זוכרים את יובל?
האקס שלי. אחד האקס. היינו יחד כשהייתי בכיתה י' והוא היה בכיתה י"ב. המממ לפני 3 שנים... חחח הסיפור בינינו בקצרה היה כזה - הכרנו באינטרנט חצי שנה, נפגשנו, נהיינו חברים, נפרדנו אחרי חודשיים, לא דיברנו איזה חדושיים, ואז כשהוא חזר לדבר איתי היה לי חבר, כל התקופה שהייתי עם החבר ההוא, הוא רצה אותי בחזרה, אבל אני רציתי את החבר שהיה לי
. אחרי שאני והחבר נפרדנו, הגעתי למסקנה שאף פעם לא נגמר בינינו הקשר, ושאני רוצה לראות אותו ושאולי האהבה שהייתה בינינו פשוט נשארה בצד, אבל באותה תקופה, לו הייתה חברה. לפני שנה בערך הוא ממש רמז לי שהוא רוצה אותי,בזמן שהייתה לו החברה ההיא, ואמרתי לו שיש לו חברה, הם נפרדו ואחרי זה הוא אמר לי שאני והוא למרות הכל לא יכולים להיות יחד (עניין דת) ואחרי כמה זמן הוא וחברה שלו חזרו.והוא איתה עד עכשיו. ביום חמישי, ראיתי אותו. במקרה. בבסיס. היינו שנינו בתורנות מטבח . והוא דפק לי התעלמות נוראית. ממש נעלבתי. אמר לי מן היי מסכן כזה... וזהו... ועשינו שנינו שתי תורנויות... גם צהריים וגם ערב.. אז נפגשנו שוב בערב.. וממש התעלם. כאילו הוא בכלל לא מכיר אותי. ממש נעלבתי... לא ראיתי אותו שנתיים! עכשיו השאלה שלי היא כזאת, אני מגזימה? גם אתם הייתם מרגישים ככה במקומי?
האקס שלי. אחד האקס. היינו יחד כשהייתי בכיתה י' והוא היה בכיתה י"ב. המממ לפני 3 שנים... חחח הסיפור בינינו בקצרה היה כזה - הכרנו באינטרנט חצי שנה, נפגשנו, נהיינו חברים, נפרדנו אחרי חודשיים, לא דיברנו איזה חדושיים, ואז כשהוא חזר לדבר איתי היה לי חבר, כל התקופה שהייתי עם החבר ההוא, הוא רצה אותי בחזרה, אבל אני רציתי את החבר שהיה לי
מיטל