זוכרים את יום הזכרון

[סיגל שהרבני]

זוכרים את יום הזכרון

יש לכם ימי זכרון שאתם זוכרים במיוחד במהלך השנים?

 

[סיגל שהרבני]

יום הזכרון הראשון

ביום הזכרון הראשון אבא שלי עוד לא הוכר כחלל צה"ל, לא ידענו שיש טקס בבית הקברות לא הבנו כלום בבוקר לפני בית הספר הלכנו לבית הקברות, בכניסה לבית הקברות פגשתי 4 מחבריי לכיתה שנשלחו בשם כל הכיתה להניח זר על קברו היינו ליד הקבר כחצי שעה ואח"כ אחי ואני נשלחנו לבית הספר. היה יום רביעי והשעה הראשונה היתה שיעור ביולוגיה את המקצוע לימדה אותנו מחנכת הכיתה, החשד שלי הוא שהמחנכת ביקשה מהם לעכב אותי כדי שנגיע רק לשיעור השני על מנת שהיא תוכל לספר לכיתה על נפילת אבי (דבר שהצלחתי להסתיר לאור העובדה שהוא נפל בחופש הגדול ולמדתי בבית ספר חדש) אז בהתחלה הלכנו עם אחי לבית הספר היסודי לראות את אח של קרן מופיע בטקס שם, אח"כ הלכנו לבית של אורן כדי להביא לאסף חולצה לבנה שהוא שכח ללבוש לבית הספר הגענו לבית הספר באמצע השעה השניה - שיעור תנ"ך אני מנחשת שהמחנכת אמרה למורה לתנ"ך שאורן, אסף, קרן וליאת יאחרו, כי לארבעתם היא נתנה להיכנס ואותי היא עצרה

ושאלה אותי למה אני מאחרת לחשתי לה בשקט שהייתי בבית הקברות מה לעזאזל עשית בבית הקברות

באותו הרגע רציתי לחזור לבית הקברות כדי לקבור את עצמי מהבושות שהיא עושה לי לפני כל הכיתה, אבל לחשתי לה בשקט שאבא שלי חלל צה"ל אז היא שלחה אותי לשבת כשכל הכיתה מלווה אותי במבטים אח"כ היה עוד שיעור עם המחנכת, והיה טקס ואני הייתי היחידה שלא באה עם חולצה לבנה

בשנים שלאחר מכן לא הגעתי לבית הספר ביום הזכרון, אבל בימים שלמדתי באותה הכיתה חבריי אספו כסף מדי שנה ושלחו נציגים עם זר לבית הקברות