההורים שלי מתים עליו וההורים שלו אוהבים אותי למרות שהוא בא ממשפחה מסורתית ואני מחילונית...אבל אנחנו מסתדרים. בכל מקרה אני מתגייסת בנובמבר לקרבי גם (מג"ב) ויהיה לנו ממש קשה כי לא נראה אחד את השני...יהיו יציאות שאני אצא שבת והוא יסגור או להפך... זה יהיה ממש קשה ואני פוחדת שזה יגרום לקשר שלנו להדרדר. יש פה מישהו או מישהי שיכולים לספר סיפור דומה??? משהו שיעודד אותי... הורים...אולי יש לכם מה לספר? מנהל הפורום אני קראתי שאתה ואישתך ההיתם בצבא גם ביחד ולמרות הכל אתם החזקתם מעמד...זה ממש גרם לי להרגיש טוב...כאילו ...זה אפשרי.. כל הכבוד!

 

[mikmik 1האחת]

הכל תלוי בחוזק הקשר שלכם שנראה

חזק לפי דברייך. מה שכן, לגבי הצבא והיציאות אין מה לעשות ולדעתי כאן יהיה המבחן האמיתי שלכם לגבי רצינות הקשר. זה לא מנסיון שלי אלא מנסיון של בני החייל וחברתו שמתגייסת בקרוב. הקשר ביניהם מאד קרוב וארוך והם גם מודאגים מאיך וכמה יצליחו להתראות. אכן תקופת מבחן קשה ואם שורדים אותה, זה אומר הרבה על הזוגיות לדעתי. בהצלחה.

 

[מישהי בכתום]

צודקת

נכון זה מבחן אבל לפעמים הקשר מנתנק. אני פוחדת שאולי אני ירצה אותו או שהוא אותי ובגלל שלא ניהיה אחד עם השני אז מישהו מאיתנו יתפתה או יחפש נחמה במקום אחר. כשאני אומרת את זה לחבר שלי הוא מתעצבן כי הוא בחיים לא יעשה את זה ואני יודעת. אבל בגלל הבעייה הזאת אני ישר מעלה דברים לראש כמו בגידות וכאלה.. אני יודעת שזה לא יקרה כי הוא שומר אמונים וגם אני!! אני לא רואה אותי עם מישהו אחר אבל זה קשההה....לא לשמוע אותו (כשיש שבוע שטח) וגם לי יהיו שבועות שטח...אני רוצה לשרת בצה"ל ולתת את ה-101% להגנת המדינה.... אבל אני רוצה גם לשמור על החיים שלי!! לשמור על קשר עם המשפחה והחבר וזה לא קל בכלל...

 

[mikmik 1האחת]

אני מאחלת לך המון הצלחה, אבל..

וסליחה על הישירות, כל מה שכתבת עלול לקרות, אתם מאד צעירים, החיים זורמים ולוקחים אותנו לכל מיני מקומות ואנשים חדשים וחבר'ה חדשים. ככה זה בחיים, לא תמיד הכל מצליח כמו שאנחנו רוצים וצריך לקחת הכל בחשבון. הכל כמובן ברוח טובה ואני מקווה בשבילכם שתדעו לשמור על הקשר והאהבה שלכם. וכמוב,ן כל הכבוד על המוטיבציה הצבאית

 

[סמדר בנ]

כל הכבוד על המסלול הקשה שבחרת ../images/Emo39.gif

כאמר ללוחמת אני יודעת מה ההשלכות - אבל יהיה לך שירות אתגרי ואני מקווה שגם מספק. בקשר לחבר - היה כבר שרשור דומה קצת יותר למטה (אם כי שונה - כי שם הם נפרדו...) בכל אופן, לא צריך לפחד מהפרידה הזו, אם אתם זוג חזק כמו שזה נשמע אז תעברו את זה והמפגש יהיה עוד יותר מתוק... ואם לא אז כנראה שכך זה צריך להיות. החיים עוד יכולים לזמן כל מיני מצבים, לא תמיד זה לראות זה את זו כל יום. וכבר כתבתי את זה, אבל אחזור בשבילך, גם בעלי ואני היינו חברים עוד לפני הגיוס והוא הלך לקורס טיס ואני לטירונות וקורס אחרי הטירונות וגם התראינו מעט מאוד ודוקא הגעגועים והפרידה חיזקו את הזוגיות. אח"כ דוקא כששנינו שירתנו יותר קרוב היה משבר ונפרדנו לכמה חודשים. אח"כ הלכתי לקורס קצינות ובתקופה הזו שיצאתי מעט, אז חזרנו (והתחתנו אחרי כמה שנים - עד עצם היום הזה...). אז את רואה - זה לא ממש תלוי במרחק ובפרידה. אגב, למה את בכתום?

