זוכרים ששאלתי מה לעשות עם הצבא?

dance of life

New member
זוכרים ששאלתי מה לעשות עם הצבא?

וובכן רובכם אמרתם לי לוותר אבל אז כבר הייתי בשלבים מתקדמים לפני הגיוס ולא הצלחתי לצאת. אז התגייסתי. הורידו לי פרופיל מ-97 ל-45 ואמרו שיתחשבו... במקום זה, שלחו אותי לא לטירונות 00 כמו של כל בת נורמאלית ופשוטה, אלא ל-02...*הממ* הטירונות, לעומת חברות שלי שעשו שבוע וחצי, היתה חודש וחצי, זוועה... ול-אאאאאאאאאאא לא התחשבו בי. הייתי צריכה להפוך את העולם בשביל טיפה יחס.. קיבלתי 4 התקפים תוך השבועיים הראשונים וזה היה ממש נוראי.. ואז הם טיפה התייחסו ונתנו לי לנוח טיפה... יצאתי לגימלים וחזרתי מהרגע שחזרתי הם כאילו שחכו שאני לא כמו כולם, והתחילו כאילו להתנקם בי על זה שעד עכשיו היו לי הקלות... לא הבנתי למה אתם יודעים מה מסתבר? היתה ישיבה עם הרופא שבדק אותי. הרופא החליט ככה: פיברומיאלגיה היא לא התקף שבא עקב מאמץ, אלא שום קשר בין השניים (הוא קורא לעצמו רופא?!?!?!?!) לפי מה שהוא אומר, גם אם אתאמץ בטירוף וגם אם אשכב כל היום על הגב, יהיו אותם סיכויים שאסבול מהמחלה בעוד התקף.. ואני שואלת ל-מ-ה אנשים כאלה מקבלים תעודת רופא?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אתם יודעים כמה סבל וכאב האדיוט הזה גרם לי?!?! כל כך התפללתי לחטוף איזה התקף אחד רציני בשביל לתבוע אותו. זה היה פשוט דוחה ונוראי מצדו. לפחות שהיה שולח אותי למומחה, אבל לא- הוא החליט, (מי ישמע הוא איזה ראומטולוג. סתם, רופא כללי) אז הוא יודע וכולם הקשיבו לו אז היום סיימתי את הטירונות, אבל בקושי רב ובסבך נוראי לא ממליצה לאף אחד. מי מכם שעתידו בצבא, תוותרו או תקמבנו ה-ר-ב-ה פרוטקציות מהגבוהים ביותר. אחרת - חבל..
תודה על ההקשה (אם מישהו קרא) ושמחה לחזור אליכם
 

SideKick

New member
ברכות לסיום ../images/Emo140.gif

ותקווי לשיבוץ קל ונעים בהמשך
 
היי ג'וליה, ../images/Emo24.gif על הסבל הקשה

אני מניחה שזוהי דוגמא חיה לחוסר המודעות למחלה, גם בקרב רופאים ומטפלים למניהם, ועל אחת כמה וכמה בציבור. טוב שזה מאחורייך. לאן שובצת? לפחות בזה הם כן התחשבו? בכל מקרה, אנחנו שמחים לקבל אותך חזרה כאן בישלנו בינתיים עבורך ובכלל, את "מבצע ניקוי אביב" את מוזמנת להצטרף!!
 
למעלה