ראשית, האם יש אישור מגסטרואונטולוג?
לפעמים הבעיה היא בדרכי העיכול ולכן ההזנה היא מזונדה (האם מדובר בגסטרוסטום ומכשיר קנגרו?). בכל מקרה צריך אישור מהרופא שלו שמטפל בנושא, גם לגבי זה וגם לגבי זיהומים שיש לפעמים מסביב לכפתור הגסטרוסטום שמצריכים חבישה וטיפול לעיתים. כמו כן צריך להתייעץ עם קלינאית תיקשורת (כן, זו של הדיבור) לגבי התפקודי פה וכושר הבליעה. יש כל מני מבחנים שבודקים את זה. אם מהבחינות האלה הכל תקין צריך לראות עם מרפאה בעיסוק מה לגבי הרגישות הסנסורית שסביב הפה. אם הילד לא אכל מימיו (בן כמה הוא?) יתכן ויש מרקמים מסויימים של מאכלים שמעצבנים אותו מאוד, או שהוא בכלל לא מזהה את התחושה של אוכל ולכן זה מאוד לא נעים לו. ממה שאני ראיתי קודם כל כדאי להתחיל עם גריית פה עדינה של אצבעון פלסטיק או מברשת גרייה מיוחדת עם סיבי פלסטיק רכים. אם הוא מתנגד אפילו לזה אפשר להתחיל בעדינות עם עיסויי פה חיצוניים שיהיו לו כייפים. הפעילות האלה גם תורמות לפעמים להוצאת הברות ודיבור. אחרי גריית פה היו אצלנו מניחים מה שנקרא "צלחת טעמים" עם כל 3-4 מאכלים ומחיות בטעמים ומרקמים שונים ופשוט לנסות תוך כדי הסבר מה כל מאכל ואיזה טעם יש לו. אם הוא שותה מכוס (פלקסי או פייה) או בקבוק ומסוגל למצוץ אפשר להתחיל עם משקאות ושייקים שונים. כעקרון מתחילים עם האצבע כפי שהמנהלת שלך עושה. מכניסים אצבע עם אוכל, לוחצים על החניכיים כדי לתת את תחושת הלעיסה לפני הבליעה, ומעודדים את הילד לבלוע עצמאית. אם הוא לא מתנגד לתחושה של הכפית (יש כפיות סיליקון רכות ויש כפיות פלסטיק מותאמות) כדאי גם להרגיל אותו לכפית כדי שלא יהיה מעבר קשה מידי אחר כך. בכל מקרה כדאי לעשות את כל הנ"ל בשילוב עם ההזנת זונדה כדי שלא "יעלם" לך הילד ותהיה רשת הגנה לימים שהוא לא רוצה כלום. לדעתי לא כדאי להפוך את האוכל לקרב ולהשניא את זה עליו. היה אצלנו חוק שלא מאכילים ילד מעל 20 דקות, ואצל ילדים בתחילת הדרך אפילו לא יותר מחמש דקות, כי זה בקלות יכול להפוך לאחת המטרות המרכזיות שנגררות על פני כל היום ומביאות להזנחת המטרות האחרות. כדאי שאדם קבוע שהוא אוהב יעשה את זה בעדינות ובכיף. עם זאת, ראיתי גם מקרה בו ילדה הייתה צריכה כמה שבועות של צרחות ויריקות בזמן האוכל בלי ויתורים כדי לשבור את הסירוב שלה לאכילה בפה. ובסוף עם כל הסבל שלה ושלנו זה מה שעזר ועכשין היא אוכלת מקסים. מצד אחד השלב האוראלי והיכולת להינות ולהכיר אוכל הם מאוד חשובים, מצד שני צריך לראות אם הילד בשל לזה ואם זה לא גורם לו ליותר מדי סבל. ומה שבטוח כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שמתמחים בנושא (יש בעל"ה), ואם עושים את זה, אז לעשות את זה נכון כדי לא תיווצר "טראומת אכילה". בכל מקרה בהצלחה.