 

[מישהי בכתום]

תודה

ואי איזה סיפור מעניין!!! כל הכבוד!! אני בכתום כי אני אוהבת את הצבע...החדר, המיטה, הכריות, המחשב, הקירות...הכל כתום!!! אני אוהבת כתום!

האמת שדי התבאסתי מהתפקיד שלי (מג"בניקית) כי אחותי שהיא קצינה... אומרת שבנות לוחמות זה רק שמירות כל ה-3 שנים וזה חרא... ובנות לוחמות סתם משחקות אותה רוצות לעזור למדינה אבל לא מתייחסים אליהם הם רק שומרות.. זה הוריד לי קצת מה"הרעלה" אוףףףףף.. לא נורא!

 

[s h o o s h a]

לוחמות מג"ב

כאם לבת שהנה לוחמת מג"ב ועברה גם קורס מ"כיות יכולה לספר לך שהשירות שלה אינו דומה כלל ועיקר לזה שתיארת. היא עושה עבודה מאד קשה, במשמרות מאד קשות ובתנאים מאד לא פשוטים. ואגלה לך בסוד- לפעמים אני מעדיפה לא לדעת לאיזה כפרים היא נכנסה ומה עשתה בהם בזמן שהיתה שם. ועוד דבר, אם אינך מעוניינת להיות שוטרת מג"ב, אינך חייבת. את יכולה (אפילו ביום הגיוס) להתחרט ולבקש להגיע ליחידה אחרת (שכן יחידות קרביות הן על בסיס התנדבותי, כידוע). בכל מקרה, בהצלחה בכל תפקיד שתעשי

 

[סמדר בנ]

את ממש טועה

בנות לוחמות (לפחות בתחום שאני מכירה) עושות מה שבנים לוחמים עושים. כמובן, כשאת מגיעה ישר מהטירונות ואת חיילת חדשה יהיו לך הרבה תורנויות שמירה. אבל חוץ מזה יש עוד פעילויות רבות נוספות וזה כמובן תלוי בחיל ובמקום בו תוצבי. אחרי מספר חודשים יש את האופציה של יציאה לקורסים (מפקדים, חובש קרבי, נהג האמר). בהצבה בשטחים המטלות הן שונות - סיורים, מחסומים, חמ"ל ועוד. בכל מקרה כל מי שאומר שבנות לוחמות רק שומרות פשוט לא מכיר את הנושא מקרוב. מה שכן, תצפי לעבודה קשה מאוד ומשמרות מטורפות (אגב ככל שאת בדרג גבוה יותר יש יותר משמרות...) אז אל תתבאסי, ואני מקווה שתמצאי סיפוק ומשמעות בתפקיד שלך. ואם לא, תמיד אפשר לנסות לצאת מזה למרות שעכשיו הם יותר קפדניים גם עם בנות (בעבר, בת שלא רצתה להמשיך פשוט פרשה). היום יש מגמה להשוות לחלוטין בין הבנים לבנות.

 

[מישהי בכתום]

תודה על התגובות

איך זה הולך המשמרות במג"ב?? תוכלו להסביר לי יותר על התפקיד כי אתם מבינות יותר ממני בגלל הבנות שלכם... יש לבנות שלכם חבר?? איך הקשר מתנהל אחרי שהבת בשירות מג"ב??

