זורק או נזרק

זורק או נזרק

דיברתי על זה אתמול עם חברה, שעומדת להיפרד מהחבר שלה, אחרי שהם היו ביחד שנתיים. היא ממש מתייסרת. דיברנו על זה "עדיף" להיות-הזורק או הנזרק? היא אמרה שלהיות ה"זורק" זה יותר קשה, כי להיפרד ממישהו שאוהבים זה ממש קשה ואני אמרתי שלהיות "נזרק" זה יותר כואב כי אתה חסר אונים ולרוב אתה נשאר עם לב שבור. מה אתם חושבים?
 
../images/Emo4.gif

נראה לי שעדיף להיות הזורק, כי אז לפחות הפרידה מבחירתך, (לא שזה פחות קשה), אבל לפחות לא מישהו אחר החליט.
 

ChilD SouL

New member
בתור מישהי שהייתה מ-2 הצדדים...

עדיף להיות הזורק. שני הדברים לא קלים. אבל לפחות אם אתה זורק את איכשהו 'השלמת' עם העובדה הזו או 'התכוננת' לזה. אולם אם אתה הנזרק זה פשוט נוחת עליך ואתה לא יודע איך להתחיל לאכול את זה אפילו.
 

Zoharrr

New member
למה להשתמש בביטוי הזה??

אני שונאת את הביטוי הזה... וגם גל אמר שזה יותר קשה להיות זה ש"חותך". כי נגיד איתי,הוא באמת אהב אותי,וכשנפרדנו אני הייתי בהיסטריה והיה לי קשה אבל יכולתי להטיח בו את האשמה כי לא היה לי באמת אף לא חלק קטן בעובדה שהוא בחר לחתוך, הוא לעומתי עוד אהב אותי ועדיין אוהב,והוא הסתייר מאוד כי כאב לו,וכל פעם שהוא שומע שאני יוצאתא עם מישהו הוא מת מקנאה... אבל הוא יודע שאין לו זכות לפצות את הפה,כי הוא זה שבחר ללכת. אבל זה לא תמיד ככה,ועדיין אני חושבת שקשה יותר להיות זה שנעזב...
 

Cobe Anan

New member
אני מסכים איתך.

לרוב, גם מי שהכי מתייסר מהצורך להיפרד מאדם אהוב, עושה את זה מתוך אנוכיות משהו- ידיעה, או לפחות תקווה, שהפרידה תועיל לו. עם כל הקושי בלהיפרד מהחבר שלה, היא לא עושה את זה סתם. עם כל הקושי, מבחינתה זו ירידה לצורך עליה. הוא, לעומת זאת, מרגיש אשם, חסר אונים, מבולבל, ובאופן כללי- הקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים. אולי הוא באמת האחראי האמיתי לפרידה, אבל עצם העובדה שאין לו מילה בעניין, הופכת בשבילו את הפרידה לקשה בהרבה. ואגב, אחרי כיתה ד`, הפסקנו `לזרוק`. אם אין ברירה, נפרדים. (סתם, משהו שהציק לי בעין. מצטער.)
 

bolaaa

New member
יש משהו בדברים שלך...

כאילו עדיף להיות הזורק כי גם השלמת עם המעשה וגם זה לא אתה! חח כשאתה נזרק אתה מרגיש פגוע מכל הבחינות.
 

twigy

New member
אני חושב שעדיף להיות הזורק

הרבה יותר כיף להיות זה שהשליטה בידיו ולא זה שגורלו נתון בידה של אחרת.
 
הממ להיזרק...

אבל אם נגיד זרקו אותי.. אז לא להתקשר.. ולעשות פוזה של כאילו שלא הכי מזיז לך... ככה הצד השני.. לוקח את זה קשה.. ועוד יחזור על 4..
 
שתיהם לדעתי../images/Emo4.gif

נכון קשה להגיד למישהו שלא מעוניינים בו בקשר.. וזה עצוב וגם קשה להזרק שמישהו אומר לך שהוא לא רוצה אותך כבר <במילים עדינות כן?>
 

נועם m

New member
האמת...

כשמישהו החליט "לחסוך מעצמו את נוכחותי" (כולם כתבו שהם שונאים את הביטוי "לזרוק" אז אני מנסה משהו חדש), זה תמיד הכניס אותי לבלבלות. זה אף פעם לא נעשה בצורה ברורה מספיק לטעמי- מ"לא מתאים לי כרגע" (מה בדיוק לא מתאים לך?- אני? קשר? החיים?), ועד סינונים גועליים. שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא קרה הרבה פעמים
, אבל כשזה כבר קרה לא הצלחתי "להמשיך הלאה" מאוד בקלות. מצד שני, אני כל כך שונאת לעשות את זה בעצמי, כי אני חייבת להיות ישירה וזה נורא קשה. אז אני באמת לא יודעת מה עדיף. אגב- נוכחותו של ההוא בן ה-24 תחסך ממני מעתה והלאה...
יצאנו פעם אחת וזה ממש לא היה זה... (ובהקשר להודעה אחרת שנכתבה פה- גם לא נמשכתי אליו בשיט!)
 
בתור אחת שמגדירה את עצמה

כ"הבחורה-הכי-לא-החלטית-עלי-אדמות".... אני דווקא מעדיפה להיות הנזרקת. כשאני זורקת, אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות, אני חושבת שאולי עשיתי טעות, אולי עוד היה לנו עתיד ביחד, אולי אני מפסיקה/מפסידה משהו טוב... ואז התהליך של ה"לשכוח" הוא גם יותר קשה כי אני יודעת שהבחירה היא עדיין בידיי, אני עדיין יכולה לשנות את המצב, ואז כל בחור חדש שאני יוצאת איתו אני מתחילה לחשוב "טוב אולי הוא לא מספיק טוב כמו הקודם... אולי לא הייתי צריכה להיפרד ממנו..." מבינים ת'פואנטה ? לפחות שזורקים אותי אני יודעת שאין לי מה לעשות יותר בנושא, שזה סופי. אני יודעת שהדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה פשוט להמשיך הלאה. לדעתי ככה, זה גם הרבה יותר קל. בואו נגיד שאף פרידה לא מגיעה אליך ב"בום" מוחלט, גם הצד השני מרגיש ש"משהו נגמר" / "משהו חסר"... אז אם הצד השני עשה את ההחלטה הקשה בשבילי- מה טוב. =) יום טוב לכולם-לם-לם...
 
למעלה