הרבה שאלות טובות. לכמה יש לי תשובות חלקיות
ראשית, מערכת החיסון של הגוף יודעת (ככלל) לתקוף תאים סרטניים. אבל מערכת החיסון שלנו משתנה. לא אצל כולם היא יעילה במידה חזקה, ולפעמים עד שהיא מגיבה כמות התאים הסרטניים גדולה במיוחד, ולפיכך גם ההתרבות שלהם (שהיא מעריכית) היא מעבר ליכולת ההתמודדות של מערכת החיסון.
אילו לא היו תופעות לוואי קשות לטיפולים נגד סרטן, אני מניח שהיו נותנים כמויות הרבה יותר גדולות, ואז אולי היו פחות תופעות של חזרה או של אי החלמה. בד"כ היקף הטיפול, במקרה של כוונה לרפא, הוא המקסימאלי שהגוף מסוגל להתמודד איתו, ולא הכמות שתבטיח החלמה.
הטיפולים נגד סרטן בד"כ גם פוגעים במערכות רבות אחרות. ביחוד הטיפולים מהדור הישן, אבל גם לתרופות הביולוגיות (חיידקים שהונדסו - למשל), יש תופעות לוואי לא קלות כי מערכת החיסון תוקפת אותם ועסוקה בהם.
לכן אי אפשר לארגן הגנה שתבטיח יעילות. לצעירים שלמעט הסרטן במצב יחסית בריא, נותנים טיפול יותר אגרסיבי, והגוף מתמודד עם זה, וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר. למבוגרים, ולכאלו שהגוף שלהם יתקשה להתמודד עם הטיפול האגרסיבי, נותנים טיפול פחות אגרסיבי, שלפעמים מספיק ולפעמים לא. לפעמים מוותרים על הטיפול המרפא, כי הגוף לא יוכל להתמודד עם תופעות הלוואי.
תא טרום סרטני יכול להפוך לסרטני ויכול לא. יש סוגים של סרטן ושל תאים טרום סרטניים שהסבירות שהם יהפכו היא מספיק גבוהה כדי שמתישהו זה יקרה. יש כאלו שהיא מספיק נמוכה ואז לא בטוח שזה יקרה.
כאשר נותנים טיפול נגד סרטן, מגיעים למצב שבו לא רואים נוכחות של תאים סרטניים, אבל זה לא אומר שאין בכלל, ושאין כאלו שהם בשלבים מתקדמים לקראת התפתחות. אם יש מעט מאוד מערכת החיסון (שכבר למדה לייצר נוגדנים) לפעמים מספיקה כדי להתמודד. לפעמים הטיפול לא מחסל תאים טרום סרטניים בשלבים כאלו או אחרים, ואז עדיין האדם בסיכון. זה מה שאני יודע, ואני מניח כמובן שזה לא הסבר מלא. מה ועד כמה יש כרגע תשובות - אני לא יודע. אני מניח שיש עוד הרבה שלא יודעים, מן הסתם, אבל הטיפולים בעשרות השנים האחרונות הרבה יותר יעילים מאשר בעבר. (מצד שני גם יותר תופעות של סרטן).