 

[רוני61]

כמו סמדר, גם אני חושבת שזה

אינדבידואלי. הסיטואציה שתארת יכולה להתפתח לקשר הדוק יותר שמתגעגעים ורוצים כל דקה פנויה להיות יחד, ומצד שני את וגם הוא יכולים לגלות עולם חדש אנשים חדשים אולי מצב שאפילו הטעם שלכם ישתנה (בסך הכל אתם עדיין צעירים) וכתוצאה מכך לא תרצו להמשיך בקשר ולאו דווקא בגלל מרחק פיסי או יציאות. כמו סמדר גם אני נפרדתי מבעלי שהיה אז חבר שלי כשעברתי לבסיס סגור אבל הסיבה לא היתה המרחק אלא שלב בחברות של חיפוש עצמי ובירור של שנינו, אחרי מספר חודשים חזרנו (איזה מזל) ועד היום אנחנו יחד יותר מ20 שנה וממשיכים לספור....... פשוט אל תטרידי את עצמך במחשבות, תחיי את החיים תזרמי עם המצב ויהיה בסדר בהצלחה לכם רוני

 

[צ פ צ ו ל ה]

זה קשה-אבל אפשרי בהחלט.

אספר לך מנסיוני האישי. כשאני וחבר שלי התחלנו לצאת, הוא היה בקורס קצינים, ואני שירתתי באחד החטמרים באיו"ש, יצאתי אז שבת כן שבת לא. השיא שלנו היה חודש וחצי שלא ראינו אחד את השני (כי היציאות לא חפפו) ואז נפגשנו ליומיים שישי שבת, ושוב-לא ראינו אחד את השני חודש וחצי!!! וזה עוד היה בתחילת החברות שהקשר היה עוד רופף יחסית. אח"כ המשיכו לבוא תקופות קשות, מאז השתחררתי אבל זה עדיין קשה כי הוא בקבע. תכיני את עצמך לכך שכשאת תתגייסי-יהיה קשה אפילו עוד יותר, אבל בסופו של דבר הפגישות בינכם יהיו מתוקות ביותר, אתם תרגישו שכל רגע ביחד הוא כמו מתנה ותנצלו הכי טוב את הזמן. תהיי חזקה. זה הכי חשוב.

 

[T i k t a k i t]

אם רוצים..כמעט הכל אפשרי../images/Emo13.gif

אני וחבר שלי-בקרוב בעלי-מכירים מלפני הצבא. אמנם שנינו לא היינו קרביים,אבל שירתנו בבסיסים סגורים,אני הגעתי הביתה כמעט כל שבת ואילו הוא הגיע כל שבת שניה או פחות. אפטרים באמצע שבוע לא היו כל כך ראליים-אני שירתתי ממש רחוק מהבית ולכן בקושי יצאתי לאפטרים.... החזקנו מעמד-אני לא אגיד לך שהיה קל או נורא כיף לא לראות אחד את השניה שבועות... ואנחנו גם לא יכלנו לתאם רגילות ככה שיצא לנו להיות בחופש ביחד,כי אצלי בבסיס היו רגילות במועדים קבועים..ככה שיצא לנו רק כמה רגילות משותפות במהלך השירות. מה שכן,נכון שאומרים שבנים לא מוצלחים בשיחות טלפון ארוכות וכל זה? שטויות במיץ

אם רוצים לדבר ולשמור על קשר ותמיד לעדכן מה קורה- תמיד היינו מדברים בערב שיחות ארוכות ....כמה שרק התאפשר[ ולא תמיד התאפשרו שיחות ארוכות כל יום...צבא",בכל זאת] אחר כך למדנו 4 שנים במקומות שונים בארץ. כאן אמנם כבר אנחנו החלטנו מתי מגיעים לראות את ההורים...אבל אילוצי לימודים גרמו לא אחת לכך שלא היינו רואים אחד את השניה 3 שבועות.... כאן כבר דיברנו הרבה הרבה יותר בטלפון... ממש לעדכן מה קורה ואיך הלך המבחן הזה וההוא... אחרי שאני סיימתי ללמוד ומצאתי עבודה נורמלית שיכלתי להתפרנס ממנה והוא היה לקראת סיום לימודים,עברנו לגור ביחד ..ועכשיו שנה אחרי שעברנו לגור יחד,כשאנחנו 10 שנים ביחד כבר

,נתחתן. ככה שהכל אפשרי,אם רוצים ואם אוהבים. אנשים יגידו לך שזה לא יחזיק מעמד ,וכולם נפרדים בצבא וכל זה.זה שטויות.אנשים שנפרדים אחרי גיוס ,היו נפרדים כך או אחרת .... קשיים תמיד יהיו,צריך לדעת להתמודד איתם.